השבויה הקווקזית פרק 21: הילדה שהפכה לאישה חלק ב':

כשהבנתי על מה היא שרה הבנתי שהיא עדיין לא אוהבת אותי, וזה שהיא הפסיקה להילחם זה רק בגלל שהיא.. התעייפה והרגישה שהיא לא יכולה להילחם יותר. עמדתי שם הבנתי שהיא סובלת בתוך תוכה ומשחקת לידי שהכל מצוין. כשהכל סביבנו נהרס והיא בסך הכל לא רוצה לפגוע בי. התקרבתי אליה כרעתי ברך לידה מוציא אוזנייה מאוזנה.
“אנחנו צריכים לדבר לינה,” אמרתי לה בקול רציני ושקט היא הביטה בי מופתעת.

המשך יבוא….

——–לינה———-
אני הבטתי בו מופתעת לא הבנתי מה יש לו, הוא נראה כל כך רציני על פניו כאב אמיתי. מה עובר עליו? מה יש לו? מה קורה לאלירן? אלף שאלות התערבבו במוחי כשהבטתי בו בבקשה אל תהיה עצוב.. רק המילים האלה עברו במוחי.
"בסדר, מה קרה אלירן?" שאלתי וקמתי לישיבה מביטה בו הוא התיישב ליידי.
"מה עובר עלייך לינה?" הוא שאל אותי. הבטתי מופתעת מה יש לו.
"כלום, למה?" שאלתי אותו.
"אל תשקרי לי תגידי שאת עדיין שונאת אותי! תגידי!" הוא אמר בצעקה חזקה וזעקה הופתעתי מה יש לו לבחור הזה.
"אני לא שונאת אותך! אני שונאת אותך לפעמים כשאתה כזה מעצבן! כמו עכשיו צועק אליי רב איתי על כלום." אמרתי בצעקה גם עצבנית שונאת כשהוא צועק ועצבני. הוא תפס בפניי בכוח מביט בי בעיניים כואבות כל כך.
"אני לא רוצה לכאוב אותך כמו פעם, תגידי כל מה שעל ליבך איך את אוהבת אותי כבעל או ידיד?" הוא אמר לי אלוקים מה עובר לו בלב. למה הוא כל כך מתחשב? למה כל כך כואב לו? אני מנסה הרי עכשיו לא לאכאיב לו יותר? אז למה? שתקתי מחבקת אותו בחוזקה חיבקתי אותו מניחה את ראשי על כתפו הוא חיבק אותי מלטף אותי.
"תעני לי לינה אני מתחנן." הוא אמר הבטתי בעיני הזית שלו.
"תירגע אלירן הכל בסדר איתי, תהיה רגועה." אמרתי לו בקול מרגיעה מנסה להרגיעה אותו ליטפתי את שיערו שהיה קצת ארוך עכשיו. עצמתי את עיניי ידעתי שהוא לא רגועה, אני ידעתי שהוא מרגיש בזה שאני עדיין לא שלו, אני עדיין אותו דבר אבל לא שונאת אותו פשוט ריקה. אבל לידו אני מרגישה בטוחה הוא היחיד שנשאר לי היחיד שאני יכולה לבטוח בו. אני מפחדת שהלב שלו יישבר עם לא התאהב בו הוא יסבול. אני מפחדת לפגוע בו שוב כי הוא האדם היחיד שנותר לי בעולם שיש לי ביטחון בו שלא יפגע בי.
"לינה אני מתחנן תעני." הוא לחש לי בקול רך כל כך.
"אל תתייסר הכל טוב אני לא שונאת אותך." אמרתי רגועה.
"ומה ששרת קודם?" הוא שאל אותי עכשיו הבנתי למה הוא ככה. הבטתי בעיניו מופתעת וחייכתי.
"אה זו הלהקה האהובה אליי aloha from hell סתם אוהבת את שירים שלהם, זה כמו שאתה אוהב דיכאון." אמרתי לו בחיוך מנסה להרגיע אותו.
"אני חשבתי שאת עדיין שונאת אותי." הוא אמר בקול שקט הוא לא הביט בעיני. תפסתי בפניו סיבבתי את מבטו אליי.
"אני לא שונאת אותך, כעסתי עליך פעם וסלחתי לך כי לא ראיתי כלום מעבר ועכשיו אני יודעת שבסך הכל אתה אהבת אותי ולא רציתי לפגוע בי." אמרתי לו במבט רציני שהוא יבין שאני רצינית. "אז בבקשה תפסיק להתייסר הכל בסדר בנינו יש לנו הרבה זמן להכיר אחד את השנייה טוב יותר." אמרתי לו בחיוך את מילים האחרונות.
