אני בחוץ. -פרק שלישי.
כשהגענו המקום נראה די גדול וחדש.. היו כמה ילדים לא יותר מדי.. נראה כאלו רק אנחנו והילדים האלה הולכים להיות שם.. "תגיד בר" התחלתי להגיד "למה אתה כאן ? כאלו אתה לא מאומץ או משהו כמונו.." הוספתי "אני כן אבל התביישתי בזה.." הוא התחיל לספר "הייתי קטן ולא חשבתי על מה אני עושה.. פשוט ברחתי מהבית והלכתי לאיבוד ביער. כמו מפגר. חודש אחרי שמצאו אותי שם לבד ביער הייתה שרפה בבית שלי..ואני יודע איך זה קרה..כי אבא שלי גרם לזה.. היה לי אח שמת בגלל העצבים של אבא שלי ובסוף גם אמא שלי ואבא שלי מתו מזה.. אין לי משפחה.." הוא אמר ובעט באבן קטנה שהייתה על הרצפה.. חיבקתי אותו ומתן הסתכל לא מבין אבל בא לראות מה קרה..
"תעזוב לי את התיק !!!!" שמענו והסתובבנו לכיוון הצעקה.. ראינו ילדה די מוכרת שנגעו לה בתיק רק כדי לבדוק מה יש שם שלא תכניס חומר נפץ.. הייתי אחריה היא חייכה לכיוון שלי והלכה..
נתנו לי מספר של חדר נכנסתי וחיכיתי לבר מתן ושון..
"איזה חדר אתם ?" שאלתי "22" שון ענה "אני איתך" אמר מתן "21" אמר בר "בר. נתקעת איתי באותו חדר ?" אמרתי כשראיתי שרשום לי על הדף חדר 21 הגענו לחדרים הם היו אחד מול השני פשוט. מושלם.
נכנסתי והיה פשוט הכל הם השאירו לנו פתק שם "צבעים ,מדבקות לקיר ,מצעים , מיתות שולחנות וכיסאות להרכבה בחדר המנהלת אנחנו מתחילים מהחדר האחרון (22) ומסיימים עם החדר הראשון." קרא בר " נשמע סבבה לא ?" הוא שאל "אחלה." יצאנו מהחדר והלכנו לכיוון שראינו במפה שהייתה על הדף "חדר 21" נשמעה צעקתה של המנהלת ונכנסנו "תביאו לי את המפה שברשותכם." הבאתי לה את המפה ולקחתי צעד אחורה "הכל נמצא שם" אמרה החזירה לנו את המפה והצביעה על אזור עם מלא דברים התקדמנו וראינו פשוט דגמים של מיתות על קרטונים כאלה " סליחה ? זה לא טיפה מסוכן ?" שאלתי "לא אתם רק צריכים לקחת את הדגם שאתם רוצים מכל דבר לשים בחדר שלכם ולצאת ממנו ל3 שעות הקרובות. יש בריכה למטה ויש חדר כושר ואתם צריכים לבחור מקצוע שאתם אוהבים ולהרשם אליו." היא ענתה לי ראיתי שם מיתה שחורה עם טבעת כזאת מעליה שהיא גם בצבע שחור שלא רואים ממנה כלום שולחן מחשב שחור עם גולגולת קטנה כזאת בצד של השולחן מדבקות לבנות צבע שחור הכל פשוט מושלם.
תגובות (1)
ובשמחה, תכתיבי בישביל הכיף. אבל יש לי דבר אחד להגיד:
לא השקעת, אני לא יכול לבוא ולהגיד לך מה לא טוב, לא מתחבר, לא הגיוני. לכל אחד הכתיבה שלו. שימי פס על התלוננים. אבל, לא השקעת – בתיאור, ברגשות, ואל תשימי רווח בין סימן קריאה (מכל סוג כגון: !,?). שימי שלוש נקודות ולא שתיים.
תארי את הרגשות. גרמי למתלוננים להשער פעורי פה. זאת ביקורת קצרה, אני לא מרחיב לך איך לעשות כי זאת פשוט טעות איומה. זה המרחב שלך להחלטות.