האמת כואבת

האמת כואבת.
אבל אני צריכה אותה.
אני צריכה שמישהו יאמר לי אותה בלי לפחד.
שתכה אותי כמו ברק.
שתכאיב לי בכל תא ותא בגופי.
נמאס לי משקרים.
נמאס לי מכולכם! חתיכת פחדנים זה מה שאתם! תפסיקו להסתכל עליי עם החיוך העצוב הזה שלכם ועם הדמעות בעיניים! נמאס לי כבר לשמוע את ה"יהיה בסדר ילדתי, תנוחי".
אתם בכלל מאמינים לשקרים שאתם מספרים?
אני יודעת את האמת.
אבל קשה קצת לעכל.. אני צריכה שמישהו יאמר לי אותה בקול רם, כדי שאשלים עם זה כבר.
אל תנסו להרגיע עם שקרים.
זה רק יותר מפחיד.
אמא תפסיקי לבכות, תפסיקי לצרוח על הרופאים, הם לא אשמים!
את מכירה את האמת, תשלימי איתה ותספרי לי אותה.
אבא, אל תחזיק לי את היד ותלטף את ראשי.
אף פעם לא היית כל כך קרוב אליי כמו עכשיו.
אני לא צריכה את זה,
בבקשה תאמר לי כבר מה מקור הקרבה.
סבתא למה את בוכה?
תפסיקי לבכות ותביאי לי אוכל כמו שאת תמיד עושה!!
סבא… מה אתה עושה כאן?
הרי נפטרת לפני חצי שנה.
אמא? אבא? סבתא?
מה קרה לי?
למה אני רואה את סבא?
הוא הרי מת כבר לפני חצי שנה.