"את צודקת אבל רציתי להיות בטוח שאני לא פוגע בך," הוא אמר לי בחיוך קטן.
"אתה לא פוגע בי." אמרתי לו. "אתה שומר עליי." אמרתי בטוחה במילים שלי הוא הביט בי מופתע.
"אל תהיה מופתע פרץ זו האמת." אמרתי לו קמתי על רגליי. "יאללה תפסיק לתבכיין ובוא נלך לטייל כי בקצב הזה אתה תיכנס לי לדיכאון." אמרתי לו בחיוך מושכת אותו בידו לקום מן הספה הוא קם בחיוך גבוה ממני יפיפה על שפתיו חיוך ענק עם גומות אלוהים איזה חיוך יפה.
"יופי של חיוך יש לך תשמרי עליו לנצח." הוא אמר בחיוך עומד קרוב אליי הוא נישק את מצחי ברכות ואני תפסתי בידו.
"בסדר עם אתה כל כך דורש." אמרתי צוחקת גררתי אותו למרפסת בפנטאוז. "מה דעתך נשב פה נחגוג שאנחנו מצאנו סןף סוף שפה משותפת ואחר כך נלך לבריכה במלון?" שאלתי אותו בחיוך עומדת במרפסת הגדולה ומביטה בנוף.
"בואי נחגוג." הוא אמר בחיוך מחבק אותי כשהוא מאחורי.
"אז בוא נארגן את הכל," אמרתי בחיוך הוא תפס בידי וירדנו לנו סידרתי צלחות חד פעמי וכוסות חד פעמי.
"יש לנו פה עוגות במקרר," הוא אמר בחיוך גדול.
"שתייה גם." אמרתי לו צוחקת.
"כן אבל דבר אחד חסר," הוא אמר.
"רגע מה?" שאלתי אותו הוא רק חייך חיוך ענק.
"מוזיקה." הוא אמר בחיוך.
"בעניין זה אין לך מה לדאוג." אמרתי לו מראה לו רמקול קטן לטלפון.
"יפה יפה את מאורגנת תמיד." הוא אמר צוחק.
"בשביל זה יש אותי." קרצתי לו צוחקת הוא צחק גם הרמנו הכל למרפסת וסידרנו את שולחן הקפה שהיה שם מזכוכית וכורסאות והספה הקטנה. הכל היה מסודר באופן יפה כל כך. אלירן הדליק את המוזיקה הוא התיישב לידי על הספה הבטנו בנוף המרפסת היתה עשויה מזכוכית זוהרת. אלירן מזג לנו שתייה בחיוך שמפנייה שהתפוצצה קצת ואנחנו צחקנו רק.
"לחיי זה שנצחק כך לנצח ונסתדר תמיד." הוא אמר בחיוך גדול ויפה.
"כמובן בעזרת ה' לחיים." אמרתי בחיוך הכוסות שלנו התנגשו בקטנה ושתיתי קצת אחרי הכל אני לא אחת ששותה.
"זה קצת שורף לי בבטן." אמרתי לו על השתייה והוא בתגובה צחקק. "למה אתה צוחק?" והוא המשיך לצחוק. "נו אלירן תענה?" אמרתי לו הוא הפסיק קצת.
"כי את לא רגילה לשתות קחי תוכלי משהו וזה יעבור לך." הוא חתך לי פרוסה של עוגת שוקולד יפה הנסיך. "קחי יפיפייה," הוא אמר בחיוך.
"תודה יפיוף," אמרתי צוחקת.
"אני מקווה שזה לא האלכוהול." הוא אמר בחיוך ממזרי.
"איי למה אתה רומז שאני לא יודעת לשתות?" אמרתי לו בקול עצבני מעושה.
"לא חיים שלי את הכי טובה וחזקה שיש." הוא אמר מתחנף אליי.
"חנפן." אמרתי צוחקת.
"את הרגע קראת לי חנפן?" הוא שאל בקול דרמטי.
"וגם דרמטי." אמרתי צוחקת.
"מודה באשמה." הוא אמר בחיוך.
"טוב שאתה מודה," אמרתי בחיוך ציני.
"רגע את רוצה להגיד לי שאני עד כדי גרוע." הוא אמר עושה פרצוף מייסורי יפיפה.
"לא אתה טוב כמו שאני השבויה טובה שלך." אמרתי בקריצה הוא צחקק.
