‘הגיע הזמן…’

אתה עוצם את עינייך,
הגלים זזים באיטיות,
בקצב הרוח האיטית והקרירה שעוטפת את גופך.
והגלים מלטפים את כפות רגלייך,
מרגיש כמו אלפיי ליטופים נעים ומדגדגים.
ורעש הגלים המתנפצים על הסלעים הרחוקים,
מרגיעים את קצב פעימות ליבך,
משרים שלווה על גופך ונשמתך.
ואתה נושם באיטיות,
מכניס את האוויר הנקי והצח אל תוך גופך.
אתה מעביר את ידייך על החול החם, הנקי והזהוב.
אתה מנקה את ראשך,
מזמזם לעצמך מנגינה אהובה ושקטה.
ואתה חושב לעצמך שמספיק,
מספיק עם הדאגות,
מספיק עם העצבים,
מספיק עם הדיכאון,
מספיק לרחמים.
ואתה פותח את עינייך,
הים המנצנץ בשמש החמה נגלה לפנייך.
ים ריק, ים כחול, טוריקז וסגול.
ואתה יושב לבדך,
על החול הרך,
וחושב לעצמך,
הגיע הזמן לשנות דברים,
הגיע הזמן לשמוח,
הגיע הזמן מהצרות לשכוח.
הגיע הזמן לחייך, חיוך מכל הלב.
הגיע הזמן לראות את היופי שבך,
הגיע הזמן להירגע.
זהו,
הגיע הזמן להיות שלם עם עצמך.