כבשתי אותך!!! עונה 2 פרק 7: הבלגן

——–עדי———
"טיסה שמונה תשע שמונה חמש, נוסעים יקרים נא להתכונן לנחיתה בלונדון שדה תעופה הית’רו." אמרו ברמקול.
"היידה לונדון ורוקפרוד!!" צעקנו אני ומירון גם נטלי ונפתלי שהיו מצדדנו ומאחורינו קוקו ותימי כל החבר'ה צעקו. "יאללה נרים את לונדון ואת כל הרוקפורד!" אמרתי כמו מנהיג השבט אחים שפה חח. כשהמטוס התחיל לנחות כולם התחלנו לשיר את השיר שליאור נרקיס ועומר אדם מהפכה של שמחה שרנו את פזמון.
"מהפיכה של שמחה
כי כולנו משפחה
ונרקוד בטירוף
כי הגיע זמן לעוף
מעכשיו רק שמחה
משקיעה ועד זריחה
השתגענו, מודים
אם שותים כן רוקדים"
כל המטוס הסתכל עלינו כששרנו מטורפים ומחאנו כפיים כשנתחתנו כבר בלונדון צעקנו.
"הולה!!" והבנות סלסלו, נחתנו לנו בלונדון כל החבר'ה בתוספת חדשה ואני כמו מנהיג יצאתי מהמטוס שכל העדר הולך אחרי.
"נמשיך את הבלגן," מירון אמר לי בחיוך.
"תשאיר גם לאחר כך אחי," אמרתי ירדנו במדרגות אל עבר האוטובוס שחיכה לנו נסענו עברנו את הביקורת מהר וטסנו לנו מפה ליצאה. הפעם שלחו לנו אוטובוס לא מצרדס המניאקים האלה, קמצנים.
"הנהג שלנו מסטול מלונדון עד אילת,
איבד את הראש בתוך מטולה
ואני איבדתי אותו באתונה."
חצי הדבע התחיל לשיר כולנו צחקנו.
"היידה חצי מה קרה ביאליק השיכור חזר," אמרתי צוחק על חשבונו נזכר בשיר שהוא כתב לנטלי.
"ביאליק?" ליהי שאלה יושבת מאחורינו.
"לירז חשפה את ביאליק השיכור לכל העולם." אמרתי צוחק על חשבונו.
"מדבר אחד שהתחנן שלירז תסתכל לכיוון שלו." חצי אמר צוחק על חשבוני.
"אני? עשיתי זאת תזכיר לי מתי זה היה?" אמרתי צוחק. "התאהבתי בה אין על לירז אף אחד לא שווה אותה פה." אמרתי צוחק.
"אטיאס אל תדליק אותי," תימי אמרה בקול שכבר להתרתח.
"סתם חיים שלי חוץ ממך ומוג'ולייט אף אחד לא שווה פה כלום." אמרתי בחיוך ענק שולח לה נשיקה.
"מה איתי?" ליהי שאלה בקול מפתה אחיה הביט בה בזעם.
"את תסעי לסוריה את לא שווה כמו לירז שלי חיים שלי זאת." אמרתי לה שולח אותה רחוק צוחק.
"כולכם חרות חוץ ממירון ורטמיר אחים שלי," אמרתי ממשיך לי בחיוך.
"מעניין מה יש בחברה הזו שלך שאתה שולח אותי לסוריה," ליהי המשיכה להתגרות כוסאמק מה הבעיה שלה זאתי.
"מאמי יש בה כל מה שאין בך, אם לעמיד אותה מול כל הבחורות בעולם היא תהיה הכי מושלמת." אמרתי לה בחיוך היא הביטה בי בעיניה היה מבט עצוב שתלך זאתי כלבה בגדה ועוד נעלבת. אחרי השיחה הזו עם ליהי המשכנו לעביר דחקות צחוקים על כל מה שהיה לפני שנה ובקיץ אחרי זמן מסוים הגענו לרוקפורד.
"ברוכים הבאים לרוקפורד," סילביה הסגנית קיבלה אותנו בשער.
"שלום שלום סילביה התגעגעתי עלייך," קרצתי לה היא היתה בלונדינית צעירה כזאת בשנות העשרים.
"שלום גם לך עדי אטיאס." היא אמרה בקול נעים שלה.
"אז ניכנס?" שאלתי אותה בחיוך שובבי.