"את רעה שלי, ברחת מהחתונה ורדפת אחרי אחיך להרוג אותו." הוא צחקק ואני נזכרתי בעצבים שלי איך שכעסתי מאוד על רז ועדיין כועס על רז. מסכן אלירן מה הוא סבל צחקקתי גם נזכרת במצב שהייתי.
"טוב זה מצחיק אבל אני מרחמת עליך מה עברת בגללי, רק על זה אני קצת מצטערת." אמרתי לו בחיוך קטן.
"אני דווקא לא מצטער היית עושה לי מוות בישראל עוד יותר. כל מה שעברנו רק משפר בנינו יחסים." הוא אמר בחיוך יפה כל כך זוהר. מה יש לי לכל הרוחות? למה החיוך שלו יפה כל כך? "תודה אתה טוב לב." אמרתי לו בכינות אף פעם לא חשבתי איך יש לו סבלנות אליי בכללי.
"אז על מה חשבת כשנפגשנו בפעם הראשונה שראית אותי אז כחייל?" הוא שאל אותי ואני צחקקתי נזכרתי באותו יום.
~~~פשלבאק~~~
“סליחה את מי ניצח במירוץ השנתי של התיכון אור ירושלים?” שאל אותי הבחור עם שיער שתני עיניו בצבע זית על ראשו תספורת צבאית הוא היה גבוה כתפיו רחבות ושריריו בלטו תחת המדים.
“אני,” אמרתי בקול מרוחק.
“את רצת הכי לאט איך?” אמר הבחור החיוור יותר דמה לרוסי שיערו בלנוד חיוור עיניו כחולות גבוה שרירי עם תספורת צבאית הוא היה רזה אבל חזק שריריו בלטו גם.
“אתה יודע צריך לפעמים להשתמש עם הקופסא אמרתי לא רצים מהר על ההתחלה רק לקראת הסוף.” אמרתי לו.
“איך שמך יפיפייה?” הבחור השלישי שאל.
“איבדתי את הזיכרון ולא זוכרת,” אמרתי בחיוך מעט זדוני כי הוא הביט בגוף שלי טוב מה הקטע עם הבנים בימינו.
“הבחורה לא מעוניינת בך עדן,” אמר הבחור הראשון.”היה נעים להכיר אותך פרינססה נתראה עוד.” הבחור הראשון אמר לי.
“בטח,” גיחכתי בחלומות שלך כשתישן בלילה.
~~~סוף הפלשבאק~~~
"כן אני זוכרת היית החייל ששאל מי ניצח בתחרות, כאילו שידעת שנפגש עוד כשאמרת שנפגש ואני רק גיחכתי וחשבתי בחלומות שתישן." צחקקתי נזכרת הוא הביט בי צוחק.
"רואה נפגשנו והינה את פה לידי," הוא אמר בחיוך יפה.
"כן נפגשנו ומה לא עברת איתי אבל בכל זאת אני פה." צחקתי על הכל כבדיחה.
"אני זוכר איך ניסית לברוח ממני בפעם הראשונה הבטת בי בעיניים יפות שלך מלאות פחד כעס." הוא אמר מביט בי בעיניים רכות וחיוך ממזרי על שפתיו.
~~~פשלבאק~~~
הלכתי לישון והוא חטף אותי החרא הזה הוא פרץ לחדרי שם שקית על ראשי והכניס אותי לשטיח פרסי הרגשתי שהאוויר נגמר בי ניסיתי להשתחרר.
“הצילו חוטפים!!” ניסיתי לצעוק אבל כפי שלא שמת לב יש לי פסלטר על שפתיים כוסאמק כוסאמק עם רק יכולתי לצרוח הוא לא היה מצליח הוא הביא אותי לחדר הזה. ובכל זאת הוא הביא אותי איזשהו התכוונתי להילחם הוא פתח את השטיח ישר קמתי רצתי אל הדלת ניסיתי לצאת מהבית הענק רצתי לכיוון החצר הוא אחרי הוא תפס אותי בחוזקה מפיל אותי על הדשא.
“זה שזכית בתחרות בבית ספר מקום ראשון זה לא אומר שתנצחי אותי,” הוא אמר כשגופו הכבד מעליי הוא ליטף את פניי כשהירח מאיר את פניו. “את השבויה שלי השבויה הקווקזית שלי את תתחתני איתי השבוע.” הוא שם זאת כקביעה.
“אל גופתי המתה!” אמרתי בזעם קולי קר.
~~~סוף הפלשבאק~~~
"זוכרת?" הוא שאל אותי.
"זוכרת כן כעסתי כל כך הייתי באותה רגע מוכנה לרצוח אותך." אמרתי לו.
"היית כל כך מטורפת." הוא אמר צוחק.
