הסיפור האישי שלי – פריקה

15/09/2014 750 צפיות 3 תגובות

אני פשוט צריכה לפרוק הכל, את כל מה שעובר עליי בשבועיים האחרונים. ובשביל שבועיים, עבר עליי יותר מידיי.
את שנת הלימודים הזאת התחלתי בתיכון חדש לגמרי, דיברתי על זה מתישהו.. אני דיי בטוחה. בכל מקרה, זה היה מדהים !! שמו אותי בכיתה עם שתי הבנות שנפגשתי איתן בחופש, כולם היו חברותיים, נחמדים, מדהים בקיצור. באותו שבוע אפילו הלכתי עם שתי בנות לסרט, היה ממש כיף. אז התחברתי לחבורה מסוימת, ממש נחמדות.
לפני שהתחלתי את השנה אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות בחבורה אחת, אני רוצה להיות חברה של כולם. אז באמת התיידדתי עם כל מיני בנות ואני עדיין מתיידדת. לגבי שתי הבנות שכבר הכרתי, עם אחת.. לא יודעת מה הולך לי איתה.. בשבוע הראשון היא הייתה ממש נחמדה וכל הזמן הציעה לי לצאת החוצה איתה ואני הצעתי לה והיא הכירה לי את החברות שלה והכל ממש מגניב וכיף, ממש אהבתי את החברות שלה. אבל פתאום היא כבר התחילה בקושי לדבר איתי, אם היה לשתינו חלון והצעתי לה שנעשה משהו היא אמרה "טוב" כאילו היא עושה לי טובה, פעם אחת היא הייתה עם חברה שלה ושאלתי אותן אם הן עושות עכשיו משהו (בחלון) היא אמרה לי לא יודעת ושתיהן פשוט הלכו והשאירו אותי ככה מאחורה. החלטתי שאני מתרחקת, זה היה דיי מגעיל ומבאס אבל בסדר.. התרחקתי. אתמול חילקו אותנו לקבוצות בשביל לנקות את הרחבה של הבית ספר (עדיין לא הבנתי את הקטע של זה אבל וואטאבר) בכל מקרה, אני ממש נלחצתי כי אמרו שלישיות – רביעיות הכי קצת זוגות. ואני, ילדה חדשה, נלחצתי, ופתאום היא הציעה לי להיות איתה ועם עוד שתי בנות. הסכמתי, הוכל עליי.
אבל אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר..? בפעמים שהיינו רק שתינו לא תמיד מצאתי על מה לדבר, כאילו נתקעתי, הרגשתי שאולי אני משעממת אותה? יש לכם אולי רעיונות לשיחות איתה?
או איך לנסות להתחבר איתה? כי נגיד, לא יודעת להסביר, פעם אחת הצעתי לה שתבוא אליי אחרי בית ספר והיא אמרה שהיא ממש תשמח ובכיף (בסוף היא לא יכלה אבל בסדר, עדיין).
רעיונות לשיחה..? משהו? אני תקועה.
בנוסף לכל הקטע החברתי הזה, לפני שבוע בדיוק, אח שלי התאשפז בבית חולים. היו לו התקפי חרדות רציניות, אני לא יודעת אם בא לי להרחיב על זה יותר מידיי. בכל מקרה, הוא התאשפז בבית חולים הזה שנמצא במרחק של שעה וחצי מהעיר שלי. אפשר לבקר אותו פעם ביום מהשעה 16:30 עד 19:00 ולא מספיק זה עוד מותר רק שני אנשים שיבקרו אותו. אז ההורים שלי הולכים לבקר אותו כל יום, ב15:00 הם יוצאים וחוזרים ב20:00+.
