לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 21

מטה הפיקוד הכללי של צבא הקיסרות, הל גארדיסיום (עיר בקיסרות) 01:45

"השעה אחת בלילה, אני לעולם לא אתרגל לזה." מלמל הגנרל, "אנחנו מנסים להדביק את המפגשים שלך כדי לפנות לך שעות שינה." אמר בָק "לא שזה עוזר בהרבה." מלמל הגנרל, הם היו באסיפה של ראשי המטות, לגנרל היה צורך עז להתעדכן הם נסעו ממוסקבא לעבר עיר הבירה של הקיסרות על-מנת לפגוש את ראשי המטות, הגנרל ישב בשולחן עגול שמסביבו ישבו ראשי המטות, "מה יש לנו רבותי?" הוא שאל בעייפות, "אדוני." היה זה ראש מטה הים "הצלחנו להשתלט על כל החוף של קראקס, אנחנו על דרך המלך לעבר המדינות האחרות."
"טיפשי מידי, להיכנס אל תוך מרחבי הקואליציה." אמר הגנרל "אבל נכנסנו אל המערכה הזו ואנחנו צריכים לסיים את זה אחת ולתמיד."
"מה ההוראות?" שאל ראש מטה הים "תיתן פקודה להתקדם." אמר הגנרל "אני רוצה את ונצואלה בידיים שלי, תמצאו מישהו מהאופוזיציה שישלוט שם ממשל בובות מה שלא יהיה לא לקחת שבויים ולטפל בכל התנגדות."
"כן אדוני." אמר ראש מטה הים "איזה מדינות נותנות לנו חסות כרגע?" שאל הגנרל בשקט, "רוסיה, מקסיקו לצערינו היא לא יכולה לעזור הרבה משום שארצות הברית מאיימת עליה, סין הכי מסייעת בפרט כספית וצבאית, והרפובליקה הסוציאליסטית של אנגולה היא מסייעת לכוחות שלנו לצאת לעבר דרום אמריקה." על השאלה הזו השיב ראש מטה היבשה "יפה, מה המצב של החיילים?"
"מצויין הם מעודדים." אמר ראש המטה "אבל הם צריכים שוב מישהו כמו גרג רומונוב."
"אין לי במלאי כרגע." ענה הגנרל "האם זה נכון מה ששמענו?" שאל ראש מטה האוויר "מה שמעתם?" שאל הגנרל "שגרג רומונוב חי."
"אני לא יודע מי סיפר לכם את זה אך כל זה בגדר שמועה." אמר הגנרל, "תשמעו." הוא אמר ונשען קדימה "אני לא רוצה שאיש יפתח תקוות שווא, אבל זה לא מדויק עניין המוות שלו, אני לא יודע אם הוא נכון או לא."
"אני יכול לדבר עם מ.צ.ע שיאשרו מבצע לחילוץ שלו." אמר ראש מטה הים
"זה לא ילך אני מתכנן לדבר עם כוח ארבע שבע, של לוחמי האופל." ענה הגנרל "תודה בכל מקרה."
"מה עוד עלינו לדעת?" שאל ראש מטות האוויר
"שזו זכותו של כל חייל להתגונן על עצמו ולכן חייל שיפצע מאבן שזרקו עליו או מכות אני אוציא אותו להורג בעצמי." הגנרל קם ויצא בָק יצא בעקבותיו
"וואו." אמר בָק "יצאת מזה מהר."
"תודה בָק." אמר הגנרל "אני חייב לישון." הוא מלמל "אני רק רוצה שתדע שעידכנו אותי מהשינאבו."
"הם אומרים שאין גופה."
"של גרג?" שאל הגנרל
"ועוד משהו, החיישנים שמראים את הדופק שלו הפסיקו לעבוד בגלל קצר."
"זה סימן מעודד." אמר הגנרל "רק תגיד לי בָק, הם שלחו מישהי למצוא אותו?"
"כן." אמר בָק "זה רע?"
"אם זו מי שאני חושב זה רע מאוד." אמר הגנרל "דבר אחד אחרון להערב." אמר בָק בגימגום "חקרנו את המקרה עם הביקעה בדרום אמריקה, ומתברר שהגופה שקמה לתחייה וגם הצעיר הצ'צ'ני הם אותו מקרה."
"ואיפה הגופות מהביקעה?"
"החברים שלנו מחפשים את הביקעה, אם הגופות לא יימצאו אז נצטרך לקחת בחשבון שצבא של גופות מהלכות נלחם כנגדינו."
"ואני חשבתי על שינה שקטה." מלמל הגנרל
"אני חייב ליצור קשר עם מוסקבא כדי להתריע על זה." הוא לחש
"אז מה עוד אתה רוצה לומר לי?" שאל הגנרל את בָק
"לילה טוב?" הציע בָק
"תודה." אמר הגנרל ופנה אל חדרי המגורים של המטה הכללי, שתי שומרים המתינו מחוץ לחדרו, הגנרל נכנס לחדר תוך כדי שהינהן לחייליו, הוא בחן את החדר "חשוך." הוא מלמל והריח את האוויר,
"אני יודע שאת פה." הוא אמר והחל לפתוח את כפתורי המדים שלו,
"היית תמיד טוב בזה אָל." לחש קול נשי מתוך החשיכה,
"אתה לא חושב שזה אבסורדי?" הגנרל התנשף בקוצר רוח והדליק את האור על המיטה בחדר שכבה בחורה צעירה עם שיער חום, ועיני ענבר,
"מה את עושה פה?" הוא שאל, הוא הבחין במדים שהיא לבשה מדי צבא ארצות-הברית,
"חשבת שאני אשאר שם לתמיד?" שאלה במבט מלגלג,
"כן, למעשה זה הסידור הכי טוב שהשגתי לך."
"השגת לי כדי להרחיק אותי ממך." היא אמרה, "את לא תפילי את זה עלי." אמר הגנרל, "אָל העולם מתחיל לרעוד, הבלאגן בצפון אפריקה ובאירופה הוא רק ההתחלה."
"למה את מתכוונת?" שאל הגנרל, "ובבקשה תרדי מהמיטה שלי!"
"אני לא מתכוונת." היא ענתה
"אֶנִיטָה." הוא פנה אליה בשמה המלא "תרדי מהמיטה שלי!"
"פעם אהבתה את זה." היא לחשה,
"זמנים משתנים." הוא אמר "את לא רוצה שאני אתחיל להעיף כיסאות."
"למה אתה דוחה אותי?" היא שאלה בזעם תוך כדי שקמה מהמיטה "מה הבעיה שלך?"
"את." ענה הגנרל, הוא ציפה שהיא תעזוב או לפחות תיעלב, אך היא צחקה וניגשה אליו "אלכס אתה בחיים לא תוכל לנפנף אותי ככה."
"צר לי לשמוע." אמר הגנרל, היא הושיטה את ידה וליטפה את סנטרו של הגנרל, הוא התאפק לא להכות, "אין לך מושג מה את עושה."
"דווקא כן." היא לחשה "המלחמה רק התחילה אָל." היא אמרה וניגשה אל החלון, "והיא תגיע אל כל העולם."