צוחק מי שצוחק אחרון 9

שיין צעקה בשמחה מבעד לאוזניותיה את מילות השיר והלכה על האבנים והזרדים בקולניות,היא עצרה לרגע והורידה את אוזניותיה כאשר הרגישה שמישהו מסתכל עליה "יש כאן מישהו?" שיין צעקה וסובבה את ראשה "היי!" היא צעקה בשנית והתקדמה באיטיות קדימה "משועמם" היא מלמלה לעצמה ובאה להחזיר את האוזניות בחזרה אל אוזניה ולפתע נעצרה בתדהמה כאשר נגלה לעיניה אגם יפיפה עם מים כחולים שהשמש מנצנצת עליהם במין תחושה של אגדה,מתוך מפל קטן יצא זרם מים חלש שהחצה בין המים לבין המערה הקטנה מאבן שהייתה שם..פרחים צבעוניים מצאו את דרכם על הקיר והתפרסו על כולו..
"וואו" שיין אמרה בהלם "אני מאוהבת…" היא מלמלה לעצמה וסובבה את ראשה בכדי לבדוק שאף אחד לא מסתכל עליה "אז.." היא סובבה את מבטה חזרה אל האגם והרימה את מבטה אל השמיים "רוזה..זה יום נפלא לשחייה ואני ניצלתי אותו.." שיין אמרה בטון מתחנן "כן זה יספיק" היא חזרה אל טונה הרגיל והורידה את בגדיה,היא התקדמה אל עבר אבן גדולה שהייתה שם ועלתה עליה "ניו יורק שולטת!" היא צעקה כאשר קפצה קפיצת ראש אל תוך האגם ולא טרחה לבדוק אם מישהו מסתכל עליה..
למרות שהיה…
ליאם הגיע אל קרחת היער וראה את האגם היפיפה הזה ואת שיין שוחה בתוכו,היא הייתה מושלמת..גופה השזוף היה כל כך בולט תחת המים,שיערה השחור וגופה נתנו לה מין אשליה של בתולת ים מן האגדות "שיין?" הוא שאל את עצמו בפליאה "שיין!" הוא צעק שוב ושיין הוציאה את פלג גופה העליון מן המים וסובבה את מבטה אליו "ליאם..היי..מה..מה אתה עושה פה?" היא שאלה אותו ובמהירות יצאה מין האגם "באתי לחפש אותך.." ליאם חייך וסובב את מבטו קצת "מה..מה את עושה פה?" ליאם שאל מגמגם קלות "אני..רצתי קצת ו..היה לי חם אז.." היא חייכה קלות ושתיקה מביכה שררה בניהם "טוב אז..ניפגש בבית?" רוז שאלה ומיהרה ללכת "רגע.." ליאם החזיק בידה של שיין "מה?" שיין סובבה את מבטה אליו "היער..אין לדעת מה..מה..בקיצור כדאי שאני אבוא איתך למקרה שיבוא איזה דוב או זאב.." ליאם אמר והסתכל על שיין שחיוך קטן עלה על פניה "אתה צודק.." שיין חיזקה את דבריו של ליאם "אני יודע.." ליאם התרברב ושיין המשיכה "ולמקרה שיקפוץ לי לאמצע הדרך איזה..איזה אחיין בן חמש..אתה..תוכל להגן עליי!" שיין אמרה בהיסטריה מזויפת והמשיכה בצחוק "אתה פשוט גאון…" היא צחקה צחוק מתגלגל והסתובבה ללכת כשבגדיה בידיה "רגע!" ליאם תפס בידה ובטעות מעד ונפל יחד עם שיין אל תוך האגם "או או.." ליאם מלמל והסתכל על שיין המחויכת "מה?" ליאם שאל עם פרצוף מבולבל "אתה..די רטוב.." שיין אמרה וליאם הוריד במהירות את מבטו ולאחר מכן צחק "נהה.." הוא אמר בקול מצחיק ושניהם צחקו "טוב אתה בא?" שיין שאלה ובאה לצאת מתוך המים "שיין.." ליאם קרא לה בלחש "כן ליאם" היא סובבה את מבטה וליאם היה קרוב אליה כל כך שיכלו לשמוע את דפיקות הלב אחד של השנייה,הוא קירב את ראשו באיטיות אל שיין והניח את שפתיו על שפתיה ונישק אותה ברכות ובחום "ליאם.." שיין נסה לאחור בהפתעה והסתובבה אל שולי האגם "מה?" ליאם התקרב אל שיין והעביר את ידו באיטיות מירכיה למותנה כך שהידק את אחיזתו בה "שיין.." הוא שם את ראשה על עורפה ולחש לה באוזנה "תפסיקי.." הוא סובב אותה אל מולו והסתכל על עיניה שדמו לזריחה המוקדמת של הבוקר "ליאם..מה..להפסיק מה?" שיין שאלה כשהיא נצמדת מרצונה אל שולי האבן של האגם אך ליאם התעלם מדבריה ונשק לה בשנית על שפתיה,הוא הידק את אחיזתו בה ושיין תפסה בחולצתו בחוזקה והם התנשקו בתשוקה רבה במרכז קרחת היער בתוך האגם..
נשיקתם לא נמשכה זמן רב כי אז שיין דחפה אותו ממנה בחוזקה "לא!" היא צעקה בכעס כאשר היא שמה את ידיה על פיה "מה?" ליאם שאל לא מבין "שיין את בסדר?" ליאם ניסה להתקדם אל שיין אך לשווא " ליאם..אני לא רוצה להיות האישה השנייה..אני לא רוצה שכשאני אסובב את הראש אתה.." שיין אמרה לליאם הלחש ולפתע הפסיקה "מה? תמשיכי!" ליאם צעק וקירב את ראשו אליה "ואני מה?" הוא תפס בחוזקה את ידה ושאל שוב "נו!" הוא צעק והסתכל על שיין המפוחדת ועל עיניה שהזכירו לו כל כך את הזריחה מתמלאות בדמעות,הוא התרחק באיטיות ממנה ושיחרר את אחיזתו ממנה "אני מצטער שיין.." הוא מלמל ובהה בדמעה הקטנה שירדה במורד לחיה ונפלה במהירות אל תוך האגם "שיין.." הוא התקרב אליה "עזוב אותי!" שיין יצאה מן האגם במהירות ואספה את בגדיה שהגיעו עם הזרם אל שולי האגם "שיין!" ליאם צעק ויצא גם הוא במהירות מן האגם "שיין אמרתי שאני מצטער!" הוא רץ אחריה והתנגש בשיין שעצרה בהפתעה "מה קרה? את בסדר?" ליאם שאל את שיין שבהתה בנקודה לא ברורה "שיין.." הוא סובב את מבטו אל כיוון מבטה של שיין ולמולו נגלתה מולי "היי ליאם.." מולי חייכה ובידה הייתה שמיכה "אני רואה שהשתכשכתם קצת.." היא צחקה והסתכלה על שיין הרטובה "קר לך?" מולי שאלה בחיוך והעבירה את מבטה אל ליאם "מייק קורא לך הוא רצה שתלך להשלים את הגימורים האחרונים של המכונית.." היא התקרבה אליו והביאה לו את השמיכה "וקח..שלא תתקרר" מולי נצמדה אל ליאם והושיטה קלות את ידה אל עבר ידו "תודה.." ליאם אמר ולקח במהירות את השמיכה "קחי.." ליאם הושיט את השמיכה אל שיין וחייך חיוך קטן,שיין הסתכלה עליו לכמה שניות והלכה אל עבר הבית "אוו מישהי פה כועסת.." מולי מלמלה בצחוק…