סגן השטן- תחרות הסיפורים של ״תדמיינו פה משפט יפה (:״
אני רצה.
לא משנה לאן, עיקר ענייני הוא לברוח.
לברוח מהמציאות האפלה שלי.
אני רצה, מוצאת עצמי בשדה חמניות ללא סוף, שדה נטוש.
אני מסתכלת לאחור מספר פעמים, כאילו מישהו רודף אחרי, אבל בכל פעם לא מופתעת לגלות שהשדה ריק מאיש, ריק מדבר, ריק מחיים.
דמעותיי לא מאפשרות לי לראות דבר במדוייק, אני מצליחה לאתר רק גוונים של צהוב וכתום, ושמיים תכולים ובהירים.
אני פשוט רצה, אולי אמצא את האופק סוף סוף, כל כך חסרת אמון במישהו, כל כך לבד.
מוחי משחזר את המאורע, בעוד ליבי מאיץ פעימותיו ואני מתפללת לברוח למקום שבו סוף סוף אהיה שייכת בעולם האכזרי הזה.
גיחוך מלא בעצבות וכאב נפלט מפי כאשר אני מדמיינת את האדם אשר ממונה על כל דבר בעולם הזה, סגן השטן.
אני רצה, יש שיגידו בלי סיבה, אבל אני מחפשת איזה כפר באופק שבו יאהבו אותי, מחפשת לצאת מהשדה הריק מאדם, ריק מדבר, ריק מנפש חיה מלבדי.
רגליי כואבות ואני לא מוותרת, אני מתעקשת שאמצא משהו, שבסופו של דבר אהיה בלתי מנוצחת ואצחק על סגן השטן שגם כשניסה לא הצליח להפיל ולמוטט אותי.
אני מרימה את ראשי לאופק, לא מאמינה למראה עיניי.
אזור מיושב וכפרי נגלה מנגד עיניי.
ניצלתי.
אני מאיצה את ריצתי, לא מוכנה להאט כי מי יודע מה עלול לקרות.
גופי רועד ונשימתי נחלשת, אבל אעשה כל דבר בכדי שאצליח, בכדי שאגיע ליעד, ובכל מחיר.
רגע לפני שאני מגיעה לאותו הכפר, אני מסיתה את מבטי אחורנית, פעם אחרונה בה אזכר בעבר.
אבל אז העבר בועט בי, דמות סגן השטן נגלית לפניי, סכין חדה ננעצת בגבי, אני כורעת על ברכיי ומדממת למוות.
הדבר האחרון שמוחי מעבד הוא צחוק של סגן השטן, הצחוק שלך.
תגובות (6)
וואו פשוט וואו. ממש אהבתי.
את מדהימה!
הכתיבה שלך כל כך יפה ומעניינת, אני קוראת ואני לא רוצה להפסיק לקרוא, אני רוצה להמשיך לקרוא עוד ועוד.
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.
תיאורים. תוסיפי תיאורים. רגשות, ומחשבות.
וואו. סחפת אותי לתוך החלום – פשוט מעולה! מדהים! לא מצאתי שום טעויות ~ וואו. ולדעתי, את לא צריכה עוד תיאורים ומחשבות, זה הרבה יותר טוב ככה!
אני מעלה את השלב השני מחר – ביי בינתיים(;
איזה חלום מעניין, או עם אפשר לקרוא לו "סיוט"… הוא כול כך יפה ובהתחלה נשמע רגיל שכזה אבל לבסוף מתגלה שהוא נגמר מותח, משאיר אותך בהלם וכמו שכבר כתבו פה – זה לגמרי סוחף. כתיבה לדעתי מאוד יפה.
ברגע שאמרת "חלום אמיתי שחלמתי" הבנתי שהוא קשור לחיים שלך ומכאן הבנתי את המטפורה [דימוי יתאים יותר.]
השטן – הסביבה ומרכיביה. [ביוטים^^]
השדה הנטוש – למען האמת הוא לא כל כך נטוש. הרי יש בו שדרה חמניות וזה אומר שיש מי שמטפל בשדה החמניות. הסביבה הדוממת. [א-ביוטים.]
הילדה שרצה – את.
בקיצור; החיים שלך שהגיעו לקיצם.
אהבתי, יש איפה לשפר עדיין.
"אהיה שייכת בעולם" – מה דעתך על "ארגיש שייכת בעולם"?
ייתכן גם שהכפר הנו אשליה שיצר סגן השטן – למרות שהייתי מעדיפה שתשתמשי בשטן – בשביל לרמות אותה. הרי השטנים יודעים מה אנחנו רוצים ובאילו נקודות לפוגע. והוא פגע.
המשיכי כך :)
הכתיבה הייתה יפה, המשמעות לא גרנדיוזית, לפחות לא עבורי (אולי כי היא לא לגמרי מובנת).
הבטחתי לעצמי מאז שחזרתי לאתר הזה שאשתדל שלא לקרוא מהסיפורים פה, מחשש שאגעל ואברח שוב. מיהרתי להפר הבטחה זו, אך טוב היה שסיפורך זה הוא שגרם לי. לא התאכזבתי. הוא כמובן לא מושלם, השפה קצת רשלנית למשל (לדוגמא: להגיד "מיושב וכפרי" הוא כמו להגיד "בעל צבע ואדום"), אבל הוא טוב.