שוב אותו חלום -פרק ראשון (אשמח לביקורת)

~~~~
"אלי,אליזבת.אני מתחנן תניחי את האקדח."ביקש בתחנונים, ובקול רועד ובעיינים הכחולות היפות שלו היו דמעות.
אבל אני, אני לא נתתי לעצבותו להשפיע עליי.
"שיקרת לי,שיקרת לי כל כך הרבה פעמים כריס."אמרתי לו בכעס.
"אני יודע,ואני מצטער על זה,אבל את לא חושבת שאנחנו צריכים לדבר על זה במקום לרצוח אחד את השני?"שאל אותי בתקווה חלושה.
"אני בסך הכל מסיימת את מה שאתה,התחלת."אמרתי בקול קר והסתכלתי על פניו ובעיקר על עיניו הכחולות.
"אלי…….."אמר אך משפטו נקטע ונחלף בקול ירי,ידי כבר לחצה על ההדק.
וגופו נפל אל מולי.
התקרבתי לגופתו המתה בזהרות והתבוננתי בו,עיניו הכחולות פתוחות לרווחה ועליהם מטפטף ממצחו דם חם.
נאנחתי אנחה כבדה והסתכלתי עליו כמה שניות,ולבסוף סגרתי את עיניו.
באותו רגע נמלאתה בי רקינות.
שתבינו זאת לא פעם ראשונה שאני הורגת מישהו,אבל זאת פעם ראשונה שהרגתי בן משפחה שלי,פעם ראשונה שהרגתי את אחי הגדול.
"כל הכבוד לך"אמר קול מאחוריי.
ואני חייכתי חיוך מר והסתובבתי לקיוונו.
~~~~
קמתי בטלטלה גדול ממתתי,ולפתע מצאתי את עצמי יושבת בפינת החדר,מחבקת את רגליי אליי.
כול גופי היה מכוסה זיעה למרות הקור השורר בחדר.
"אלי!"קרא קול מן החדר השני.
"אליזבת?"שאל בתדהמה כאשר היה בכניסת חדרי.
הסתכלתי עליו וכבר יפחה יצאה מגרוני,הוא הפנה את ראשן אל כיווני ונאנח.
הוא התקדם אליי ןהתיישב על ידי וחיבק אותי בחוזקה.
ועוד יפחת בכי יצאה מגרוני, ואחריה עוד הרבה.
"ששששש…."מלמל כריס בניסיון להרגיע אותי. וכששמעתי את קולו המרגיע והדואג יפחותיי ובכיי רק גברו.
והוא,הוא הידק את חיבוקו סביבי נותן לי להוציא את כל דמעותיי עליו.
לבסוף לאחר כמה זמן יפחותי נרגעו וכך גם הבכי.
וגופי התפוס בידיו של כריס השתחרר במעט.
והוא רק ליטף את שערי בדממה,ובחדר היה שקט נעים.
אבל לפתע קטע כריס את השקט הנעים הזה כששאל:"שוב החלום הזה?"
הינהנתי בשקט וחיבקתי אותו בחוזקה.
"איך ידעת שהתעוררתי?"שאלתי אותו חרש,והבטתי בעיניו, בדיוק כמו שהבטתי בעיניו כאשר הרגתי אותו בחלומי.
אני לא יודעת למה אבל,החלום הזה תמיד מופיע בראשי בלילות.
אבל הוא תמיד נקטע כאשר אני מסתובבת אל האיש הזה שדיבר.
וככל שחולף הזמן אני מתחילה לפחד שהחלום הזה באמת יתגשם.
כריס משך קלות בכתפיו ואמר:"את צרחת שנייה לפני שהתעוררת."
"אני מצטערת."מלמלתי אליו בדממה.
"על מה?"הוא שאל אותי ללא הבנה.
"על שהערתי אותך,אני יודעת שמחר…..,"השתהתי בחיפוש המילים:"זה יום גדול בשבילך."אמרתי
הוא נאנח בשקט ואמר"גם אם מחר זה יום גדול בשבילי,לא אומר שאני לא אעזור לך ברגעיך הקשים,אחות קטנה.
אז תפסיקי כבר להתנצל בפניי."
רציתי להגיד משהו אבל מבטו אליי השתיק אותי עוד מלפניי שהתחלתי לדבר,ונאנחתי באבסה,ואנחנו שקעענו בחזרה לשתיקה שהיינו בה.
"זה מוזר,אתה יודע?"אמרתי לפתע
"מה מוזר?"שאל
"שאת במסיבת הרווקים שלך אתה מבלה אם אחותך הקטנה בכך שאתה רואה איתה סרט."אמרתי בצחקוק,והוא נמשך לצחוקי מיד אחריי.
"את צודקת,"אמר לאחר שנרגע:"אבל בשביךף אני מוכן לעשות הכול,כולל הכול ואם זה אומר לוותר על מסיבת רווקים אני יעשה את זה.
ועכשיו תחזרי לישון,כי אם לא אני יהרוג אותך כשתבואי לחתונה שלי שפוכה,מובן?"שאל
"אי,אי המפקד"אמרתי בצחקוק קל.
הוא קם מהרצפה ועזר לי לקום גם.
ונכנסתי אל מיטתי החמה,רק אז הבנתי כמה היה לי קר שם על הרצפה.
כיסיתי את כל גופי חוץ מראשי בשמיכה,וראיתי את כריס מסתכל עליי,אבל הייתי כל כך עייפה שכמעט לא ייחסתי לזה חשיבות.
אבל עדיין לא הצלחתי להירדם באמת,עדיין פחדתי מהחלומות שלי.
"כריס?"שאלתי בכדי לבדוק אם הוא עדיין בחדרי.
"כן?"קולו נשמע מן הכיסא שליד המחשב.
"אתה….אתה יכול לישון איתי הלילה במיטה?"שאלתי בבושה.
הוא גיחך ולא ענה,אבל לפצע הרגשתי את שמכתי החמה מתרוממת במעט,וזוג זרועות חמימות עוטפות את גופי.
"תישני אחות קטנה"מלמל ונישק את ראשי.
וכעבור דקות אחדות,נרדמתי.