סיפורו של אוסקר פרק-11: ארוחה
הכיסא בראש השולחן היה ריק וכנראה שמור בשבילי, התקדמתי והתיישבתי בו. השאר כבר התחילו לאכול ולשתות, הכל נראה מצויין. באמצע השולחן היה סיר של ספגטי קרבונרה ועל השולחן מפוזרים ירקות אפויים ושתייה, לקחתי מנה מכובדת של פסטה ומזגתי לעצמי קצת מים בכוס שנחה ליד הצלחת שלי.
"אז…" התחיל לומר ג'ף ובלע את הפסטה בפיו " מה התוכנית אוז?" שאל וניגב את פיו עם מפית נייר.
"בעיקרון אני מתכנן למצוא את המכון של ניו-יורק, שם כנראה יתנו לנו תמיכה ומשהו לעשות. שמעתי פעם את אמא שלי מדברת בטלפון עם מישהו מהעיר, היא אמרה שהיא לא תצטרף לאיזה משלחת לחימה. אז אני מניח שהם יאמנו אותנו להילחפ וישלחו אותנו נגד מכשפים או ערפדים שמפרים הסכמים או עוברים גבולות." אמרתי וסובבתי את הספגטי על המזלג שלי ומביט בכולם, הפסטה הייתה מצויינת וגניחת עינוג ברחה מגרוני כשהטעם הציף את פי.
"וואו, מזמן שלא אכלתי פסטה כל כך טובה." אמרתי בפה חצי מלא וכיסיתי את פי עם ידי, פיל חייך וגיחך.
"תודה אוז, אני אביא לך את המתכון." אמר ונשען אחור בכסאו.
"אז אנחנו נתאמן בלחימה?" שאלה רוז בהתלהבות.
"אני לא נלחמת," אמרה ג'סיקה פתאום, כל הראשים הופנו אליה. "אני מסרבת לפגוע באנשים." אמרה ושילבה את ידיה על חזה.
"הם לא חפים מפשע אם ישלחו אותנו לטפל בהם." אמר פרקר, ג'סיקה הביטה בו בכעס.
"עדיין, אני לא רוצה לפגוע באף אחד." חזרה על עצמה ותקעה את המזלג שלה בחתיכת קישוא אפוי שנח על צלחתה.
"אתם תראו שהיא תילחם בלי בעיה כשהצרות יגיעו." אמר ניק, הוא לגם מהמים בכוסו.
"אני לא!" צעקה ג'סיקה וקמה בחדות מכיסאה, "אני מסרבת להרוג או להילחם נגד כל אדם!" אמרה בכעס והלכה לכיוון החדרים בצעדים נוקשים ומילמלה קללות לעצמה בשקט.
"אני הולך להרגיע אותה." אמר ג'ף וקם מכיסאו, הוא ניגב את פיו והלך אחרי ג'סיקה. נשמתי עמוקות וניסיתי להירגע, כבר הקבוצה שלי מתפרקת.
^נקודת מבט ג'סיקה^
ניסיתי למנוע מהדמעות שחסמו את גרוני מלצאת החוצה, דפיקה נשמעה על דלת חדרי.
"לכו מכאן." אמרתי וקולי נשבר, הדלת נפתחה בחריקה ואני קברתי את פניי בכרית שעל מיטת היחיד שעכשיו שלי. "אמרתי לא להיכנס." אמרתי ושמעתי את הדלת נסגרת מאחורי מישהו, יד הונחה על כתפי. היא לא הייתה של הלנה, היא הייתה של גבר.
"אני לא אכריח אותך לפגוע באף אחד." אמר ג'ף בקול רגוע ואני ניסיתי לנשום מבלי להרים את ראשי מהכרית, הוא הרים אותי לאט וסובב את פניי אליו. עיניו הכחולות נצצו והיו נעוצות בשלי,הוא תמיד היה נראה לי מושלם מידי.
"לך מכאן ג'ף, אני רוצה להיות לבד." אמרתי והתרחקתי ממנו מעט, הוא התיישב ליידי על המיטה ואני הסתובבתי ממנו.
"באתי לכאן כדי להרגיע אותך, את רוצה שאני אקרא לאחותך? או למישהי אחרת?" שאל ברכות, אני הסמקתי מעט וניסיתי שלא להסתתובב אליו.
"אני רק רוצה להירגע לבד." אמרתי והוא התקרב אלי שוב, נשמתי עמוקות והסתובבתי אליו.
"את בטוחה?" שאמר בקול עמוק ופלרטטני והביט על שפתיי ואז שוב לתוך עיניי, נשכתי את שפתיי וניסיתי שלא לעשות משהו מטופש שאתחרט עליו מאוחר יותר.
"אני לא יודעת." אמרתי בבילבול והוא גיחך עם חיוך סקסי, הוא עדיין הביט לתוך עיניי.
"אז שאני אשאר?" שאל והתקרב אליי יותר, פניי במרחק כמה סנטמטרים משלו.
"אמממ…." התחלתי לחשוב על משהו לומר אבל לא מצאתי את המילים, נשימותיו דיגדגו את עורי.
"אני אקח את זה ככן." אמר והביט שוב על שפתיי, הוא סגר את עיניו ונישק אותי ברכות. עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי לשקוע ברגע הזה, הוא חפן אותי אליו ואיגרף את ידו בשיערי וכך גם אני. הוא התנתק ממני ואני נשארתי המומה מאחור, נשמתי לאט מנסה שלא להסתחרר.
"אממממ…" אמרתי שוב והוא צחק, פתחתי את עיניי והוא היה עדיין קרוב מאד אליי.
"נרגעת?" שאל בחיוך ואני הנהנתי לאט, הוא קם והושיט לי את ידו. נעזרתי בה וקמתי אליו, הוא חייך שוב ונישק אותי במהירות הפעם.
"אני עדיין רעבה." אמרתי והוא ציחקק, הוא פתח את הדלת והוביל אותי החוצה.
^נקודת מבט אוסקר^
ג'ף חזר עם ג'סיקה אחרי כמה דקות, אני עדיין אכלתי אבל השאר כבר סיימו לאכול ועכשיו שטפו כלים או הלכו לבדוק איך נראה מכון האימונים.
"נשאר עוד קצת פסטה וירקות, אם אתם עדיין רוצים לאכול." אמרתי אחרי שבלעתי את החציל שלעסתי.
"מעולה, אני גווע." אמר ג'ף והתיישב חזרה במקומו וג'סיקה מולו, ניגבתי את פי וקמתי.
"אני הולך לבדוק איך כל השאר מסתדרים." אמרתי ולקחתע את הצלחת שלי, ניקיתי אותה והנחתי אותה להתייבש.
"אנחנו כבר נצטרף, רק נסיים לאכול." אמרה ג'סיקה ולקחה עוד קצת פסטה מהסיר, הנהנתי והלכתי לכיוון חדר האימונים.
תגובות (3)
וואו זה פשוט מושלם את חייבת להמשיך!!!!
נ.ב העלתי פרקים חדשים של 'מלאכים של אפלה' :))
מושלםם ואיזהה כיף שאת לא עוזבת :)))
יש!!!
ג'סיקה!!