"תני עוד מבט אחד" – פרק שלישי

פרק 3 – הנער החילוני, רועי

כשהגענו אל איזור האוכל שבקניון עזריאלי, ראיתי כבר מרחוק את פרצופה של חן, עליו היה מרוח חיוך ענקי.
"הנה חן!" הצביעה אביגיל בהתלהבות. כנראה שחן באמת נורא בולטת.
מולה ישב נער בעל שיער שחור, שאת פניו לא הצלחתי לראות, מפני שהיה עם גבו אליי.
חן הבחינה בנו ונופפה לנו לבוא. מה שהיה נורא מוזר, כי חשבתי שהיא רוצה לשמור על כל הקטע הזה בסוד, ולאביגיל… אין בדיוק מרסן מילים.
התקדמתי אל כיוונם של חן והנער החילוני כשאני סוחבת את אביגיל בין ידיי
"אולי תרדי?" מלמלתי. אביגיל הנהנה והורדתי אותה אל הרצפה. היא רצה אל חן וקפצה עליה בחיבוק ענקי, ואני הלכתי לאיטי לכיוון השולחן.
"וזאת אחותי הגדולה," חייכה חן בגאווה והחוותה בעזרת ידה לעברי. גלגלתי את עיניי והתיישבתי באחד הכיסאות הפנויים. ואז פניתי להביט בנער. הוא היה נראה גדול מדי. נער זאת לא המילה לכנות אותו. הוא היה גבר. מחוספס.
שיערו שחור ומבולגן, עיניו ירוקות וזיפים היו לאורך לחיו וסנטרו. היה לו פירסינג בגבה, וסייד בשפה התחתונה.
"אחותך הגדולה?" הוא גחך בזלזול והעביר את מבטו לאורך כל פלג גופי העליון. כשהוא דיבר, הבחנתי שיש לו עגיל בלשון. כמה עגילים יכולים להיות לבן אדם אחד?
וחוץ מזה, באיזה רשות הוא מזלזל בי ככה?
"היא נראת יותר כמו אחותך הקטנה." הוא צחק מהבדיחה הטיפשית של עצמו.
מפגר.
לפתע הסתכלתי על רגליה של חן, וראיתי כי היא לבושה במכנס קצר!
ממש קצר!
"מה זה?!" שאלתי בכעס והצבעתי על המכנס אשר יותר דמה לתחתונים.
"מכנס. יפה?" חייכה חן באושר. יותר נכון… זרחה.
"לא." אמרתי בקשיחות והפנתי את מבטי אל הנער המסתורי.
"הו, שכחתי להכיר בניכם!" צחקקה במבוכה חן.
"רועי, תכיר את טליה." חן חייכה, ורועי גלגל את עיניו. מה יש לו?
"החצאית הזאת עושה לך גוף מוזר. עכשיו רואים את הגוף המדהים שלך." חייך רועי אל חן בפלרטטנות והעביר את ידו על ירכה מתחת לשולחן. היא צייצה בהתרגשות, ואני רתחתי.
היא יודעת שאסור מגע כזה בגיל צעיר כל כך!
"אני רוצה גלידה." אמרה אביגיל בשקט.
"בואי נלך לקנות גלידה." קמתי מהכיסא, פניה של חן נפלו.
"טל-"
"תחסכי ממני!" צעקתי בכעס, לקחתי את אביגיל בידיי והלכנו לדוכן הגלידה.
הרועי הזה חוצפן.