Just another girl
אחרי מלא זמן שלא העלתי פרק, הנה הוא לכל מי שקורא:) הוא יצא די עלוב אבל זה רק ההתחלה, מקווה שאהבתם❤

Two pieces of a broken heart- פרק 8.

Just another girl 17/10/2014 1202 צפיות 3 תגובות
אחרי מלא זמן שלא העלתי פרק, הנה הוא לכל מי שקורא:) הוא יצא די עלוב אבל זה רק ההתחלה, מקווה שאהבתם❤

נקודת המבט של ג׳ייסון:
״ביאטריס!״ צעקתי ברחבי הבית, אבל רק דממה נשמעה. ״ביאטריס!״ צעקתי שוב וזרקתי את המפתחות על השולחן ושוב, כלום. אלוהים אני לא רוצה לחשוב בכלל אם בריאן הגיע לכאן. נכנסתי לחדר שלה וראיתי אותה יושבת על המיטה המסודרת. היא בהתה בחלון ודמעות על לחייה. ״ביאטריס. הבהלת אותי.״ לחשתי ואחזתי בדלת. היא הסתובבה במהירות ומחתה את דמעותייה. ״מ..מה?״ היא מלמלה וקמה מהמיטה. ״חשבתי ש..שקרה משהו. הכל טוב?״ שאלתי, אני חושב שהיא עדיין לא בטוחה בשהות שלה כאן. ״כן,רק נזכרתי במשהו..״ היא מלמלה וחייכה חיוך קטן ולא אמין והשפילה את ראשה. ״הו..אוקיי.. את צריכה משהו?״ שאלתי באיטיות והיא הגיבה בראשה שלא. ״אם את תצטרכי משהו.. אני פה.״ אמרתי וחייכתי אליה. היא הנהנה בראשה ויצאתי מהחדר. סגרתי את הדלת ויכולתי לשמוע אותה מתייפחת. נשענתי על הדלת עם גבי ועצמתי את עיניי בחוזקה. הלכתי למטהח ומזגתי כוס מים וחזרתי לחדר, פתחתי את הדלת וראיתי אותה על הרצפה, אוחזת בראשה ובוכה. אף פעם לא ראיתי אותה בוכה כל כך חזק, היא בכלל לא שמה לב שפתחתי את הדלת. התיישבתי לידה על הרצפה והנחתי את הכוס לידה. היא איפקה את הבכי וניגבה את דמעותיה. ״זה בסדר לבכות בקול את יודעת.״ אמרתי וקיפלתי רגל אחת. ״מה..״ היא אמרה והסתכלה עליי מבולבלת. ״זה בסדר לבכות בקול לעזאזל.״ אמרתי בקשיחות ובהיתי בנקודה אחת בחדר. היא שתקה לרגע והתחילה לבכות שוב,בכלל לא מסתכלת עליי. ככה ישבנו שם. עשר דקות. היא בוכה ואני יושב לידה. היא התחילה להרגע ולהסדיר את הנשימה שלה, היא ניגבה את פנייה בחולצה ונשמה עמוק. ״הכל טוב עכשיו?״ שאלתי והסתכלתי עלייה. העיניים שלה היו כל כך ריקות, לא היה בהן כלום. היא הנהנה וחייכה. ״תודה ג׳ייסון.״ היא לחשה והשעינה את ראשה על המיטה ועצמה את עינייה. ״תשתי.״ אמרתי והבאתי לה את המים, סוג של הוכרת תודה על הלילה. קמתי מהר מהרצפה והיא אחריי. ״את רוצה משהו?״ שאלתי לפני שיצאתי מהחדר. ״כן..״ היא לחשה והתיישבה על המיטה. ״אני רוצה לעבוד.״ היא אמרה ומשכה באפה שהיה אדום. ״לעבוד?״ שאלתי והיא הנהנה במהירות. ״אוקיי. אני אמצא לך משהו.״ אמרתי והיא חייכה חיוך קטן לפני שיצאתי מהחדר.
נקודת המבט של ביאטריס:
ג׳ייסון יצא מהחדר ולקחתי את כוס המים ושתיתי הכל. כל מה שעשיתי היום היה לבכות, איך נתתי לעצמי לבכות כל כך הרבה זמן? ׳תפסיקי עם הרחמים העצמים שלך׳ הקול שבראשי הדהד. אני באמת צריכה להפסיק לרחם על עצמי ולהתחיל לעשות משהו עם החיים שלי. הבטן שלי השמיעה קולות,אחזתי בה עם שתי ידיי ויצאתי מהחדר לכיוון המקלחת, שטפתי את פניי מהדמעות ויצאי מהמקלחת. ג׳ייסון עמד במטבח עם הגב אליי אז הוא כנראה לא ראה שיצאתי. התקרבתי לעבר השולחן,הנחתי את ידיי על השולחן ונשענתי עם גופי. חיפשתי דרך להתחיל לשיחה מבלי להבהיל את ג׳ייסון וכל מה שיצא לי מהפה היה ״היי.״ קטן. הוא הסתובב במהרה ומבט מבוהל על פניו,כשהוא ראה שזאת אני הוא חייך חיוך קטן. ״היי ביאטריס את רוצה לאכול משהו?״ הוא שאל והנהנתי בראשי. ״הכנתי אורז את רוצה?״ קולו התרכך טיפה וכך גם קולי ״כן.״ חייכתי חיוך קטן. ״תשבי אני אמזוג לך.״ הוא אמר והתיישבתי ליד השולחן. ג׳ייסון הסתובב לכיוון הסיר ומזג לשנינו. הוא הניח על השולחן את הצלחת והכף. הוא מזג לי גם לשתות והתיישב. ״תטעמי.״ הוא אמר וחייך. חייכתי אליו בחזרה ושמתי קצת אורז על הכף והכנסתי לפי. הטעם היה מדהים, כל כך שונה מהטעם של האורז במרתף. ״מדהים.״ חייכתי ומיד אחר כך צחקתי. כל כך הרבה זמן שלא אכלתי אוכל אמיתי של בית. ״אהבת?״ הוא שאל ואכל בעצמו. הנהנתי והמשכתי לאכול. הוא חייך אליי כהוקרת תודה. אני לא חושבת שראיתי אותו מחייך כל כך הרבה כמו שאני רואה אותו מחייך עכשיו. בכלל לא שמתי לב שגם אני חייכתי כל כך הרבה.
״אני שמח.״ הוא אמר והמשיך לאכול. אחרי כמה דקות של שקט ואכילה הוא פצה את פיו ״ביאטריס?״ הוא שאל והפנה את מבטו אליי. ״למה ביקשת ממני למצוא לך עבודה?״ הוא שאל ושיחק עם הכף. ״אני צריכה להתחיל את החיים שלי, לא?״ חייכתי חצי חיוך והשפלתי את מבטי. הוא לא ענה והשפיל את ראשו כמוני. ״זה היה טעים,תודה.״ חייכתי והוא הרים את ראשו וחייך אליי. היה בנינו מתח, לא הייתי בטוחה אם אני יכולה לפנות אליו בכלל. ואני עדיין כל כך מפחדת שאבא שלי ייתפרץ לדירה בכל רגע. ״היי,״ הוא התחיל לומר, ״הכל בסדר ביאטריס. את מוגנת פה,הוא לא יבוא.״ הוא אמר כאילו שהוא קרא את מחשבותיי. הנהנתי בראשי וחייכתי. ״את רוצה לקנות כמה דברים?״ הוא שאל והתחיל לפנות את הכלים. ״א..אין לי איך…״ אמרתי וקמתי מהכיסא ונשנעתי על השולחן. ג׳ייסון צחקק והניח את הצלחות בכיור, ״אל תדאגי בנוגע לזה.״ הוא חייך ושטף את הצלחות. ״לכי לארון שלי ותבחרי לך בגדים שמתאימים לך ונלך אוקיי?״ הוא שאל במהירות. הנהנתי ומיהרתי לארון שלו למצוא בגדים.


תגובות (3)

היי, אני קוראת, גם אם אני לא מגיבה. בכל מקרה, אשמח להמשך.
ו… אממ.. שאלה. אני פשוט לא יכולה לקרוא סיפור שאין בו די הרבה אקשן, אז אשמח אם יהיה בסיפור הזה הרבה אקשן XD אממ, אז… אפשר אולי שתעשי הרבה אקשן? הרבה הרבה? תודה XD

17/10/2014 09:11

    אני אשתדל כמ שיותר להכניס אקשן, אני עדיין מחפשת כיוון לסיפור ואני לא יודעת מה עוד יקרה אני פשוט זורמת עם מה שעובר לי בראש! ותשתדלי גם את להגיב, באמת שזה חשוב לי❤

    17/10/2014 13:44

תמשיכי:-)

17/10/2014 12:37
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך