רק עכשיו

רק עכשיו בא הלבד.
רק עכשיו הרגשה של בדד.
לא אתמול, לא שלשום, רק עכשיו.
המיטה הגדולה ואני בתוכה
ריקה ושוממת ממגע של ידך.
הכרית לצידי יפה וצחה
שערך הלבן לא ספוג בתוכה.
אני מקשיבה לקולות העולים
יש דממה חרישית, לקולך אין הדים.
החלל סביבי הולך מתרחב
טפטוף של בדידות ממלא את הלב.
הלכת מכאן, נשארתי לבד.
רק עכשיו יש הרגשה של בדד.
רק עכשיו.