אני מסיימת בסביבות 15:00, ככה שאני חוזרת הביתה והם כבר לא נמצאים עד הערב. אני לא רגילה לזה, כי אבא שלי עובד בבית ואמא שלי אף פעם לא עובדת עד מאוחר.. הכי הרבה עד 15:00. ופתאום ככה אני לבד עד הערב. אז בהתחלה חשבתי לנצל את המצב לטובתי ולהזמין חברות, אבל אין לי את מי להזמין כי עדיין לא ממש התיידדתי עם בנות בשביל שיבואו אליי. כן ניסיתי עם ההיא הקודמת שדיברתי איתה אבל בסוף היא לא יכלה. בכל מקרה, זה ממש קשה לי כל המצב הזה עם אח שלי. אין פה מה לעזור, אני פשוט חייבת לפרוק את זה. היום לדוגמה ההורים שלי הלכו לאח שלי מ10:00 בבוקר כי היו להם פגישות שם בבית חולים לגבי הזמן שאח שלי נשאר שם. אני סיימתי ב11:00, עד שהגעתי הביתה היה 13:30 (זה כבר סיפור ארוך בגלל האוטובוסים הארורים האלה והמזל שלי) בכל מקרה, עד עכשיו אני לבד בבית, אין לי מה לעשות.
אני יודעת שזה רק השבוע השלישי של הלימודים, ואני חדשה, ואני צריכה לתת לזמן לעשות את שלו וכל החארטה הזה, אבל אם אני ישב ויחכה ולא יעשה כלום, לא יזום, לא יקרה כלום ! צריך ליזום, לא רק להגיד "הזמן יעשה את שלו".
אז כן התיידדתי עם עוד בנות, אבל בשבוע האחרון פתאום הבנתי כמה קשה זה להיות חדשה. אני מרגישה לפעמים חסרת ביטחון, לא יודעת מה לעשות, איך ילדים חדשים אמורים בכלל להתנהג? הם שקטים בדרך כלל? קופצנים? מה עושים? אני לא יודעת, כמובן רק להיות עצמי ולא לעשות שום דבר אחר שהוא לא אני, אבל אני מרגישה שמתחיל לרדת לי קצת הביטחון העצמי, לגבי מה לעשות ואיך לדבר ומה..
אני רואה ילדים חדשים אחרים, ואני יודעת שאני לא צריכה להשוות את עצמי אליהם, אבל עדיין.. יש כאלה שהולך להם הרבה יותר טוב.. ואני חושבת.. מה אני לא עושה שהם כן?
אני פשוט מרגישה שאני משתנה קצת, אחרי שהתחיל הבית ספר.. אולי זה תוצאה של כל מה שקורה עם אח שלי, שדרך אגב הוא נשאר שם עוד שבועיים.. כאילו.. אלוהים באמת שונא אותי?
בכל מקרה, יש לכם טיפים..? איך לא ללכת במסדרון בבית ספר ולהרגיש חסרת ביטחון, להראות סגורה כשבעצם אני בכלל לא..
אני רוצה להיות אני, אבל כל הילדה חדשה זה לא מאפשר לי, יש לי יותר מידיי חוסר ביטחון בנושא הזה של החדשה..
אני יודעת שאולי זה לא כל כך מובן מה שכתבתי פה.. אבל אני בהחלט אשמח לשמוע תגובות או משהו.. עצות..טיפים.. תודה לכל מי שמגיב 3>
ורק שתדעו, אני לא ילדה דיכאונית, אני רק כותבת ופורקת פה כשקשה לי (;


תגובות (3)

תתעלמי מהבת הזאת. תמצאי חברות חדשות, את תצליחי אני בטוחה! תחזירי לעצמך את הביטחון עצמי ותראי להם שלא אכפת לך. אולי בהתחלה את צריכה להיות קצת שקטה יותר אך אל תתני לזה להשתלט עלייך, חכי חודש או חודשיים ואז כשהם יתרגלו אלייך כבר, תחזרי להיות עצמך. בהצלחה, מקווה שעזרתי(: ♡

15/09/2014 19:57

לדעתי את יצאת ממש מלכה,הלוואי עלי שהייתי מצליחה להתחבר עם כולם אני ילדה חדשה ואין לי חברות כמעט.
אל תתייחסי למי שפוגע בך,כל עוד יש תקווה בלב שלך יש לך הכל .

15/09/2014 20:01

תתרחקי מהילדה ההיא, תלכי למקומות שיושבים המון ילדים בגילך בבית הספר, הזמן ייעשה את שלו, אני כאן בשבילך(:

15/09/2014 21:54
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך