הסיפור של הנערה הבודדה |||פרק 2

כפי שאמרתי לכם במכתב הקודם,אליס מאוהבת עד הראש בג'ורג'. היא כל הזמן מנסה שהוא יתרשם ממנה. מנסה להיות הכי אלגנטית שאפשר,להיות מצחיקה ויפה… אבל את ג'ורג',זה לא מעניין כלל וכלל. הסיפור של ג'ורג' קשה וכואב מאוד.הוא מעדיף בנות נאמנות,עם חוש הומור ולב טוב. הוריו של ג'ורג' נטשו אותו בבית המחסה שלנו,שהפך להיות מעון ליתומים. הוא ננטש בגיל יחסית מאוחר, בגיל חמש. בגיל הזה,הוא כבר זוכר הכול,מבין כל מילה ופגיע מאוד. הוא עבר טראומה קשה,והוא לא דיבר עד גיל שבע. הוא שתק. לא הוציא אפילו מילה אחת מפיו. עד שאני ודיוויד הגענו. דיוויד ואני עברנו מסע שלם ביחד. מאז שהוריי נפטרו,היינו ביחד. תחילה,דיוויד ואני "בילינו" את חיינו עד גיל ארבע במעון לנזקקי מזון ורפואה. בגיל ארבע, העבירו אותנו למעון אחר,משום שהתפרענו כל הזמן. בגיל 7,עברנו למעון "alone" הנוכחי שלנו. כבר ביום הראשון שהגענו,נוצר בין דיוויד,ג'ורג' ואני – חיבור. כל חברותיי לחדר השינה שואלות אותי, למה אני מעדיפה להסתבך עם בנים כל הזמן ואני לא מתעסקת בתפירה או דברים של בנות. יותר קל לי עם בנים. אנחנו פשוט מתחברים. במעון, הדביקו עליי את השם "פלרטטנית". אני?! פלרטטנית?! אף פעם לא הבנתי את הקישור…. ליליאן ניסתה להסביר לי,שאני כל הזמן עם הבנים,והן חושבות שאני איתם כי אני רוצה למצוא חן ביניהם… אבל זה ממש לא נכון. אני איתם כי הם חברים שלי. כי הם מצחיקים אותי. כי איתם אני מרגישה בנוח להיות עצמי. טוב,די… זה מביך אותי…
נעזוב את ג'ורג'… היום הודיעה קתרינה,שהיא בהיריון. כולנו מאוד שמחנו בשבילה,ואפילו שתינו כוסות תה עם חלב. יין,לא בהישג ידינו. דיוויד סיפר,שלפני כמה זמן,כשהיינו בביקור בבית התורם המיליונר,הוא טעם מכוס יין אדום. הוא אמר שזה מאוד מרגש,ויש לזה טעם אלוהי. בקיצור,קתרינה בהיריון והיא תעזוב את המעון. סליחה?! מה את חושבת שאת עושה?! את יודעת כמה זמן לקח לי להתרגל לשיגועים שלך,ועכשיו אני צריכה להתרגל לשיגועים של מורה אחרת?! חצופה!!! לקתרינה אולי יש חוקים מעצבנים,אבל היא בין המורות הנחמדות שהכרתי…..

טוב נו,עוד יומיים אמורה להגיע המורה החדשה. נראה מי היא….