road in cord 36'-פרק 5

השעה שלוש בלילה . עוד שעה מסתיימת המשמרת ואני תקועה מאחורי הבר עם מבטים תקועים בג'יימס , הוא עדיין משחק סנוקר עם החתיך השני.
נהייתי קצת עייפה ומסתבר שההשפעה של הקפאין שדחסתי לגוף המסכן שלי פגה אבל החלטתי ללכת על תוכנית ב' , אלכוהול.
הוצאתי בקבוק של ויסקי והתחלתי למזוג לכוס ולשתות .
אחרי כשלוש כוסיות סובבתי את מבטי חזרה אל עבר הסנוקר וראיתי את ג'יימס לבד עומד ומחכה , לאן הבלונדיני הלך?
ובדיוק אחרי המחשבה הנחמדה הזאת שעברה בראש שלי הרגשתי מוזר כאילו משהו לא בסדר פה .
הסתובבתי לאחור באיטיות וצרחתי מרוב שנבהלתי , הוא עמד שם , הבלונדיני.
"איבדת משהו בייב?" הוא שאל עם חיוך מעצבן כזה שיש לגברים לפעמים
"אפשר לעזור לך במשהו?" שאלתי בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שהוא עומד מולי , בתוך הבר ולא מחוצה לו .
"הבחור הגבוה והסקסי שם בסנוקר ביקש בירה והוא עדיין לא קיבל אותה " הוא אמר את זה בעודו מצביע על ג'יימס ועדיין מחייך את החיוך הסקסי והמעצבן הזה שאני שונאת . הוא היה כל כך חתיך שקשה להסיט את המבט ממנו אבל ידעתי לקחת את הכל בפרופורציות .
היו לו עיניים ירוקות עמוקות וכובשות ושיער בלונדיני קצרצר וממש קצת זיפים שבלטו בגלל אורות התאורה.
"אתה יכול להגיד לבחור הגבוה והסקסי בסנוקר שהוא איחר את המועד" אמרתי בחצי גמגום וחצי בושה
"ואני?" הוא צחק עם החיוך הסקסי שלו
"מה איתך ?" שיניתי את הבעתי
"איחרתי את המועד?" הוא התקרב אליי וחייך
סובבתי את גבי אליו ומזגתי לעצמי עוד כוס ויסקי
"איזה מועד?" גימגמתי מבעד לכוס
"לבירה , מה חשבת ?" הוא לחש מאחורי גבי ושמעתי אותו מגחך
"כן " אמרתי בעודי מסתובבת אליו
"חבל " הוא חייך ולקח את הכוס מידי ושתה את כל הויסקי שהיה בכוס , הוא יצא מהבר וחזר לג'יימס בסנוקר .
וברגע שרציתי לקחת את הכוס מהשולחן ולמזוג לעצמי וויסקי , שמתי לב לפתק מתחת לכוס עם מספר טלפון , במה חטאתי?
קרעתי אותו וזרקתי לרצפה בזמן שנינה התיישבה בבר .
"נו?" היא חייכה ושאלה אותי
"לי ולך יש שיחה רצינית לנהל " כעסתי עליה כל כך והסתכלתי עליה במבט זועף
"מה יש ? לא יודעת להעריך טובות?" היא המשיכה לחייך למרות הפרצוף הזועף שלי
"אני נראת לך כמו פרוצה ? זה החברים שלך שרצית שאני אשעשע ? אני לא מבינה באיזה זכות את תוקעת אותי איתם בניסיוניות לשידוכים" צעקתי את זה כל כך חזק שכבר התחלתי לפחד שג'יימס והבלונדיני שמעו אותי בסנוקר בקצה השני של הבר.
"די,די עם הרגשי רוקי , איך היה הדייט?" היא הרימה גבות בפליאה
"תגידי את חירשת או שאת עושה את עצמך?? לא היה דייט! היה פאדיחות ! זה מה שהיה!!" המשכתי לצעוק
היא צחקה בפתאומיות והרגשתי גלי חום מרוב כעס , מה מצחיק ??????
"את שקרנית גרועה רוקי , ציפורים קטנות סיפרו לי משהו אחר " היא חייכה
ופתאום גם קופר הרגיש צורך להתערב בשיחה
"זה נכון רוקי , תומאס לגמרי דלוק עלייך" הוא קרץ לי
"מי זה תומאס ???? וקופר תזהר , כדי לך מאד לחזור לשיחות המרנינות שלך עם בלונדיניות לפני שתקבל ממני בעיטה לעולם שכולו טוב" שוב בשאגה מילים אלו יצאו מפי
"אני כבר שם רוקי " הוא אמר בביאוס
"זה למה אי אפשר להיות איתו פה לבד הרבה זמן , מבינה את סיבת החברות שלנו עכשיו?" נינה אמרה לי במבטים כועסים על קופר
התעלמתי מהם והלכתי ללוקר להביא את החפצים שלי ועל הדרך החלפתי בגדים למשהו יותר נוח , ג'ינס וטי שירט שחורה ומעיל ענקי וכבד מעל כמובן.
יצאתי בחזרה לבר והשעה הייתה כבר ארבע , הגיע הזמן לסיים משמרת . הייתה לי סחרחורת כבדה ובקושי הצלחתי ללכת .
