NoAdar
מקווה שאהבת, זה האמת הפרק הראשון שכתבתי של הסיפור הזה, סורי שלקח לי טונה זמן, היו לי כמה דברים בבית הספר שמנעו ממני. מקווה שזה מפצה, פרק הבא יבוא בקרוב אני מקווה

החיים בקולג’-שנה 1-הנערה במסיכה השחורה-פרק 4:הנערה במסיכה השחורה

NoAdar 19/09/2014 873 צפיות 3 תגובות
מקווה שאהבת, זה האמת הפרק הראשון שכתבתי של הסיפור הזה, סורי שלקח לי טונה זמן, היו לי כמה דברים בבית הספר שמנעו ממני. מקווה שזה מפצה, פרק הבא יבוא בקרוב אני מקווה

בגלל שהשמש כבר שקעה האוויר בחוץ היה קר יותר והשלג שהגיע עד לקרסוליים שלי לא עזר כל כך, בכניסה לאולם שארחו את הנשף עמד בחור די גדול עם דפים ועט הוא עצר כל אדם שנכנס ודיבר איתתו רושם משהו באחד הדפים ומכניס אותם פנימה, התור לא היה ארוך כנראה כי הנשף התחיל לפני חצי שעה הגענו אל הבחור והוא עצר אותנו
"ברוכים הבאים לנשף החורף מספר הסטודנט ושם" הוא אמר בעליזות וחייך אלינו באדיבות, הוצאתי את כרטיס הסטודנט שלי מכיס המכנס והושטתי אותו לו. עדיין לא זכרתי את המספר בעל פה אבל מבקשים אותו פעמים כה מועטות שעדיף לי לקחת אותו איתי לכל מקום
"אוקי סאם, אתה?" הוא רשם משהו בדף והביט בג'ונתן שהתנודד מצד לצד באי נוחות מהקור
"אהה, כן ג'ונתן כרטיס מספר 20943758" אמר במהירות ונשף לתוך ידיו, הוא יכול להיות ממש חסר סבלנות לפעמים הוא היה צריך להתלבש חם יותר
"הנה הכרטיס שלך סאם" הבחור אמר והושיט לי את הכרטיס, לבשנו את המסיכות שלנו ונכנסנו פנימה.
רואים שבקולג' משקיעים יותר באירועים שהתלמידים מתערבבים ומנהלים שיחות, הרבה יותר מבתיכון לפחות, פנסי תאורה מקצועיים וקישוטים שהודפסו ולא צויירו ע"י אחיות קטנות של תלמידים. האולם הואר בגווני כחול כהה ובהיר ומכונת עשן העיפה עננה דקה על רצפת האולם ונתנה תחושה שאנו הולכים על ענן בלילה חורפי, הומזיקה הייתה חזקה אבל לא הכאיבה לאוזניים שלי היא הייתה מקפיצה ורעננה.
נערה מבוגרת וקופצנית במסיכה בצבע ורוד ביר משובץ אבנים ורודות נעמדה מולנו, היא לבשה שמלה תכולה קצרה וטייץ לבן עם מגפי עקב גבוהות
"היי, נחמד לראות פנים רעננות, שנה ראשונה אני משערת. מישהו מכם מחכה למישהי?" היא שאלה והביטה בנו מודדת אותנו בעיניה החומות שהיו מאחוריי המסיכה גונת'ן הנהן וחיפש בקהל את אלכס, היא הורידה את המסיכה ונופפה לו כשהוא הוריד את שלו וחייך אליה, הוא הלך אליה והשאיר אותי עם הבחורה.
"הנה המספר שלך, בואלס האחרון למי שאין דייט רוקד עם בת הזוג שקיבלה את המספר שלו" היא אמרה והגישה לי פתית שלג לבן ועליו נכתב בכחול המספר שלוש עשרה, המזל שלי. חייכתי אלייה והיא נמרצה לתלמידים חדשים שבדיוק נכנסו, התקדמתי יותר פנימה והסתובבתי בין האנשים שהיו שם כולם עם מסכות, בדקתי מה עוד יש במקום הזה חוץ מרחבת כניסה מטורפת עם מלא פופים וספות רחבת ריקודים שהוארה בכדור דיסקו שנראה כאילו יורד שלג בגללו נראה יפה אני משער, בר עם שתייה קלה בלבד חכם מאוד, אזור מאוורר היטב לבעלי כושר ספיגה נמוך ויציאה למרפסת גדולה עם גגום שהוארה במנוקות קטנות שהזכירו לי את האור של הפיות בסרטים מצויירים. המוזיקה הייתה מצויינת והיה לי חשק עז לרקוד, אני רקדן ממוצע ובדרך כלל נמנע מלרקוד במסיבוצ אבל זה נשף מסיכות ואין הרבה אנשים שמכירים אותי פה אז למה לא?

