מאר ולאון – פרק 8+7 – איך הוא יכל לעשות לי את זה?
אחרי שסיימנו ללמוד הלכתי הביתה וישר עשיתי את השיעורים מאחר שאני ולאון קבענו שהוא יבוא אליי בשש ועשרים חחח
עכשיו כבר שש ורבע בערב,אחרי חמש דקות שמעתי צלצול בדלת
"מאר,זה בשבילך" מתן,אח שלי אמר לי כשדפק בדלת
"אוקיי,ולאן אתה הולך? ללארה?" שאלתי והוא הנהן וחייך חיוך מאוהב..
אה,ללאון יש אחות בשם לארה והיא לומדת עם אח שלי בכיתה,הם ביחד כבר חודש וחצי,הם כאלה חמודים ביחד,אני כל כך שמחה לראות אותו מאושר,מגיע לו לשמוח ככה אחרי כל הפעמים שפגעו בו
ירדנו וראיתי את לאון,קפצתי עליו בחיבוק והוא רק חיבק אותי חזק יותר
"טוב,זוג יונים,אני הולך ללארה,ביי,תהנו ותיזהר עם אחותי בלנקו!" מתן אמר ואנחנו התנתקנו מהחיבוק
"ואתה אביגדור תשמור על אחותי" לאון אמר מזהיר אותו ומתן הנהן,יצא ונעל את הדלת
"אז..מה את רוצה שנעשה?" שאל
"אממ..אפשר לראות סרט" הצעתי
"אוקיי,איזה סרט" שאל
"אפשר לראות את אחד מהסרטים של אדם סנדלר" הצעתי והוא חייך
"אפשר לצפות בחמישים דייטים ראשונים" אמר ואני חייכתי להראות לו שאני מסכימה
שמנו את הסרט וישבנו לראות אותו כשאנחנו מחובקים,היו כמה פעמים באמצע הסרט שהתנשקנו,אבל מיד אחר כך חזרנו לראות את הסרט
כשהסרט הסתיים כבר הייתי עייפה,מאחר שסיימתי את השיעורים בחמש וארבעים,הלכתי להתקלח מיד אחר כך,כך שאני כבר לא צריכה להתקלח..
מאחר שהשעה הייתה כבר שמונה וכבר הגיע הזמן לארוחת ערב,לאון אכל אצלנו,אחרי ארוחת הערב דודים שלי הציעו לו להישאר לישון פה והוא אמר שהוא ישאל רק אם זה בסדר מבחינתי מכיוון שהוא לא יעשה משהו שאני לא רוצה,אמרתי לו שזה בסדר והוא התקשר לסבים שלו ושאל אם הוא יכול לישון אצל הדודים שלי,אחרי חמש דקות הוא אמר שמרשים לו מפני שגם מתן נשאר לישון אצלם..
מאחר שאחרי הארוחה היה כבר תשע בלילה,סתם דיברנו ושעה אחר כך הלכנו לישון כשהוא מחבק אותי מאחורה,יודעת שהוא ינסה לסובב אותי אליו אחרי שאני ארדם…
בוקר:
מאר:
קמתי בבוקר כאשר אני מחובקת בזרועותיו של לאון,רציתי לקום מהמיטה אבל ברגע שנעמדתי הרגשתי שמישהו מושך אותי בחזרה למיטה:"בבקשה תני לי עוד חמש דקות,אני רוצה לחבק אותך עוד קצת…" לאון אמר בקול ישנוני
"בסדר,אבל עוד חמש דקות אנחנו קמים בלנקו" אמרתי לו
"אוףף,טוב" אמר לי רומז שהוא רצה להישאר ככה ליותר זמן…
כעבור חמש דקות קמנו והתארגנו,ב-7:30 היינו כבר מוכנים,ירדנו למטה,אכלנו משהו לפני שיצאנו מהדודים שלי ואחרי שהם איחלו לנו יום טוב כמו תמיד,יצאנו לבית ספר…
הגענו לבית ספר והתחלנו ללמוד,אחרי שש שעות שחררו אותנו הביתה ואילו אני,לאון,מתן,לארה,נטליה,נתנאל(חברים של לארה ושל לאון,הם ממש נחמדים) וחברים שלנו הלכנו לאחת מכיתות המוזיקה מאחר והיינו אמורים לסיים היום בשעה יותר מאוחרת..
"יש היום בערב מסיבת חוף,רוצים שנלך ביחד?" הציעה נטליה
"אין בעיה,מתי את רוצה?" אמרנו לה כולנו
"מתי אתם יכולים?" שאלה
"לדוד שלנו לא אכפת מתי,הוא במילא משגיח שם" אמרנו אני ומתן
"אז אתם רוצים בשבע אצלכם?" שאלו לארה ולאון
"אין בעיה,אז בשבע אצלנו ומשם לחוף?" שאלנו
"כן" ענו
"טוב" אמרנו אני ומתן
דיברנו עד השעה שהיינו אמורים להשתחרר היום,כמובן שברגע ששחררו אותנו הודענו לדודה שלנו חח
אחרי שהגענו לדודים שלנו אכלנו צהריים,הכנו שיעורים ובחמש וחצי התחלנו להתארגן ובשש וחצי כבר היינו מוכנים…
אחרי חצי שעה כולם הגיעו,נפרדנו מדודים שלנו והלכנו לחוף,כשהגענו לא האמנו למה שראינו:יותר מחצי מהבנות היו לבושות בגדים חשופים ועישנו,השתכרו,נמרחו על בנים,מה לא? כך גם היו הבנים,היו עסוקים בלהשתכר,להתנשק וכל מה שבנים כמוהם עושים,אחח..כמה שזה עצוב שיש דברים כאלה…פשוט בושה..
"שטני שלי תבטיח לי שלא תעשן או תשתה יותר מדי בבקשה" ביקשתי מלאון מפחדת שיקרה משהו…
"אל תדאגי מלאכית שלי קטנה,אני מבטיח שלא יקרה שום דבר רע,אני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך,אני אוהב אותך יותר מדי בשביל לעשות משהו כל כך מטופש כמו לפגוע בך" אמר מסתכל לי בעיניים ומנשק אותי במצח ואני חייכתי מהידיעה שהוא לא יפגע בי…
הלכנו עם כולם לרקוד,אחרי חצי שעה הבנים התעייפו והלכו לתפוס מקום לכולנו,אני והבנות המשכנו לרקוד עד שהתעייפנו והלכנו לאיפה שהבנים ישבו,היינו עם הבנים למשך שעה שבה צחקנו ודיברנו,אחרי כמה דקות הייתי צריכה ללכת שנייה לדוד שלי לעזור לו במשהו,מאחר שלאון כבר היה די שתוי ומסומם,סיכמנו שאחרי שאני אסיים לעזור לדוד שלי אני אחזור לאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו..
אחרי חצי שעה סיימתי והלכתי לאיפה שקבעתי עם לאון מאחר שכמעט כולם חזרו לרקוד..
