הכל בסדר?

אתה לא בסדר…
איך אפשר להוציא הכל ממני ואתה לא יכול להחזיר? שתיקה מביכה? אף פעם זה לא יקרה בינינו, הכול הרגיש אמיתי, הכול היה אמיתי, הכול היה אמיתי ופיזי, חוץ ממה שבאמת היה חשוב. אמת נפשית. אתה הולך, בהתחלה לא הלכת.. הייתה איתי.. ועכשיו? לאן נעלמת? לתהום העמוקה שכולם נעלמים? או שאתה תחזור ממנה ובשביל לבקש עוד משאלה קטנה.. הרי מה בעצמם חשוב לך פה.. הרגש, הכיף, ההנאה, החד פעמיות, החוזק, פעימות הלב, שיחוק הרגשיות, הלב עצמו.. או שבעצם כל זה גם לא עולה בתוכך, מפני שדבר אחד עלה, רק זה לא מה שאני ציפיתי.. אנחנו הולכים על חבל דק ידידי.. אתה רק כנראה לא שם לב שאתה הולך על החלק העבה ואני על הדק.. אתה בטוח יותר ממני, וכמובן שאתה יכול לתת עזרה, והדרך למטה.. מאוד עמוקה, זה כואב לא רק לי, כנראה שבאיזשהו חלק גם לך. אני חושבת שאני לא יעבור את הגשר הזה איתך, אני לא ירזיק מעמד, אולי רק אם תעזור לי, אבל זה יכאב. זה דולק, החבל ישרף, ואחד מאיתנו יפול, כמובן שהזה שעומד על החלק הצר, אל תהיה תמים. פעם אחת תעשה משהו לטובת שנינו. אנחנו לא כלכך מכירים, אבל סיפור כזה עוד לא היה לי. בבקשה אל תתקרב, זה יכאב לשנינו יותר, בעצם זה יכאב יותר לי. תתקרב, בבקשה רק עוד פעם אחת לעבור על הגשר הצר הצר הזה, לא רגע, איפה אתה? אתה לא באת.. אבל אמרת שתבוא.. איפה אתה? אתה משחק איתי? כי משחקים זה לא הצד החזק שלי, אבל תמיד אפשר לנסות, אבל ניסינו פעם אחת.. אני חושבת שאני מכורה לזה, אני חייבת להיגמל, לפני שזה יהיה מאוחר מידי, אבל תתן עוד קצת, זה לא פשוט להפסיק, הפעם הראשונה הייתה בלתי נשכחת למרות ששכחתי כבר חלק.. אולי זה הגורל שאומר לי שכדאי לי להתרחק, רק חבל שאתה מדבר איתי רק כשאתה צריך, חשבתי שהיה ניצוץ, כנראה שטעיתי.. אתה משחק בי. לא יודעת אם זה רע, אני חושבת שהרגש שלי עלה יותר משציפיתי, בבקשה תלך, אל תחזור אם בקשות, אל תחזור בכלל, אני רוצה אותך, אבל לא בקטע של אהבה, כנראה אני לא רוצה אותך בכלל.
אני לא בסדר…