~אמנדה~ פרק 4
הייתי כל כך נלהבת למראה הבית החדש!
לא הפסקתי להסתובב להסתכל לחטט…פשוט הכל!
לאחר חצי שעה כבר החלטתי להכיר גם את העיירה, תפספתי את אמי במסדרון למטה
"אמא אני יוצאת טוב?" אמרתי ובמקביל חיפשתי את התיק שלי
"חמודה שלי, את לא מכירה את המקום.." אמרה
"אני אסתדר,בשביל זה יש ג'י פי אס." אמרתי בחיוך והוצאתי את הפלאפון, היא חשבה לכמה שניות עם לתת לי לצאת או לא
"בסדר." אמרה ונאחנחה
"יש! תודה." אמרתי , היא הביאה לי פתק עם הכתובת
"תגידי ראית את…"
"הנה התיק שלך." אמרה והצביעה על הספה בסלון
"תודה." גיחכתי, לקחתי את התיק ויצאתי, הגינה הייתה ממש חיה וירוקה, אהבתי את הטבע.
קטפתי פרח קטן מהגינה ותקעתי אותו בצד ימין של השיער ויצאתי לדרך.
הגעתי לרחוב מלא באנשים מלא בריחות וצבעים..
"וואו.." מלמלתי לעצמי , היה לי סגנון לבוש אחר..קלטתי את זה כשכולם הסתכלו עליי והתלחששו.
הוצאתי את הטלפון ולקחתי המון תמונות, ובטעות התנגשתי בנער אחד והפלתי את הטלפון
"מצטערת.." מלמלתי
"הכל טוב." אמר בחיוך והתכוףף והרים לי את הפלאפון.
"תודה." אמרתי נבוכה מהסיטואציה, כשהסתכלתי עליו, הוא ממש הזכיר לי את זאק
הוא היה בעל שיער שחור ופרוע , עיניים כחולות כהות והיה לו חיוך דומה..
"טוב, ביי." אמר והמשיך ללכת
"מה.? כן ביי." אמרתי והלכתי משם בזריזות
"מביך…" מלמלתי לעצמי , עצרתי בחנות מאפים וקניתי קוראסון, הטלפון שלי צלצל
"הלו..?" אמרתי מבלי לבדוק אפילו מי זה היה
"היי אמה." שמעתי את קולה של היילי
"אין לך בית ספר או משו?" צחקקתי
"החלטתי לא ללכת היום." אמרה
"אוקיי, למה?" שאלתי
"סתם אין לי כוח." אמרה
"אוקיי." אמרתי, הייתה שתיקה של כמה שניות
"אני רק שמה אותך על רמקול לשניה כי אני צריכה לקשור שרוכים." אמרתי
"טוב, איך שם?" שאלה
"דווקא נחמד כאן." אמרתי
"אז אמה קוראים לך אמה אה?" נבהלתי וזרקתי את התיק על מי שהיה מאחורי, זה היה הנער שהתנגשתי בו קודם
"תגיד לי מה אתה בסדר?! הבהלת אותי." אמרתי
"אמה..? אמה..!" שמעתי את קולה של היילי
"אני אחזור אלייך." אמרתי וניתקתי
"אמה.." מלמל לעצמו וחייך לעברי
"רק חברות קוראות לי ככה, את יכול לקרוא לי אמנדה." אמרתי בחדות והמשכתי ללכת בעוד הוא נגרר אחריי
"ואני לא חברה?" שאל בקול תמים וצחקק
"הא הא מצחיק." אמרתי בעצבנות
"טוב תרגיעי.." אמר
"תגיד לי מה אתה משועמם כל כך שאתה נתקע עליי ככה?" שאלתי במרירות, התעצבנתי ממנו מהר
"כן." אמר ברוגע, גלגלתי עיניים כיוונתי את הג'י פי אס לכתובת הבית שלי והמשכתי ללכת, והוא עדיין אחריי, הייתה שתיקה ארוכה..
"אז..אני יודע את השם שלך אבל את לא מכירה את שלי, אלכס." אמר
"אלכס, אחלה שם.." אמרתי
"תודה.." אמר באדישות והמשכנו ללכת, פתאום משום מקום כלב ענק שנבח כל כך חזק הגיע לעברנו, נעמדתי אל מאחורי אלכס וצרחתי , הוא קפץ על אלכס ליקק אותו וכיסה אותו בריר
"זה הכלב שלך..?" שאלתי בפחד
"כן, בילי." אמר בחיוך רחב וליטף אותו
"אפילו הכלב שלך לא נורמאלי.." מלמלתי והמשכתי ללכת, גיליתי שהבית שלי היה במרחק כמה צעדים מהבית שהכלב שלו יצא.
"רגע..אנחנו שכנים?!" שאלתי בביאוס
"ברוכה הבאה!" אמר בחיוך
תגובות (0)