~אמנדה~ פרק 5
נכנסתי הביתה בעצבנות וטרקתי את הדלת.
"אמנדה! מה עובר עלייך?!" באה אמי בזריזות ובמבט עצבני
"סתם שכן מפגר.." מלמלתי
"תשמרי על הפה שלך! גם ככה אנחנו חדשות פה אנחנו לא צריכות צרות שיטרידו אותנו." אמרה
גלגלתי עיניים
"מחר יש לך בית ספר, אני אסיע אותך לשם אז תקומי בשש וחצי." אמרה
"שש חצי?! עד כמה רחוק זה יכול להיות?!" שאלתי במרירות
"את יודעת שלוקח לך הרבה זמן להתארגן, חוץ מזה אני מסיע אותך רק בכדי שתדעי את הדרך לבית הספר, תוך שבוע כבר תוכלי ללכת לשם לבד." אמרה
"יופי אמא חוזרות לכיתה ג' ." אמרתי בציניות
"תירגעי ומהר." אמרה ותקעה מבט עצבני ורציני
"חוץ מזה אין לי חולצות בית ספר וספרים." אמרתי ושילבתי ידיים
"תשתמשי בספרים הקודמים שלך וכבר קניתי לך חולצות." אמרה
עליתי לחדר והחלפתי לבגדי בית, והתקשרתי להיילי
"היי." אמרה
"היי, מצטערת על קודם פשוט איזה בחור.."
"בחור..??" קטעה אותי בהתלהבות
"תרגיעי, ממש לא הטיפוס שלי.." אמרתי וגלגלתי עיניים
"כן.." אמרה וגיחכה
"חוץ מזה הוא ממש חופר ומעצבן והכי גרוע שהוא שכן שלי." אמרתי בביאוס
"הפכים משלימים את אחד השני!" צחקקה
"היילי!" אמרתי בעצבנות
"בסדר..תירגעי רק משחקת איתך קצת." אמרה
"מחר אני מתחילה בית ספר." אמרתי בדיכאון
"זה אמור להיות רע?" שאלה
"לכי תדעי מה זה להיות ילדה חדשה שנכנסת באמצע הסמסטר." אמרתי
"וואלה, אל תדאגי אני אבוא לבקר." אמרה בשמחה
צחקקתי וחייכתי, אהבתי לדבר איתה , דיברו שעות על גבי שעות..
"חמודה! תשע וחצי, תלכי לישון." אמרה אמי מפתח הדלת
"טוב חייבת לנתק ביי." אמרתי וניתקתי
"לילה טוב." אמרה אמי והלכה לחדרה
"לילה טוב." לחשתי , התכרבלתי במיטה עם השמיכה הענקית והרכה שלי , מצאתי תנוחה נוחה והתחלתי לישון…
-יום למחרת-
"תתעוררי! את תאחרי!" שמעתי את אמי צועקת מלמטה
"חמש דקות!" צעקתי במרירות ושמתי על הראש שלי את הכרית
"איזה חמש דקות?! היית אמורה לקום לפני שעה קומי !" צעקה
"אוף.." מלמלתי לעצמי וקמתי ללא רצון, זרקתי על עצמי טייץ שחור וחולצה בית ספר בצבע בורדו, הרמתי את התיק וירדתי למטה
"אמא מה שמת לי בתיק שהוא כל כך כבד?!" אמרתי בעודי מנסה לסחוב את התיק למטה
"מהר מהר, רבע לשמונה!" אמרה בלחץ, נכנסנו למכונית והתחלנו לסוע, אמי הסבירה לי את הדרך וכל הרחובות בזמן הנסיעה.
"לא הספקתי לאכול." אמרתי
"יש לך בתיק חטיף אנרגיה ותפוח." אמרה ,
"אני אוותר." אמרתי, ראיתי מרחוק בניין קטן שככל שהתקרבנו נהיה גדול יותר
"הנה." אמרה אמי בחיוך
"אוקיי.." אמרתי בלחץ והסתכלתי על כל הילדים שנכנסים
"תהני, בהצלחה!" אמרה אמי
"בהצלחה לי.." מלמלתי ויצאתי מהמכונית
תגובות (2)
תמשיכי אבל זה קצר
וואי תמשיכי באמת שזה מהמם אבל תאריכי את הפרקים ויהיה פשוט מושלם יותר ממה שזה עכשיו ! ♥
אוהבת ובהצלחה ♥