צעקה של שקט
עוצמת עיניים על כר של דשא
בשמי התכלת השמש בוערת,
הרוח בעדינות על פניי מכה
בעוד הדממה את עולמי מכלה.
בענן ערפל נבלעת צעקה,
האפלה אליי חודרת, כה שקטה
העולם כמו מיטלטל באחת,
כוכב זוהר נופל במרחק.
השמש נודמת, השמיים מתכהים
עיניי נפקחות מתחת לשמי הכוכבים,
אך ישנו דבר אחד אשר תמיד יישאר
וזו הדממה האופפת את ליבי הדואב.
תגובות (3)
היי אמנם יש כאן קצת חוסר סדר בחרוזים (כאילו שאצלי זה אשכרה מסתדר-,-), מה הקטע לדרג 1?;-;
טוב אני מדרגת 5. ואני מניחה שזה מראה את מה שאני חושבת על זה. :>
הכתיבה מעולה, הכל מסודר ויפה, אהבתי מאוד
נ.ב- היייי!!!! התגעגעתי!! ♥
תודה לשתיכן!
לשיניגאמי, אני חושבת שאני בטעות דירגתי אחדXD
ספיר – גם אני התגעגתי!!<3