"תתאר לך אם זה היה הפוך ואיזה פסיכית היתה חוטפת אותך?" שאלתי אותו בחיוך.
"הייתי מנשק אותה עם היא היתה יפה." הוא צחקק ואני צחקקתי איתו.
"אז אתה אחד ויחיד פסיכי כזה." צחקקתי הוא חיבק אותי נוגע בפני.
"פסיכי שלך," הוא אמר בחיוך, הרגשתי את הבל פיו כל כך קרוב אליי.
"טוב אתה לא כזה פסיכי חשבתי פעם, עכשיו אתה יותר נורמלי." אמרתי צוחקת קצת מתרחקת ממנו.
"מה פתאום זה השתנה?" הוא שאל בחיוך ממזרי ורכן אליי.
"הבנתי שאתה לא נוראי, אולי אפשר יהיה לשחק איתך במשחק שאתה רוצה." אמרתי בחיוך ממזרי הוא צחקק.
"מי אמר שזה משחק?" הוא שאל אותי בחיוך.
"ציפור קטנה לחשה לי שיש לך הרבה מעריצות שרופות." אמרתי צוחקת.
"והציפור לא לחשה לך שאותך אני רוצה?" הוא שאל מתקרב אליי.
"היא לחשה לי עוד הרבה דברים." קרצתי לו בקטנה בחיוך.
"כמו מה?" הוא שאל הבל פיו קרוב כל כך.
"כמו זה שמעכשיו הכל השתנה." אמרתי לו הוא התקרב אליי עוד יותר.
"אני יודע." הוא לחש בקול עדין ותפס את הלחי שלי והתקרב אל שפתיי ונישק אותי. הייתי קצת מופתעת, הוא נישק אותי ברכות כל כך עדין. התלבטתי אם עצמי מה אני מרגישה הרגשתי גופי בוער כאילו התחשמלתי. הרגשתי מן תחושה מתוקה כזו עדינה, לא שלטתי בי נישקתי אותו חזרה ידי היו על ידו הגברית. הוא ליטף את פניי מקרב אותי עליו עוד יותר הוא נגע בישערי ברוך שהיה אסוף הוא נגע בפני ברכות הוא הפסיק בעדינות. בליבי רציתי עוד רציתי עוד נשיקה עדינה עוד מגע שלו. רגע מה אני אומרת? מה עובר עליי? לינה תרגעי זה כלום הוא חמוד, אבל את לא אוהבת אותו.
"את בסדר?" הוא שאל אותי בקול עדין.
"כן, הכל טוב." אמרתי בחיוך קטן הוא חיבק אותי עליו.
"אני מצטער לא הייתי—-" הוא התחיל לומר הרמתי את מבטי עליו ונישקתי אותו בלחי.
"הכל בסדר אלירן." אמרתי לו בחיוך. "עוגה?" שאלתי חותכת לו בחיוך.
"יאללה," הוא אמר בחיוך הושטתי לו ועוד כל מיני עוגיות וממתקים ופירות אכלנו לנו צוחקים מדברים הוא סיפר לי על הצבא על חייו למדתי להכיר את אלירן פרץ ולאט לאט לבטוח בו.
"אז מה לינה תספרי לי קצת על עצמך, היתה לך אהבה ראשונה?" הוא שאל אותי ראיתי איך הוא סקרן ולהוט קצת ונשך את שפתו קלות.
"לא, היה לי בתיכון של ממש." אמרתי לו ברכות.
"מה זאת אומרת?" הוא שאל.
"לא אהבתי אותו והוא אהב אותי, אז איך להגיד… אמרתי לו שאין לי שום רגשות אהבה אליו הוא כמובן היה בדיכאון והתגבר עליי ויצא עם אחת הבנות בכיתה." אמרתי לו בחיוך, פניו היו רציניות קצת הוא ניסה להסתיר זאת בצחוק שלו.
"מסכן הילד, מרחם עליו." הוא אמר צוחק הצחוק שלו לא היה כמו קודם טבעי כאילו הוא מאלץ את עצמו.
"ולך היתה אהבה ראשונה?" שאלתי הוא הביט בי.
"לא, כל השאר הקסיות היו יפות בחיצוניות שלהן באופי לא משהו. אבל כשאת הגעת לחיי זה כן קרה את היית יפה בחיצוניות שלך באופי שלך הקסמת אותי. לא התמסרת ולא התנהגת כמו האחרות פשוט היית מי שאת. ואני התאהבתי בך הפכת לאהובה שלי לאהבה הראשונה שלי." הוא אמר בכל כך הרבה להט את דברים שהוא מרגיש אליי הבטתי בו מוקסמת. הוא כל כך חמוד, כל כך אלירן. פשוט חיבקתי אותו הוא הופתע אבל חייך.