"טוב בואו," היא באה התחלנו לסחוב מזוודות לחדר שלנו מירון ליהי וכריסטינה הלכו לחדר המנהל לדבר על קבלה שלהם. חזרנו לחדרים שהיינו בהם כמובן רק שהן היו יותר גדולים ומשופצים.
"וואלה חזרנו אה," קוקו צעק.
"שומעים אתכם עד לפה." אנטון והחבר'ה נכנסו לחדר שלנו.
"פשייי שנים אחי מה קורה?" אמרתי לאנטון בחיוך נותן לו חיבוק גברי.
"ברוך ה' אחי שמעתי יגיעו השנה הרבה חדשים השנה, מה דעתך על מתיחת השנה?" הוא אמר לי בחיוך.
"בכיף שלי זורם לי היום." אמרתי בחיוך נותן לו כיף.
"נתראה עוד חצי שעה במחששה אחי," אמרתי לו הוא יצא לחדר שלו.

——–גל——–
"תגידי אנחנו נוסעים בדרך הנכונה?" שאלתי את לירז כשראיתי את הנהג מוביל אותנו בדרך שונה מהרגיל.
"לא יודעת גם לי זה נראה שונה קצת." לירז אמרה מביטה דרך החלון. נסענו לנו בדרך יערות כאלה נראה לי שנפלנו על נהג עילג.
"היום הולך להיות מטורף." אמרתי לה בחיוך היא חייכה אליי גם.
"נגד הזרם חוזרים ובגדול." היא אמרה בחיוך גדול יותר נסענו לנו חצי שעה ככה.
"תגיד לי אדוני לאן אתה מסיעה אותנו?" שאלתי את הנהג שהסיעה אותנו.
"פנימיית מהונטן," הוא אמר רגועה.
"מה?!" אני ולירז צעקנו.
"היי אנחנו צריכים לרוקפרוד! לא למהונטן אנערף איך שלא יקראו לזה." צעקתי עליו.
"רגע לא אמרתן מהונטן?" אמר הנהג הצעיר.
"כוסאמק הערס, מי אמר לך ינעל דודה שלך מהונטן אמרנו רוקפורד!" לירז אמרה עצבנית טילים.
"ב-בסדר אני מסיעה אתכן לשם זה ייקח לנו עכשיו שעות כי.. כי יצאנו מהעיר." הנהג אמר בפניקה מבוהל מהתגובה שלנו.
"אז תתחיל לנסוע יאללה." אמרתי עצבנית יותר כוסאוחטוק איך אני נתקעת עם מפגרים תמיד.
"יאללה על זה מגיעה לנו לעשות לו נקמה." לירז אמרה בעברית בשקט.
"זורם לי ינעל אמא שלו." אמרתי לה.
"בריטי מטומטם," היא אמרה עצבנית והתחלנו.
"יאללה מתחילים.." אמרתי לה בחיוך התחלתי לשיר באנגלית כל מיני שירים מעצבנות אותו יותר מזרחית. הוא התעצבן ואעלה את המהירות שלו, נסענו לנו ארבע שעות עד שהגענו ליעד שלנו.
"היה כיף נהג נתראה." אמרנו לו המסכן הוריד את המזוודות והסתלק השעה היתה חמש בערב בגלל האידיוט הגענו באיחור ענק. אבל לפחות אופנתי זה דווקא מתאים לי וללירז.
"סוף סוף הגענו איזה כיף!" לירז ואני צעקנו צוחקות. התחלנו לצעוד במסדרון הענק כמו החוזה כולם היו שם.
"גל ולירז הגיעו," שמענו לחשושים מכל הצדדים צעדנו לנו כמו מלכות.
"צריכות עזרה?" באו שני בחורים מהשכבה שלנו.
"כן תעזרו לנו עם המזוודות," לירז אמרה בחיוך לבחורים.
"בכיף," אמרו הבחורים ואחלו לעזור לנו לעלות את המזוודות לחדר שלנו, ואנחנו הלכנו כמו מלכות במסדרון כשכולם מברכים אותנו מדברים איתנו. בסוף הגענו לחדר שלנו.
"תניחו את אלה ליד המיטה שלי ואת אלה ליד המיטה של גל." לירז אמרה בחיוך לבנים.
"טוב עוד נתראה בנות ביי." אמרו הבנים אחרי שהניחו.
"גל!!! לירז!!!" הבנות צעקו כשנכנסו לחדר רואות אותנו וקפצו עלינו לחיבוק, ואיתן עוד שניים לא מכירה אותן.