כל האורות המהבהבים , המוזיקה הרועשת , הקפאין והאלכוהול שהתערבבו בגוף שלי עשו לי רע מאד.
נשענתי קצת על הקיר כדי לעזור לגוף שלי לזוז ובידי השנייה החזקתי את התיק שלי .
כשהצלחתי לצאת מהמטבח והמרתפים לבר לא מצאתי את נינה , כניראה גם היא הלכה כבר , יופי , ממש יופי , מה אני יעשה עכשיו?
"איפה נינה?" ניגשתי לקופר ושאלתי אותו בקול חלוש
"לא יודע, אני חושב שהיא לקחה טרמפ עם אחד מהחברים שלה " הוא אמר בקול חלוש גם הוא
"מתי אתה מסיים פה?" שאלתי אותו ברחמים
"הבטחתי למנהל להישאר פה עם הצוות לנקות" הוא אמר בעצב
"בהצלחה " אמרתי לו בעודי ממשיכה ללכת לעבר היציאה .
הגעתי סוף סוף ליציאה ויצאתי , הרוח הקרה נשבה על פניי והרחוב היה נטוש , תרתי משמע .
חושך מצריים , שקט שאפילו בבית קברות אי אפשר לשמוע .
התחלתי להתקדם לאט לאט בפחד לעבר תחנת האוטובוס ועצרתי באמצע כי לא יכולתי יותר ,הייתי מסוחררת .
ופתאום הרגשתי נגיעה בכתף ונבהלתי הסתובבתי וזה היה הוא . הוא עוקב אחריי או שנדמה לי??
"צריכה טרמפ?" ג'יימס שאל אותי בקול רך
"כמו שהיית צריך בירה ? לא ניראה לי " אמרתי בקול כועס אבל חלש .
"רוצה פיצוי על העוגמת נפש ?" הוא שאל וחייך
"ג'יימס אין לי כוח באמת , שחרר" לחשתי
"אז תסכימי להצעת טרמפ הנחמדה שלי" הוא עדיין מחייך וממשיך להתעקש
"לא ג'יימס , תודה , יש לי אוטובוס לעלות עליו ומסתבר שגם לימודים עוד ארבע שעות , אני צריכה לנוח קצת " לחשתי
"נגמרו האוטובוסים , הם מתחילים לעבוד רק בשש" הוא חייך חיוך עוד יותר גדול
אוי שיט , נדפקתי שוב , מה אני עושה עכשיו?
"אתה לוקח אותי הביתה ישר בלי עצירות דרך ובלי שיחות חולין בינינו מובן?" אני מקווה שהבהרתי לו את זה מספיק טוב .
"אין בעיה " הוא אמר ופתאום אחז את זרועי
"אפ אפ , בלי נגיעות , גם זה בחוזה שלנו" הסתכלתי עליו ישירות
"תירגעי , אני רק מנסה לעזור לך ללכת , שמתי לב שאת קצת מסוחררת , עזרה לא תזיק"
נתתי לו להמשיך לעזור משום שעמוק בליבי זה הרגיש טוב , הרגששתי טוב תחת המגע שלו . מין בועת הגנה לא מוסברת שכזאת.
במהלך ההליכה הוא הספיק להעביר את ידו מסביב למותניים שלי כדי "לעזור לי ללכת" מסתבר , אבל לא היה לי כוח להתחיל מלחמה לגבי היד , לא הרגשתי טוב ודווקא עזרה לא תזיק לי , אם הוא לא היה שם עם היד על מותניי אני חושבת שכבר מזמן הייתי נופלת ומאבדת הכרה והיו מוצאים אותי בבוקר כמה הומלסים, שרועה על המדרכה או אפילו יותר גרוע על הכביש .
הגענו סוף סוף למכונית שלו , היא הייתה מוזרה כל כך , ישנה מאד .
"תכירי זאת הקורד 36 שלי " הוא הכריז ברשמיות
"נעים להכיר קורד 36 של ג'יימס " צחקתי עליו ועל הרשמיות שלו
"אחרייך עלמתי" הוא פתח את הדלת של המושב ליד הנהג ועזר לי להתיישב , עדיין עם הידיים על מותניי והתיישב במושב הנהג שלו
הוא התחיל ליסוע והרגשתי כאילו ממש עוד שנייה ואני נרדמת לו על המושב והוא גיחך מתחת לאפו כשראה אותי חצי ישנה חצי ערה .
"את יודעת , זאת מכונית של אח שלי תומאס , קיבלנו אותה ירושה מאבא , ותומאס הוא זה שמבין במכוניות אז הוא קיבל אותה אבל אנחנו חולקים "
תומאס… תומאס… תומאס… למה זה נשמע לי מוכר??
"הבלונדיני החוצפן עם הדרישות ששיחק איתך סנוקר ??" צחקתי
"בדיוק במילים האלה הייתה מתאר אותו" והתחלנו לצחוק שתינו
ולאחר כחמש דקות נרדמתי , או התעלפתי ? אני עדיין לא ממש בטוחה , טעות שאני אתחרט עליה עוד הרבה זמן .