סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 33

נקודת המבט של אלינור:
”אני יחזור אלייך חיים שלי” אמרתי לאביתר, וניתקתי.
הסתובבתי וראיתי את ליאל. רגע מה? למה היא קראה לי? בשביל מה? עוד תכנון שלה להפריד ביני לבין אביתר?
”כן?” שאלתי אותה.
”אלינור.. אני.. אני אה..” היא אמרה בגימגום.
”מה קרה?” שאלתי אותה, היא נראתה די חוששת.
”אני.. אני רוצה לומר לך משהו..” היא נאנחה.
”אז תגידי..” אמרתי והזזתי את השיער אחורה.
”אני.. מצטערת” היא אמרה והשפילה מבט. אה? חזרי שנית?
”אני מצטערת על כול מה שקרה, על הדיבור המגעיל, על איך שנפרדת מאביתר בגללי. כשנפרדתם אחרי כמה זמן הבנתי שזה היה טעות, אני בחיים לא הייתי רוצה שיפרידו ביני לבין חבר שלי, למרות שזה קרה אבל בסדר.
אז בקיצור רציתי לבקש ממש סליחה. ואני יודעת שאת בטח כועסת עליי אבל אני רוצה שתסלחי לי כי הבנתי את הטעות שלי, ובאמת שעל כזה דבר אני לא רוצה להפסיד אותך, את ניראת ילדה חמודה ששווה ליהיות חברה שלה.
אז, סולחת?” היא חייכה.
לקח לי כמה שניות להבין מה הולך פה עכשיו.
אחרי הכול, כן אני יסלח לה, כי כול בן אדם עושה טעויות בחיים, אבל אחרי זה מבינים את זה. כול עוד בן אדם בא לבקש סליחה על הטעות שלו, שרואים שהוא הבין מה הוא עשה, ורואים שהוא מתכוון גם לזה שהוא לא יעשה את זה יותר, אז מבחינתי, הוא סיים את הטעות שלו, כיפר עליה.
”סולחת” חייכתי והתחבקנו.
”יפה שלי” היא קפצה ושמחה. אני ממש שמחה שהיא הבינה מה היא עשתה. שלא תבינו לא נכון. אני לא סולחת מיד כמו לא יודעת מה, פשוט כשאני רואה שבן אדם מתכוון לזה אני לא חושבת פעמיים ומיד סולחת.
”אני שמחה שאנחנו חברות, ושמחה שסלחת לי, את לא מבינה כמה זה הציק לי, היו ימים שלא יכולתי לישון כי חשבתי על מה עשיתי לכם” היא אמרה וסידרה את המכנס.
”ואני שמחה שהבנת את מה שעשית, ושבאת לבקש סליחה” אמרתי וחייכתי
”בכיף חברה” היא קרצה וצחקתי.

נקודת המבט של ליאל:
”אז עושה משהו היום?” שאלתי אותה וחייכתי חיוך מזויף
זהו, להשלים איתה? המשימה הושלמה, נשאר רק שתגיע כבר המסיבה המפגרת הזאת, וזהו.
לא מאמינה שזה מה שאני עושה בשבילך אביתר, אבל אהובי אתה שווה הכול!
”האמת, אני יוצאת היום עם אבית..” היא אמרה וישר קטעתי אותה
”מעולה, אולי נעשה דאבל דייט?” חייכתי חיוך שטני.
”אממ.. קבענו רק שתינו… אבל.. טוב נעשה דאבל דייט” היא אמרה ושיפשפה את המצח.
”יהיה כיף” אמרתי בשמחה וחיבקתי אותה.
”יש לך בן זוג?” היא חייכה חצי חיוך. בטח שיש לי אבל את גנבת לי אותו יבת זונה.
”כן בטח” חייכתי חיוך מזויף כול כך.
”אוקיי, אז נצא היום ארבעתנו, אגב מי בן זוגך?” היא קרצה וחייכה.
”הפתעה” הוצאתי לשון וקרצתי חזרה.
”אוקי אז מתי לצאת?” שאלתי בזלזול והייתי בפלאפון.
”תיהיי במסעדה בתשע וחצי, אני יסמס לך בצהריים לאיזה מסעדה.” היא חייכה.
”טוב” חייכתי חזרה.
”חייבת ללכת, נדבר” היא חייכה ובאה לחבק אותי.
”ביי חיים שלי” חיבקתי אותה והיא הלכה.
׳בואי לשירותים עכשיו׳ שלחתי לשיראל.
׳אני שם׳ היא החזירה, והלכתי לשירותים.
”השלמנו” אמרתי וחייכתי חיוך שטני כשהגעתי לשירותים.
”ואלה?” היא צחקה, ”מה זה הילדה הזאת סולחת מהר” היא אמרה והמשיכה לצחוק.
”אני יודעת” צחקתי גם.
”קבעתי איתם היום, יותר נכון נידחפתי, וה׳מלאך׳ הזה לא הייתה מסוגלת לומר לי לא, אין אני אומרת לך, קטן עליי להפריד בינהם!” אמרתי וקרצתי.
”חולה אני עלייך” שיראל צעקה. ועשתה לי סימן נשיקה באוויר. צחקנו, והלכנו למחששה.

נקודת המבט של אלינור:
”עשית מה?” ספיר הייתה בהלם.
”את לא מבינה, היא באמת הבינה מה היא עשתה, היא ביקשה סליחה, אז סלחתי לה, אני יודעת שזה לא מובן מאליו שאני יסלח אבל תקשיבי ספיר, אני לא יודעת מה קרה לי אבל פשוט הרגשתי שאני חייבת לסלוח לה.” אמרתי ושיחקתי בשרשרת שלי.
”אוקיי, ואת שלמה עם זה שהשלמת איתה?” היא שאלה ובדיוק היה צלצול, אז התקדמנו לכיתה.
”האמת, שכן, אני כן שלמה עם זה, ואפילו שמחה, אני לא אוהבת ליהיות במריבות עם אנשים” אמרתי והמשכתי לשחק בשרשרת שלי.
”בסדר” ספיר אמרה ונראתה לא בטוחה.
”מה קרה” שאלתי ונכנסו לכיתה.
”לא יודעת, זה נראה כאילו היא זוממת משהו.
למה פתאום באמצע החיים היא באה אלייך ומבקשת סליחה? הפרחה הזאת בחיים לא תבקש סליחה מאף אחד, אלא אם כן זה למישהו שהיא אוהבת אותו.” ספיר אמרה והתיישבנו בכיסאות.
”מה את בעצם אומרת פה?” אמרתי וספיר עשתה פרצוף של ׳את יודעת למה אני מתכוונת׳.
”אין מצב ספיר, היא לא משקרת.
את היית צריכה לראות איך היא דיברה.”
”יפה שאת מגנה עליה, אבל אלינור את ילדה סלחנית ותמימה מדי, את לא רואה מה קורה פה. לי לא נראה שהיא באמת התכוונה לסליחה שלה”
ספיר אמרה והוציאה מחברת.
”אני? אני האחרונה שתיהיה פה תמימה, ואני לא מגנה עליה ספיר, זה באמת מה שקרה.
אני אומרת לך את סתם עכשיו חושבת לא נכון, זהו, מה שקרה קרה, אני והיא מתחילות עכשיו דף חדש.” אמרתי וחייכתי חצי חיוך.
”טוב, אני רק אומרת לך, תיזהרי” היא אמרה ובדיוק המורה נכנסה.

נקודת המבט של אביתר:
ראיתי קצת טלוויזיה, ובדיוק קיבלתי הודעה, זאת הייתה אלינור.
”אהבת חיי: השלמנו.”
”את/ה: להתקשר אלייך?”
”אהבת חיי: לא, אני באמצע שיעור.”
