״אחרי הכול את שיר״- פרק תשיעי, כן או לא?

״אח.״ מלמלתי ואטמתי את אוזני, מנסה להעלים את צלצול הפאלפון המרעיש,
״הלו,״ עניתי בלי להסתכל על צג הפאלפון,
״יש לך איך ללכת?״ קולה של אודל פילח את השתיקה ששרתה בביתי.
הסתכלתי על צג הפאלפון שהורה על השעה עשרים לתשע וגרם לי לקפוץ מהמיטה לכיוון הארון,
״אני יסתדר.״ אמרתי לאודל ופישפשתי בקולבים, מדפדפת על פני שמלת תחרה סגורה ושמלת שיפון ירוקה,
״נפגש שם.״ היא אמרה וניתקה.
זרקתי את הפאלפון על המיטה והוצאתי מהארון שמלה בצבע ורוד בהיר, עטורה בנצנצים כסופים, קצרה ונטולת שרוולים. הורדתי את הג'ינס שנשאר על גופי עוד משעות הצהרים ואת חולצת בית הספר הדקה ולבשתי על גופי את השמלה הנעימה.
דפיקה על הדלת עצרה אותי מלהמשיך את פס האיילנר הארוך,
״מי זה?״ שאלתי והמשכתי למרוח פס שחור ודק מעל עיניי,
״דור.״ הוא אמר ופתחתי את הדלת,
״היי,״ אמרתי ונשקתי ללחיו בעדינות,
״מה קורה?״ הוא שאל ונכנס לחדרי, סורק את כול רהיטיו המצועצעים,
״בסדר.״ מלמלתי ומרחתי אודם ורוד שתאם לשמלה,
״את בלחץ.״ הוא קבע וסרק את גופי,
״אני לא.״ אמרתי ופתחתי את הארון הקטן שהיה מיועד לנעלים.
בחרתי בנעליים גבוהות וחלקות בצבע שחור,
״יאלה הולכים.״ אמרתי לדור והשפרצתי מעט בושם על גופי,
״הולכים.״ הוא אמר בחיוך ופתח את הדלת בצורה ג'נטלמנית למדיי.

״היי.״ אמרתי לעילי, עורך המסיבה ונשקתי ללחיו,
״היי.״ הוא אמר וחיבק אותי, חייכתי לכיוונו חיוך נוסף והתקדמתי לכיוון איש בעל בגדים לבנים שמזג משקאות בצד החדר,
״קולה.״ אמרתי לו וסרקתי בעיני את החדר בנסיון נואש למצוא את אודל,
״בקשה.״ הוא הגיש לי כוס גבוהה עם משקה תוסס והעביר מבטו לילד שריח הסיגריות אפף את סביבתו,
״היי.״ קול מוכר נשמע מאחוריי,
״סוף סוף.״ אמרתי והסתובבתי לאודל שנעמדה מולי ומבטה בישר רעות,
״תעני לי בכן או לא.״ היא אמרה ישירות ונעצה בי מבט חודר,
״את למסיבה עם דור, או שזה רק שמועה מטומטמת?״ היא שאלה במהירות והתקרבה עוד צעד, שגרם לגופי לדרוך,
״א…אני,״ גמגמתי בפחד,
״כן או לא?״ היא הרימה את קולה באיום,
״תשתחררי ממני אודל.״ דור בא מאחוריי והניח את ידו על מותני,
״זה היה סטוץ וזה נגמר, אל תסגרי את החשבונות שלך עם אחרות.״ הוא אמר והסתכל עליה במבט חודר.
אנשים כבר החלו להתאסף סביבנו, מנסים להבין מה פשר המהומה שקרתה באמצע מסיבה מורעשת,
״את חתיכת כלבה, את ידעת שאני אוהבת אותו.״ היא צעקה אלי ואוטומטית נרתעתי אחורנית בפחד,
״אודל תרגעי.״ ביקשתי בעדינות בתקווה שהיא תבין שהיא גורמת לעצמה בושה גדולה,
״תרגעי תגידי לאמא שלך יחתיכת בת זונה מזורגגת.״ היא אמרה, הסתובבה והתרחקה ממני במהירות, משאירה את מצבה העגום מאחור.
״בואי, אני יקח אותך הביתה.״ דור אמר מאחוריי וחיזק את אחיזתו במותניי והוביל אותי אחריו ליציאה.

״אל תתיחסי אליה.״ הוא אמר והעביר את האוטו להילוך ראשון, מביט לכיווני, בעוד אני מביטה לחלון ומסתכלת על הבית שלי,
״היא מטומטמת.״ אמרתי והעברתי מבטי אליו,
״זאת הגישה.״ הוא אמר וחיוך גדול התפשט על פניו,
״זה היה יותר מסטוץ?״ שאלתי אותו עם חיוך קטן על פני,
״היא ילדה רכושנית ואני ילד קנאי.״ הוא אמר והביט בי ברצינות,
״זה פשוט לא הלך, שהלכנו למסיבות היא רצתה אותי לידה ולא עזבה אותי במשך שעות עד הרגע שהורדתי אותה בבית, לעומת זאת היא חייכה לכול גבר שראתה ופלירטטה איתו,״ הוא אמר והמשיך,
״זה פשוט לא הלך, הבעיה היא שאני הבנתי את זה, היא לעומת זאת עדין לא.״ הוא אמר,
חייכת אליו חיוך קטן,
״היא לא טובה גם בתור חברה.״ אמרתי לו בחיוך,
״את לא רוצה אותה כחברה?״ הוא שאל וחייך,
״לא.״ אמרתי את הברור מאליו,
״מעולה אז עכשיו שום דבר לא עומד בדרכנו.״ הוא אמר ובמהירות רבה שפתיו נפגשו עם שלי והתנשקנו בעדינות ענוגה אך עם זאת בתשוקה רבה.