מגדלים פורחים באוויר

היה זה ערב שבת. המשפחה סיימה את ארוחת הערב החגיגית. הנשים פרשו לשתות ברנדי בספריה והגברים פינו את השולחן ורחצו כלים.

הנכדים – שישה במספר – ישבו עדיין סביב השולחן שבראשו ישב סבא ועישן מקטרת ארוכה.
אחרי שתיקה ארוכה – שבמהלכה תלו הנכדים עיניים מעריצות בטבעות העשן שיצר סבא , פתח הנכד הבכור – רוני – את פיו וביקש: "סבא, ספר לנו סיפור על מה שהיה כשהיית קטן!"
כל הנכדים האחרים הצטרפו לבקשה בתרועות שמחה.
סבא הוציא את המקטרת מפיו וחייך. הוא אהב את הנכדים שלו ואהב לספר להם סיפורים.

"כשהייתי ילד קטן" פתח סבא "לא היה לנו טלפון. באותם ימים לא היה נהוג שלכל אדם יש מכשיר טלפון משלו המוצמד אליו מיום הלידה. למעטים היה מכשיר טלפון בבית שהיה קשור בחוט אל הקיר".
"כדי שלא ילך לאיבוד?" שאלה יובל הצעירה.
"לא בדיוק " ענה סבא וחייך "פשוט היה חייב להיות מחובר בחוט כדי לעבוד. גם מחשב לא היה לנו בבית… ובטלוויזיה היה רק ערוץ אחד – בלי צבעים בכלל "

"והיו אז דינוזאורים?" שאלה נועם.
"לא…" ענה סבא "הדינוזאורים נכחדו עוד לפני שנולדתי. אבל אספר לכם משהו מדהים – הבתים אז נבנו ישירות על הקרקע"
"על הקרקע???" שאלו הילדים בפליאה "ואיפה צמחו העצים? והפרחים?"
"כשהייתי צעיר" חייך סבא לנוכח אי האמון של הילדים "כדי לבנות בניין היו צריכים לעקור את כל העצים והצמחים שצמחו בשטח. היו חייבים לחפור בור עמוק בשביל לצקת מה שנקרא אז `יסודות`. לא הכרנו משהו אחר"

סבא עשה הפסקה קצרה כדי לבדוק את הרושם שעשו דבריו. הוא קצת הופתע לראות שהילדים קיבלו את הדברים באופן טבעי. מבחינתם לא היה הבדל בין המצאת הטלפון הסלולרי או המחשב האישי לבין ביטול חוקי המשיכה בשנת 2017.

"אתם לא רוצים לדעת מה איפשר לנו לבנות מגדלים פורחים באוויר?" שאל סבא בתמיהה.

" מה כל כך מסובך בלבנות מגדלים פורחים באוויר?" שאל רועי.

"טוב, תבינו" פתח סבא " עד 2017 היינו כולנו כפופים לכוח המשיכה. זה היה מין חוק כזה שגרם לכל החפצים, הבניינים, החיות ואפילו האנשים להישאר צמודים לקרקע. אם עזבנו חפץ כלשהו הוא היה נופל לכיוון הקרקע. תמיד. ואם החפץ היה פרוסת לחם מרוחה בחמאה – היא הייתה נופלת כשהחמאה כלפי מטה. אלה היו החוקים בעולם האכזרי של צעירותי."

"ומה גרם לכל זה?" שאל רוני בהשתאות. סבא שמח לראות שהוא בכל זאת הצליח לעורר קצת סקרנות.

"האשם העיקרי במצב היה בחור אנגלי בשם אייזיק ניוטון שחי עוד הרבה לפני זמני. פעם נפל עליו תפוח והוא החליט שיש כוח שמושך את כל הדברים אל הקרקע. ומאז ועד 2017 כל העולם היה משועבד לכוח הזה ולחוקים שניוטון המציא"

"ומה גרם לשינוי?" שאלה נועם.

"אני שמח ששאלת" ענה סבא. (הוא באמת שמח) "בשנת 2017 ראש הממשלה שלנו היה כבר מר סילברמן. באותם ימים היה עוד בארץ מוסד שנקרא `בית המשפט` ושררה מלחמה מתמדת בין הממשלה לבין `בית המשפט` כאשר הממשלה חוקקה חוקים ו`בית המשפט` ניסה לבטל אותם. לאט לאט הממשלה הפחיתה מכוחו של `בית המשפט`. ראש הממשלה החליט – כדוגמא וכמופת – לבטל חוקים בהם `בית המשפט` תמך ואחד הראשונים שבהם היה החוק של ניוטון. אני עוד זוכר את הוויכוחים הסוערים שהתנהלו אז בארץ. תומכי ראש הממשלה תהו בקול רם מדוע עלינו להיות כפופים לחוקים שהומצאו ע"י גוי שמת לפני זמן רב כל כך. הם הזכירו שהיהודים היו תמיד טובים בעסקי אוויר ולכן מקומנו הטבעי הוא באוויר ולא עם שתי רגלים על האדמה".

"לאחר משאל העם הגדול של 2017, נקבע ברוב קולות כי איננו יכולים להיות כפופים לחוקים של ניוטון וכוח המשיכה לא יכול לשלוט בעם היושב לבטח בארצו (או כמה מטרים מעליה). חוקי המשיכה בוטלו והקבלנים התחילו בבניית מגדלים פורחים באוויר מעל כל עץ רענן."

"בסך הכל השינוי היה רק לטובה. האדמה חזרה לתפקידה המקורי – לגדל צמחים ועצים. מחירי הדירות ירדו ורמת החיים עלתה (מאוד גבוה).
כן, קשה לתאר איך היו נראים החיים שלנו היום לו היינו עדיין כפופים לכוח הנוראי ההוא…"
סבא עצר רגע כדי להסתכל בשעון.
"וכעת – נראה לי שהגיע הזמן שתחזרו הביתה… כבר נהייה מאוחר"

הנכדים נישקו וחיבקו את סבא, נפרדו ממנו לשלום וחזרו הביתה עם הוריהם.

מאוחר יותר באותו לילה התעורר סבא כמתוך סיוט. "מגדלים פורחים באוויר! מה עוד?" הוא מלמל בכעס ויצא החוצה לשאוף קצת אוויר.
הוא כנראה שכח שהבית שלו ריחף 50 מטרים מעל רמת גן לשעבר…

מוסר השכל: העישון – אפילו של מקטרת – מזיק לבריאות ועלול לגרום להזיות