הסיפור המוזר של אוסנת לוי – חלק שלישי!!!!!!!1

כתבתי לו ככה:
-אין לי מושג מי אתה ומה אתה רוצה ממני אבל אני רוצה לפגוש אותך
אני רוצה שניפגש בגלידריה שליד ביתי (אם אתה יודע איפה
הבית שלי אתה בטוח תדע איפה הגלידריה)ביום שלישי בשעה 14:00.
ואם אתה יכול להגיע עם חולצה כחולה וג'ינס ברמודה בשביל שאני אזהה אותך
במוזרות מוחלטת
אוסנת לוי-

שמתי את המכתב מתחת לכרית וירדתי למטה לראות עם רעות טלוויזיה ואחרי זה עליתי לישון.
בבוקר כשקמתי הרגשתי שמשהו מחכה לי, הרגשתי שיש משהו לא סגור, משהו פתוח
ומוזר מאוד, לא הבנתי, הייתי בריב עם עצמי אם לשלוח את המכתב או לא לשלוח זה הרגיז אותי ולא ידעתי מה לעשות אז התייעצתי עם רעות ושאלתי אותה מה לעשות והיא אמרה לי: -שאם אני אשלח את המכתב לא יקרה כלום וזה לא כזה נורא, אפשר לקרוא רק כדי לדעת-
-טוב נו בסדר אבל מהר כי עוד חצי שעה אני צריכה לזוז לעבודה אוקי?!- (אני עובדת בחנות בגדים גם ליד הבית שלי וזאת עבודת ביניים כאילו שתי עבודות, לבנתיים זו עבודה אחת אבל עוד שבוע אני מתחילה לעבוד גם בגלידריה) רעות קראה את מה שכתבתי לו, לאדון S והייתה עם פרצוף מוזר כזה ולא מובן -נראה לי שזה בסדר כי זה סביר מבינה- רעות אמרה בקול מעורער
-מה זה אומר סביר? אני חייבת לזוז בואי תדברי ואני אזוז כבר יאללה- אמרתי לה בקול עצבני ותוקף – תקשיבי אני חושבת שזה בסדר תשלחי את זה ותפסיקי לחשוב שכלום לא בסדר יאללה- היא אמרה לי. אחרי שרעות אמרה לי את זה יצאנו מהבית היא נסעה עם האופניים שלה לבצפר ואני נסעתי עם שלי לעבודה, הגעתי לעבודה ושם פגשתי את שירז (כן היא עובדת איתי) שאלתי אותה – מה קורה מה חדש?- -כלום- היא אמרה ונראתה מאוד מוזר
אמרתי לה -שירז מה קרה את נראית נורא מה זה משהו מהבית? קרה משהו?- -לא, הכל בסדר- היא אמרה ואני לא האמנתי לה כי ראיתי שהיא נחנקת מהדמעות שעמדו בגרון
-אז למה את ככה?- שאלתי אותה בקול עדין ופתאום היא פשוט פרצה בבכי נוראי שאלתי אותה -מה קרה ספרי או שאני אלך- היא אמרה לי -אוסנת את לא מבינה מה קרה לי (משיכה באף) שלו זרק אותי- והמשיכה לבכות בלי לעצורה הרגעתי אותה ובזמן שהרגעתי אותה דמיינתי לעצמי (אתם מכירים שבסרטים יש את המלאך והשטן אז זה היה מאוד דומה לזה) מלאך ושטן קטנים כאלה וחמודים היה השטן ומלאך אתם בטח חושבים לעצמכם שהשטן היה שירז אבל לא זאת הייתה דווקא חברה שלה שעליה לא דיברתי אבל היא נותנת לשירז את כל הרעיונות השטניים והמגעילים האלה ולה קוראים דנה בלו (כן היא אחות של שלו בלו) אז בקיצור היא הייתה השטן ושירן הייתה המלאך.
(חשבתי שגם אני הרגע מכל הלחץ הזה)
דנה אמרה לי: -את צריכה לרוץ לשלו כי לא תהיה לך הזדמנות אחרת-
ושירן אמרה לי: -אל תלכי על זה את לא תרגישי בנוח-
אבל דנה אמרה לי: -אל תדאגי זאת תהיה נקמה מושלמת בשירז כשהיא תראה אתכם ביחד היא תתפחלץ ובטוח שהיה לך כיף איתו כאילו ראבק חלמת על זה מכיתה ו'-
ואני לא נרגעתי רק נכנסתי ללחץ עמוק וגרוע יותר ממה שהייתי בהתחלה.
אני פשוט שמעתי אותן רבות ופתאום אני שומעת -אוסנת, אוסנת, אוסנת, את איתי-
ופתאום יצאתי מהחלום הזה ואמרתי לה: -כן, כן, אני שומעת אותך סליחה לרגע חלמתי-
-אההה טוב אבל תודה עזרת לי מאוד פרקתי הכל אני מרגישה באמת יותר טוב- היא אמרה בקול מאושר.
ופתאום נכנסה מיה אותה אתם גם לא מכירים אז היא בעיקרון עוד חברה שלי כמו שירן אבל דווקא היא נשארה בחיים (אני מצטערת שאני צוחקת על זה אבל היא ממש מזכירה לי את שירן) אז כן היא באמת חברה טובה שלי מאז ששירן נפטרה לי ולה היה ממש קשה ונחשו למה?! כי היא במקרה אחותה של שירן כן הן תאומות אבל תמיד האופי שלהן היה שונה ברמות מטורפות אבל תמיד היינו שלישיה כזאת מצחיקה וכיפית עד ששירז הגיעה והשתלטה עלינו אז מיה עברה בצפר ומאז דיברנו רק בסקייפ ולא הרבה תאמינו לי :(
אז בעצם כל מי שעובדת איתי בבגדים ואני מכירה הן מיה שירז ושני שעליה אני אדבר רק עכשיו.
שני היא ילדה מוזרה שאף אחד לא אהוב אצלה היא תמיד לבד בהפסקות ותמיד מתרחקת מילדים שמנסים להתקרב אליה, אז כן אלה הבנות שאני מכירה שעובדות איתי.
נכנסנו כולנו לעבודה ואיך שנכנסנו בהכי סבבה בעולם ופתאום נכנס איזה מישהו לבוש שחורים והביא לי למיה ולשירז פתק מוזר (כמו שאדון S הביא לי) פתחנו וזה היה מוזר כי…