כשהגעתי לאיפה שקבענו התחלתי לדאוג כשלא ראיתי שם את לאון,התחלתי לחפש אותו כשפתאום אני רואה את ניר ונתנאל מתקרבים אליי:"מאר,הנה את,בדיוק חיפשנו אותך,מה את עושה באזור הזה,לא קבעת אם לאון איפה שישבנו מקודם?" שאלו מנסים להרחיק אותי מפה
"נכון,אבל לא ראיתי אותו שם,אז אני הלכתי לפה אולי הוא נמצא פה" אמרתי
"למה שלא תלכי איתנו וכבר נראה אותו,זה עדיף על פני לחפש אותו כל הערב במקום להנות" אמרו דוחפים אותי
"רגע למה אתם מנסים להזיז אותי מפה,יש משהו שאני צריכה לדעת?ניר! תגיד לי מה קרה!" אמרתי לניר כשראיתי על העיניים שלו שקרה משהו
"לא לא לא,אין מה לדאוג,עכשיו בואי וכבר נפגוש את לאון יותר מאוחר" אמר ניר מזיז אותי,יותר נכון – מנסה
"ניר,על מי אתה חושב שאתה עובד בדיוק? אל תשכח שאני מכירה אותך מגיל אפס,תרתי משמע! אתה באמת חושב שזה עובד עליי?!" שאלתי אותו
"טוב,בסדר,קרה משהו שעדיף שלא תדעי,תאמיני לי שאני עושה את זה בשבילך מארה" ניר אמר לי משתמש באחד מהכינויים שהמציאו לי החברים שלנו
"נו,בחייך,כמה גרוע זה כבר יכול ל…היות" אמרתי כשדחפתי אותם כשפתאום הבנתי למה הם לא רצו שאני אשאר פה…
"תגידו לי שזה לא אמיתי מה שאני רואה עכשיו" אמרתי כשאני רואה את לאון ועוד מישהי מתנשקים כאשר הוא מוריד לה את הבגדים והיא מורידה לו את שלו ואני מתחילה לבכות לא מבינה איזו סיבה יש לו לפגוע בי ככה….
"מאר…אני מצטער,תאמיני לי שלא תיארתי לעצמי שהוא יעשה לך את זה,לא רציתי שתראי כי ידעתי שזה יפגע בך" אמר לי ניר מחבק אותי חיבוק מעודד מסה לנחם אותי..
"ז..זה בסדר,אני פשוט לא יכולה להבין למה לו לעשות לי את זה,אני אוהבת אותו נירו! למה הוא עשה לי את זה?!" אמרתי לא מבינה כשהוא עוד מחבק אותי
"לא יודע יפה שלי,תאמיני לי שאת לא יודעת כמה אני רוצה להרוג אותו עכשיו!" אמר לי כועס אבל גם עם קול מנחם
"עזוב,א..אני ה..הולכת הביתה,ביי..נתראה מחר…" אמרתי לו מתנתקת מהחיבוק כשאני רואה שלאון עוד מתנשק איתה וכנראה שעם עוד מישהי כששלושתם כבר בקושי עם בגדים וזה רק שבר אותי יותר,הרי רק כשהגענו הוא הבטיח לי שהוא בחיים לא יעשה לי משהו שיפגע בי,והנה…הוא פגע בי,כמו כל אחד…
"מארה? הכל בסדר?" שאל אותי ניר כשראה שאני מסתכלת אל מאחורי גבו בלי לומר מילה
"לא,הוא פשוט דביל! אני אומר לך,אם הוא יעז להתקרב אלייך אני ארצח אותו בעינויים איטיים ומייסרים!" אמר ניר זועם אחרי שראה למה אני ככה
"ניר,תרגיע,אני אהיה בסדר,טוב..אני הולכת הביתה,ביי,תגידו למתן ולדוד שלי שאני בבית,ערב טוב..טוב,לפחות שלכם,כי שלי כבר נהרס…" אמרתי
"ביי מארה,ערב טוב" אמר ניר מושך אותי לחיבוק דוב
"ביי בנים" אמרתי 'משגרת' את עצמי לבית של דודים שלי כשעדיין זולגות לי דמעות מהעיניים..
"מאר חמודה שלי,קרה משהו שחזרת מוקדם?" שאלה דודה שלי רננה
"דודה רננה,אפשר שלא לדבר על זה עכשיו? אני מספק מרגישה רע רק מלחשוב על זה" אמרתי לה בוכה רק מלהיזכר בלאון מתנשק עם שתי בנות כשהם עירומים…
"בסדר..אבל את מספרת לי מה קרה ברגע שתרגישי מוכנה,מובן מקסימה שלי?" שאלה
"בסדר,טוב,אני עולה לחדר,אממ..יש מצב שכשהבנים יגיעו את תוכלי להגיד להם שאני לא רוצה לדבר בינתיים?" ביקשתי ממנה
"טוב,לילה טוב חמודה שלי" אמרה מחבקת אותי
"לילה טוב דודה רננה" אמרתי לה מתנתקת מהחיבוק והולכת לחדר..
כשנכנסתי לחדר,סגרתי את הדלת,שכבתי על המיטה ופשוט נזכרתי במה שקרה הערב…
לא הבנתי למה הוא עשה לי את זה,זה לא היה הוא שהבטיח שהוא לא יהיה כמו כל המטומטמים שניצלו אותי?שהוא באמת אוהב אותי?שהוא יעשה הכל אבל פשוט הכל כדי שאני אחייך?
כנראה שאני פשוט נהיית יותר תמימה ככל שהשנים עוברות אם האמנתי לשקרים שלו…
אבל..ככל שאני מנסה לא לחשוב על זה,אני רק חושבת יותר ויותר על למה הוא עשה לי את זה,אם עשיתי משהו לא בסדר או השם יודע מה..
אחרי שעה נרדמתי,כשראשי מלא בספקות והעיניים שלי מורידות דמעות בלי סוף,שואלת את עצמי למה הוא עשה לי את זה..
בוקר:
מאר:
קמתי,אחרי לילה נוראי! לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה! זה פשוט לא עוזב אותי!
אחרי שקמתי,הלכתי להתקלח ולצחצח שיניים,כשיצאתי מהמקלחת הלכתי להתלבש,אחרי כמה דקות מישהו נכנס לחדר שלי,לאון…
"למה עזבת אתמול בלי להגיד לי?הייתי הולך איתך" אמר מתקרב אליי תופס לי את הידיים מנסה לחבק אותי כשאני השתחררתי מאחיזתו
"למה עזבתי?!אתה באמת שואל למה עזבתי?! אני פשוט לא מאמינה כמה דביל אתה יכול להיות! לא רק שאתה בוגד בי,עכשיו גם יש לך את החוצפה לשאול למה עזבתי?!" שאלתי צועקת עליו
"ש..שנייה,א..את ר..ראית?" שאל המום
"אתה שואל אם ראיתי אותך מתנשק עירום עם שתי הבנות האלה? כי אם זה מה שאתה שואל אז כן,ראיתי! למה?אתה לא רצית שאני אראה כדי שתוכל לצחוק עליי בגלל התמימות שלי?!" שאלתי
"מה?!לא! אני רק לא רציתי שתראי בגלל –"
"די!אני לא רוצה לשמוע אותך יותר,לא לשמוע אותך,לא לשמוע עלייך,לא לראות אותך,לא לדבר איתך,לא שום דבר שקשור אלייך! זה נגמר לאון,זהו!" אמרתי לו קוטעת אותו
"אבל מא-" "די!אני פשוט לא רוצה לשמוע אותך יותר! אל תתקרב אליי,אל תנסה בכלל לדבר איתי או כל דבר שקשור לנושא,בסדר?! פגעת בי מספיק אתמול! לא רוצה לסבול יותר! לא צריכה את כל הסבל הזה! זהו,נגמר! אתה יכול ללכת עכשיו לבחורות שלך ולהגיד להן שנפרדת מהסתומה שהייתה איתך!" אמרתי לו הולכת לדלת פותחת אותה מסמנת לו שהוא צריך ללכת
"הבנתי..את לא רוצה כל קשר אליי,מצטער שפגעתי בך,ביי" אמר הולך..
בגע שהוא יצא,נעלתי את הדלת ופשוט..בכיתי..אני מקווה שאני אתגבר על זה כי אני באמת לא רוצה לסבול יותר,אבל..עם כמה שאני לא רוצה לסבול יותר..אני עדיין שואלת את עצמי למה הוא עשה לי את זה,או יותר נכון.. איך הוא יכל לעשות לי את זה?
תגובות (0)