”את/ה: באמצע שיעור ומתכתבת איתי? לא טוב ילדונת, את צריכה ללמוד.”
”אהבת חיי: מי מדבר, דוקטור הלימודים, יושב בבית ויושן.”
”את/ה: לא נורא חיים שלי, את לומדת בשביל שתינו ;).”
”אהבת חיי: מפגר -_-”
”את/ה: אז אנחנו זוג של מפגר וקטנה, צמד חמד.”
”אהבת חיי: שתוק אני לא קטנה.”
”את/ה: טובוש”
”אהבת חיי: חחחח די שתוק כבר.”
”את/ה: אין בעיה אני שותק.”
”אהבת חיי: טוב אתה שותק כבר חמש דקות, תגיד משהו.” חחח כולה דקה שתקתי זאתי כבר אומרת חמש דקות.
”אהבת חיי: נו תענה מפגר אני רואה שאתה מחובר.”
”אין בעיה, אתה שותק עכשיו, זה נרשם לך בראש שלי.”
”את/ה: היי מה קורה.”
”אהבת חיי: מטומטם”
”את/ה: נו אז איך השלמתם? ;)”
”אהבת חיי: סתם היא באה אליי בהפסקה, ביקשה סליחה ואמרה שהיא לא רוצה להפסיד חברה כמוני, והיא לא הייתה רוצה להפריד ביננו והיא מצטערת על זה, והכול..”
”את/ה: בקיצור, התחנפה.”
”אהבת חיי: ואי ממש לא! באמת שהיא התכוונה לזה.”
”את/ה: כן אה.”
”אהבת חיי: ואי למה גם אתה וגם ספיר חושבים שהיא משקרת נו.”
”את/ה: אלי מי מכיר אותה יותר טוב, אני או את.”
”אהבת חיי: נראה שאתה לא מכיר אותה מספיק טוב, אם אתה חושב ככה.
בכול בן אדם יש את הצד הטוב ואת הצד הרע. אז עכשיו הגיע הזמן לפגוש את הצד הטוב שלה :)”
”את/ה: אח, כמה שאת תמימה כמה.”
”אהבת חיי: וכמה אתה מפגר כמה.”
”את/ה: מפגר שאוהב אותך.”
”אהבת חיי: אני אוהבת אותך יותר.”
”את/ה: לה אין מצב ;).”
”אהבת חיי: יש ועוד איך, ואפילו קבל נשיקה ממני, :* ”
”את/ה: יש! נשיקה מאלינור אני לא מאמין!.”
”אהבת חיי: פה בא פרצוף מתנשא שאין לי מושג איך לעשות.
”את/ה: מתנשאת עליי אה?”
”אהבת חיי: שיט, שאני לא ישכח, תקשיב דקה.”
”את/ה: מקשיב” רשמתי לה אחרי שתי דקות בערך של שתיקה.
”אהבת חיי: נכון שהיום אנחנו יוצאים, אז ליאל וחבר שלה מצטרפים אלינו.”
”את/ה: ואלק ואיך זה קרה.”
”אהבת חיי: היא שאלה אותי מה אני עושה היום, אמרתי לה שאני ואתה יוצאים, עוד לא הספקתי לסיים את המשפט והיא שאלה אם היא יכולה להצטרף ושהיא תביא גם בן זוג..”
”את/ה: אז הסכמת.”
”אהבת חיי: לא היה לי נעים להגיד לה לא.”
”את/ה: למה את כזאת ילדה טובה.”
”אהבת חיי: אני לא ילדה טובה! אני הכי רעה שיש ;)”
”את/ה: רעה? מה ילדונת לא הכנת שיעורים?”
”אהבת חיי: חחחח שתוק כבר מטומטם!”
”את/ה: גם לשתוק וגם מטומטם? די ירעה אחת.”
”אהבת חיי: חחח תגיד למה לא באת היום, רציתי לנשק אותך :( ” שיט, מה אני יענה לה עכשיו.
”אהבת חיי: אתה פה?..”
”את/ה: כן חיים שלי אני עייף מאתמול.”
”אהבת חיי: מה עייף יעצלן, היינו ביחד ואני לא עייפה ואתה כן!”
”את/ה: כי את קטנטנה ;)”
”אהבת חיי: לא ואתה, מה אני יגיד לך, גדול מאוד מאוד.”
”את/ה: יכול ליהיות אבא שלך.”
”אהבת חיי: אבא שעשה אותי בגיל שנה אה? ומי האמא?”
”את/ה: יש מלא, צריך רק למצוא את הנכונה ;)”
”אהבת חיי: לא מצחיק.”
”את/ה: חחח קטנה שלי אני מת עלייך”
”אהבת חיי: מתה ממךךךך”
”את/ה: יאלה אהבת חיי אני ידבר איתך עוד מעט.
”אהבת חיי: ככה עוזב אותי? :( ”
”את/ה: חחח לא חיים שלי אני הולך לאכול.”
”אהבת חיי: תאכל ותיחנקקקק.”
”את/ה: ואיך את תחיי בלעדיי?”
”אהבת חיי: תגיד כיף שם למעלה?”
”את/ה: איפה.”
”אהבת חיי: בעננים, למה עפת על עצמך יותר מדי, לא ככה?”
”את/ה: חחח בוגרת אה”
”אהבת חיי: כזאת אני חחח, טוב המורה הזאת מנג׳סת לי שאני יעתיק, אז יאלה ביי אהובי היחיד המושלם שאני אוהבת כול כך, אני יתקשר אלייך שאני יסיים פה.“
”את/ה: ביי אישה שלי, מחכה שתסיימי” רשמתי והתנתקתי.
חיברתי את הפלאפון למטען וירדתי למטבח.
”יואו אביתר באת לי בול בזמן, בחיאת תכין לי משהו לאכול אני מתה מרעב.” לירז אמרה ואספה את השיער.
”מה קורה אביתר, איך אתה, זה הדיבור? תכין לי לאכול?” אמרתי והוצאתי לחם.
”נו מפגר” היא צחקה, ופתאום ישר שינתה את המצב רוח שלה וירדו לה דמעות.
”צוחקת וישר בוכה? חיים שלי מה קרה?” שאלתי אותה והתקדמתי אליה.
”ככה, אני מרגישה רע, כול היום אני יושבת פה ואוכלת, ורק משמינה, ומשעמם לי פה אני לבד, ואני בחיים לא יצליח להוריד את כול המשקל הזה, וכואבת לי הבטן, כול היום הוא או היא בועטים, ואני גם רוצה כבר לדעת אם זה בן או בת אבל אני רוצה שזה יהיה הפתעה, ושהתינוק הזה או הזאת כבר יצאו ממני.” היא אמרה וניגבה את הדמעות שלה.
”לירזי את הכי יפה בעולם, אפילו לא נראה שהשמנת, ואל תבכי חיים שלי, אני איתך ועומרי ואמא יחזרו מהעבודה ויבואו ותיהיו כולכם ביחד.”
”ואתה לא תיהיה איתנו?” היא אמרה והמשיכה לנגב את הדמעות.
”קודם תפסיקי לבכות חיים שלי, ולא אני יוצא היום.”
”עם מי” היא שאלה והסתכלה לי בעיניים.
”אלינור וליאל וחבר שלה.” אמרתי וחזרתי למטבח להכין לנו לאכול.
”טוב.. תהנה” היא חייכה.
”אוהב אותך” אמרתי ובאתי לסלון עם אוכל לי וללירז.
אכלנו וראינו סרט, כמו פעם כשהיינו קטנים. אני חולה לה על הצורה. גם כשהיא בהריון היא הכי יפה.
סיימנו את הסרט ועליתי לחדר.
ראיתי קצת טלוויזיה, דיברתי עם אלינור, הלכתי לישון איזה שעה שעתיים, או יותר, וקמתי בשמונה ורבע.