אני לא יודע כמה זמן רקדתי אבל הייתי מאוד עייף כשהערב היה קרוב לסיום, התיישבתי ליד הבר וביקשתי כוס של קולה, תלמיד שנה אחרונה ששיערו נצבע לכחול הגיש לי כוס וחייך הודיתי לו ושתיתי באיטיות
"כמה שהערב הזה מהנה סאם, תודה שגררת אותי לפה" אמר ג'ונן, המסיכה שלו בידיו וידיו השנייה מחבקת את אלכס, חייכתי והנחתי את הכוס על הבר
"אני שמח שאתה נהנה ג'וני, אחותי אמרה שאסור לי לפספס את נשף החורף היא אמרה שזאת חוייה שלא תחווה עוד פעם" אמרתי וטפחתי על כתפו, הוא צחק והוא ואלכס חזרו לרחבת הריקודים. המוזיקה נחלשה לאיטה עד שנעצרה כליל, הנערה הממוסכת שהייתה בכניסה נעמדה על במת הדיג'יי ותפסה את המיקרופון
"אני מקווה שכולם נהנים אבל הערב עוד מעט נגמר ויש לונ עכשיו שרשרת של סלואו וואלסים אז למי שאין דייט אני מבקשת לגשת לרחבת הריקודים ולעמוד שורה של בחורים ושורה של בחורות" היא אמרה וחיכתה לכולם שיבואו, סיימתי את הקולה שלי והלכתי במהירות לרחבה
"אוקיי, בנים חפשו את בת הזוג שלכם לואלס האחרון" היא אמרה וירדה מהבמה הולכת חזרה לכניסה שלה שם עמד הבחור המגודל גם ממוסך וחיבק אותה.
מולי נעמדה מישהי, שיערה חום וחלק ועיניה שהיו מאחוריי מסיכה שחורה בלי ברק היו אפורות ומהפנטות היא לבשה שמלה ארוכה בצבע סגול בהיר ומעין פונצ'ו שקוף שכיסה את זרועותיה, היא חייכה אליי והושיטה את פתית השלג שלה אליי, המספר שלוש עשרה התנוסס אליו. קדתי קלות כשהמוזיקה האיטית התחילה להתנגן והיא קדה גם, היא שמה את ידה על כתפי ותפסה את ידי, שמתי את ידי על מותנה והתחלנו לרקוד עם כולם ואלס, ואלס אנגלי אם להיות מדוייקים הריקוד עם כל הסיבובים וההנפות. רקדנו כל כך הרבה שלא היה לי אכפת שכפות רגליי כבר איבדו תחושה, נשארנו רק אני והיא כשסיימנו לרקוד את הסלואו האחרון ביותר ואני לא הייתי עייף בכלל, היא הביטה לתוך עיניי ואני לתוך עינייה והיא נישקה אותי ברכות, ויוצאת במהירות שמלתה מתנופפת אחריה משאירה אותי לבד לתהות מי היא הנערה במסיכה השחורה.


תגובות (3)

uta uta

וואו מדהיםם כתוב בצורה נכונה ותקינה!.. ממש אהבתי ודירגתי חמש

19/09/2014 12:24

פרק מעולה!
ממש אהבתי את מה שעשית עם הנערה במסכה :)
מדרגת חמש ומחכה לפרק הבא 3>

19/09/2014 19:48

היי(: אני קורא חדש וממש אהבתי את מה שאת כותבת ונאה לי שקצת הבנתי מאיפה ההשראה שלך(מישו אמר סינדרלה?)
אהבתי מאודדד ודירגתי חמשש תמשיכייי(:

21/09/2014 17:35
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך