ענן

ענן. לבן, אפור. גדול, קטן. קרוב, רחוק. בלילה, ביום. לבן. לבן על גבי כחול. זז אט אט, מתמזג עם הרוח. מתלטף עם האוויר. מתפרק ומתחבר. נראה כמו צמר גפן שמרחף בשמיים. מרחף מעליי. כל מיני צורות. כל מיני סוגים. באחד יש גשם, בשני יש גם. מתפרשים על כל השמיים. קרני השמש חודרות מהמרווחים. עננים בוהקים מסביב. פיסות תכולות אני רואה. שכבות כל גבי שכבות של עננים. עם תזוזתם מציל חלקות אדמה. מסתירים את המטוסים הטסים. נותנים לציפורים גבול. גבוהים ורמים. קלים, כבדים. למי אכפת. שיהיו מה שרוצים, רק שישארו. שאיפה והשראה. לשאוף גבוה ולקבל השראה. כמו העננים. אין שאיפות. אין שאיפות אך בעצם תמיד יהיו למעלה. תמיד ייהוו השראה. כל חודשי השנה. כל ימי השבוע. כל שעות היממה. השניות האלה של הצל והאור. גיוון. השעות שעוברות והשמש שוקעת. השמש שמאחורי העננים משליטה עליהם צבע כתמתם. כתום אדום וורוד. דקות אחדות והשמיים בשלל צבעים. אדום ורוד כתום צהוב תכלת כחול ושחור. כתמים אפורים על קנבס צבעוני. ממש כמו ציור. ציור בצבעי מים. בדקות אחדות העננים משתלבים עם השחור. נהיים פיסה ענקית המכסה את האופק. עוטפים אותך מכל כיוון שרק תסתכל. החשכה מסתירה את העננים כאילו לא היו. בעיניי אין עננים. בלבי תמיד יש. דבר כה סמלי הענן. דבר כה פשוט וכל כך הרבה מורכבות. דבר המובן מאליו. חיים בלי עננים אולי לא יהוו בעיה לכל אחד. אך לאנשים מסויימים זה יפריע. כל אחד הוא ענן. צבע אחר, גודל אחר, צורה אחרת. כל אחד ולאן שהרוח לוקחת אותו. תמיד משקיף על כולם ומציל מה שצריך. אתה ענן.