"היי מה קורה אחיות," אמרתי מתחבקת עם ניקול נטלי ותימור.
"ברוך ה' התגעגענו איך היה בהוואי?" ניקול שאלה בחיוך ענק.
"אחר כך נשמה נספר לכן." לירז אמרה.
"אפ אפ מה את עושה במיטה שלי," אחת הבנות שאלה עיניה היו כחולות שיערה חום בהיר שתני.
"מי את בכלל כוסאוחטוק סלקי את הדברים שלך מהמיטה שלי מתוקה זו המיטה שלי אז יאללה טוסי מפה גמדה." לירז אמרה עצבנית טילים.
"כן כן מה השתלטתן לנו על הטריטוריה?" שאלה בלונדה אחת עיניה כחולות.
"יאלללה טוסו מכאן יא זונות עלק השתלטנו על הטירטוריה אתן אלה שמשתינים בטריטוריה שלנו טוסו מכאן!" אמרתי עצבנית טילים.
"אבל המנהל שאנחנו כאן!" הבלונדה אמרה לי.
"לכו זדיינו מפה השטח שלנו פה." אמרתי עצבנית.
"מעניין לי את התחת מה המנהל אמר יאללה עופו לי מהמקום יש לכן עשר שניות לעוף ביחד עם הדברים שלכם זה השטח שלנו!" לירז אמרה בקול עצבני הן היו עצבניות.
"אתן עוד תשלמו על זה חכו חכו," אמרה השתנית.
"אמא שלך תשלם לך בצומת יאללה טוסי." אמרתי עצבנית הן לקחו את מזוודות שלהן וטסו.
"זונות מי הן חושבות את עצמן פה." לירז אמרה עצבנית.
"אמרתי להן שלא כדי להתעסק איתכן," תימי אמרה מגחכת.
"מי אלה הצפונבוניות האלה?" שאלתי אותה.
"אה זאת עם העיניים הכחולות ושיער שתני ליהי אלבז והבחורה השנייה כריסטינה קולובסקי, אלבז אחות של מירון החבר של אטיאס וגם האקסית של חבר שלך." היא אמרה ללירז מביטה בה כשאמרה חבר. "וכריסטינה חברה שלה." היא אמרה לנו שהיא חברה שלה. לא פלא שהן כאלה זונות.
"יופי טוב יותר אף זונה אקסית של עדי לא תישן במיטה שלי כל עוד אני כאן." לירז אמרה בחיוך.
"טוב יאללה בואי נתחיל במוסרת הניקיון ונדבר אחר כך," אמרתי להן והתחלנו לסדר את החדר.

———ליהי———-
כוסאמק כוסאמק מה הן חושבות לעצמן השרלילות האלה מי זו הלירז הזו וגל הזו שני ערסיות מקווקז. פ'חה מה אטיאס מצא בבחורה הזו עם השיער הכהה חום בהיר ועיניים שלה היא לא כזו יפה, והיא חשה מעצמה מלכת העולם. היא תשלם על כך שהיא התעסקה עם ליהי אלבז אחת והיחידה של עדי אטיאס ואחת והיחידה היפה כאן. אני הקבל את החדר הזה ואת המקום הזה. צעדתי בעצבים עם כריס לחדר של המנהל עצבניות מאוד.
"כן?" המנהל אמר אחרי שדפקנו בדלת.
"הדון היסטון, איזשהו בנות באו לחדר וסילקו אותנו מהחדר שלנו!" אמרתי עצבנית מאוד.
"אה אז כנראה הן בכל זאת הגיעו יזראילוב ורבייב." הוא אמר לעצמו ושמענו הכל. "זה החדר שלהן חשבתי שהן יאחרו בשבוע לתיכון אבל הן הגיעו בזמן, טוב אתן תשנו בחדר מאתיים ארבעים זה החדר שלכן אתן רשאיות ללכת." הוא אמר בכל קשוח.
"אבל המנהל—" התחלתי להגיד.
"בלי שום אבל לכו!" הוא אמר כוסאמק כוס דודה שלו הצולעת צעדנו במסדרון, והגענו לחדר ההוא. הוא לא היה יפה כמו הקודם אבל בסדר.
"אז אני מבינה שלירז וגל עשו אתכן," בחורה אחת צחקקה שם כשנכנסנו לחדר.
"ומי את?" כריס שאלה אותה.
"אני האחת שלא סובלת גם את יזראילוב ברוכה הבאה למועדון." היא אמרה בחיוך גדול.

המשך יבוא……