"אם תחבקי אותי כך כל פעם הבין שזה חלום." הוא אמר בקול רך צוחק צחוק כל כך יפה.
"רוצה שאצבוט אותך ותבדוק עם זה חלום?" שאלתי בחיוך ממזרי כשראשי על כתפו.
"לא, אם זה חלום אני מעדיף לחיות בו. ואם זו מציאות כנראה זו המציאות הכי יפה שיש לי." הוא לחש בקול הגברי היפה שלו. הרמתי את ראשי והבטתי בפניו זרועותיו חיבקו אותי הבטתי אל תוך עיניו. שפתיו היפות חייכו אליי חיוך מלאכי כל כך.
"זה לא חלום אלירן פרץ." אמרתי לו בקול רשמי וצבטתי את ידו.
"איי!" הוא נאנק מכאב. "למה?" הוא שאל אותי, ואני צחקקתי.
"זה סתם כי כיף לי." אמרתי צוחקת.
"אוקיי את ביקשת את זה." הוא הרים אותי בזרועותיו והשכיב אותי על הספה האדומה בתוך החדר והתחיל לדגדג אותי.
"אלירן…" התחלתי לצחוק הוא דגדג כל כך חזק צחקקתי כל הבטן שלי כאבה מרוב צחוק.
"אלירן בבקשה…תפסיק." אמרתי צוחקת הוא הפסיק מצמיד אותי לספה.
"אז תפסיקי לאכאיב לי פיזית מתוקה, לא התחתנתי עם אונסת." הוא אמר צוחק לא התאפקתי וצחקתי בקול יותר גבוה קרוע מצחוק.
"אני אונסת?" צחקתי. "אתה זה שאונס בנינו." אמרתי צוחקת הוא צחק גם.
"אני אלך לתבוע אותך באגודה של זכויות הבעל כי את אונסת אותי." הוא המשיך להגיד בקול מסכן ואני רק צחקתי יותר צחקנו שנינו.
"ככה זה אה? אני נחמדה אליך כמו משה דץ ואתה מנצל זאת אה?" אמרתי בקול תוקפני מעושה.
"אשתי יפה שלי ,חיים שלי, ורד שלי." הוא אמר בקול עדין מתחנן.
"תמשיך," אמרתי בחיוך ממזרי.
"אישה יפה שלי, שושנה שלי, יהלום שלי, מלכת העולם שלי, חתיכה סקסית כל חיי." הוא המשיך בקול עדין.
"תמשיך להתחנף דווקא מוצא חן בעיני." אמרתי בחיוך ממזרי.
"אחת שאמכור אותה מחר בשוק," הוא אמר בחיוך קמתי והוא התחיל לברוח.
"חתיכת מניאק!" אמרתי קמה עצבנית התחלתי לרדוף אחריו למטה הוא קפץ מעל המיטה בורח ממני. רצתי אחריו בכל החדר צועקת בשמו עצבנית והוא החוצפן צחקק לו חרא של בעל. רגע? בעל? לא נו!! באמת למה הוא! התחלתי לרוץ אחריו.
"אני תופסת אותך אתה תקרא קדיש היום." צעקתי עליו הוא צחקק רץ כשאני אחריו בסוף הוא בא אליי תפס אותי בזרועותיו. והרים אותי מקרב את פני אליו.
"אלירן תוריד אותי!" אמרתי הוא השכיב אותי על המיטה בחיוך.
"אני אוהב אותך הכי בעולם, לעולם לא אמכור אותך ואתן אותך לאף אחד." הוא אמר בחיוך גדול ונישק אותי חיבקתי אותו הוא היה כל כך יפה. כל כך אלירני מתוק נמאסתי בין זרועותיו היפות הוא נישק אותי נשיקה ארוכה החזרתי לו נשיקה לוהטת מאוהבת ביופי הזה. רגע מאוהבת? נו!! זה לא קורה לי? נו טוב שיהיה לפחות הוא אמיתי איתי ולא כמו כל השאר. התנשקנו כך רבע שעה הוא הפסיק בעדינות התנשפנו מביטים אחד בשני.
"אלירן, מה קורה לי? מה קורה לנו?" לחשתי לו מביטה בעיניו מחפשת תשובה למה שוקרה לי בלב עכשיו.
"אנחנו מאוהבים לעולם לינה שלי," הוא לחש לי ברכות.

המשך יבוא……….