הציפור הדבורה ומשפחת הסנאים

ציפור אחת קמה בבוקר והתארגנה לצאת לטיול שהיא עושה מידי יום.
היא אכלה ארוחת בוקר, שמה כובע על הראש ועפה לה מהקן.
אחרי כמה דקות של תעופה באוויר ראתה הציפור עץ גבוה במיוחד, היא עפה לעברו ולפתע
בתוך הגזע הייתה דלת, אבל לא בתחילת העץ אלה בסופו.
בצמרת העץ הייתה דלת גדולה ויפה.
היא פתחה אותה וראתה משפחה של סנאים יושבים שם ומדברים.
"שלום לכם משפחת הסנאים אפשר לבוא ולהיכנס לביתכם?"
"בשמחה בואי שבי ונביא לך לאכול ולשתות"
אמרה אמא סנאית ומהר פקדה על כולם לדאוג לציפור כאילו היא ביתם.
הציפור ישבה לה ודיברה עם משפחת הסנאים הם הראו לה את ביתם ושוחחו שעות ארוכות.
לציפור היה כל כך כיף ומאז הם נהיו חברים טובים והציפור הייתה מבקרת אותם כל יום.
בוקר אחד כאשר באה הציפור לבקר את משפחת הסנאים ראתה שאמא סנאית חולה מאוד
והיא עומדת למות.
הציפור הייתה נורא עצובה והיא לא ידעה מה לעשות.
היא הלכה למטבח של הסנאים וראתה שיש להם קצת דבש.
מהר היא לקחה אותו ונתנה לאמא סנאית לטעום מימנו אבל הדבש לא ריפא את האמא.
הציפור ניסתה לעזור והביאה לאמא סנאית לימון, תה עם נענע, קצת תמרים ובננה, לקחה אותה להתקלח ושמה לה מגבת לחה על הראש, אבל שום דבר לא עזר ואמא סנאית עדין הייתה חולה.
כולם ישבו בסלון הבית וחשבו מה לעשות, הילדים של הסנאית היו עצובים ודאגו לאימם
לפתע עלה במוחה של הציפור רעיון…
"נזמין אלינו את דוקטור שוף הינשוף!" היא אמרה בקול נירגש.
דוקטור שוף הוא הרופא הכי מפורסם ביער והוא ינשוף חכם במיוחד שיודע מה לעשות במקרים
כאלה.
מהר הציפור עפה וקראה לשוף לבוא לבדוק את הסנאית.
לאחר כמה רגעים הגיע הרופא ובדק את האמא.
"היא בהחלט חולה מאוד" הוא אמר
"אבל יש דבר אחד שיכול להציל אותה"
הציפור מהר קפצה משמחה והסכימה לעשות כל דבר שיידרש.
"אם תביאו אלי דבורה אני אוכל להציל את הסנאית" אמר שוף.
"למה צריך דבורה?" שאל אבא סנאי.
"אני צריך את העוקץ שלה, ברגע שדבורה תעקוץ את הסנאית המחלה תעלם"
הציפור מיד קפצה, אמרה להתראות לכולם ועפה לחפש דבורה שתסכים להציל את הסנאית.
לאחר כמה דקות הגיעה הציפור לכוורת גדולה של דבורים.
היא ניכנסה לכוורת בזהירות וראתה דבורה קטנה עומדת בפינה.
"שלום דבורה, את מסכימה לתת לי את העוקץ שלך ולעזור לי להציל את הסנאית?"
"אני מצטערת, אבל אם אתן לך את העוקץ שלי אני לא יוכל לתפקד יותר, בלי עוקץ אין לי כוחות"
הציפור הבינה את הדבורה והלכה לחפש דבורה אחרת.
היא הלכה וראתה דבורה גדולה מהר ניגשה אליה ושאלה:
" שלום דבורה, את מסכימה לתת לי את העוקץ שלך ולעזור לי להציל את הסנאית?"
"אני מצטערת, כרגע אני בהריון ואם אתן לך את העוקץ שלי זה ייפגע בדבורה הקטנה שלי אז לא התאפשר לי לעזור לך"
הדבורה עפה והציפור הלכה לחפש דבורה אחרת.
לפתע ראתה הציפור דבורה עובדת ועמלה היא ניגשה אליה ושאלה את אותה שאלה ששאלה את
שאר הדבורים אבל גם הדבורה הזאת לא הסכימה.
הציפור עברה דבורה, דבורה ואף אחת לא הסכימה לעזור.
הציפור כבר הייתה מיואשת, היא לגמרי לא ידעה מה לעשות.
לפתע ניגשה אליה דבורה ואמרה:
"שמעתי שאת מחפשת עוקץ ורציתי לומר לך שאנחנו הפועלות לא יכולות לתת לך עוקץ כי אז נאבד את כוחותינו, אבל למלכה יש הרבה יותר כוחות מאיתנו והיא בוודאי יכולה לעזור"
"תודה רבה!" אמרה הציפור ועפה למלכה.
הציפור סיפרה למלכה את כל הסיפור ומכיוון שהמלכה הייתה טובה ומטרתה היה לעזור היא
הסכימה לבוא איתה ולעקוץ את הסנאית.
לאחר כמה דקות הגיעו הציפור ומלכת הדבורים אל הבית של הסנאים
שם כבר חיכה להם דוקטור שוף וגם כל המשפחה שהיו מודאגים נורא.
הם ניכנסו והרופא ביקש מהמלכה לעקוץ את הסנאית.
כאשר המלכה עקצה היא הרגישה חלשה ונטולת כוח היא נחה על המיטה וניסתה להגור בחזרה
את כוחותיה.
הרופא טיפל בסנאית וכל בני הבית היו מתוחים ורצו כבר לראות אם אמא סנאית חוזרת לתפקד.
לאחר כמה רגעים הודיעה הרופא שהסנאית בריאה ושלמה.
כל הילדים שמחו ואבא סנאי היה נירגש ביותר.
הציפור רקדה שרה וחיבקה את הסנאית.
אבל הדבורה הייתה זקוקה למשהו שיחזק אותה.
עברו הימים והמלכה נחה בבית הסנאים והם דאגו לה כדי שתקבל חזרה את הכוחות.
אבל המלכה לא הייתה צריכה הרבה, הספיק לה לראות איך אמא סנאית חוזרת לתפקד ודואגת
לילדיה ואיך ילדיה אוהבים אותה וזקוקים לה.
זה בהחלט חימם למלכה את הלב ולאחר כמה ימים היא נהייתה חזקה והייתה מסוגלת לעוף
חזרה לכוורת שלה.
הסנאים ניפרדו מהמלכה והודו לה מאוד.
מאז ועד היום הציפור חברה טובה של הסנאים והם מודים לה על שהצילה את הסנאית.
אז אם במיקרה תיראו ציפור שעפה גבוה לצמרת העץ…
אולי זאת הציפור ששוב באה לבקר את משפחת הסנאים…