החצר השחורה ספיישל 5 חלק א

פרק 5
עשרים וארבע שעות סביב כדור הארץ

"למה את צוחקת?" צרח האיש.
"אני מצטערת" אמרה רדגה, "מה? אני צריכה לצרוח?" האיש תקע לרדגה סכין בבטן והיא צרחה. "כן שפוליק?" אמר המכשף. "טוב," אמר שפוליק, "איפה רדגה?" "אני חושב שהיא כבר הגיעה לבית המלון" אמר המכשף. "בסדר," אמר שפוליק, "תסמוך עליי אני החבר הכי טוב שלך, תן לי את מפת השעון." "אני מצטער, אני לא יכול לתת לך אותה" אמר המכשף.' "מכשף, תסמוך עליי" אמר שפוליק, "בבקשה, מכשף יקר." "אני מצטער, אבל אי אפשר" אמר המכשף, "טוב, אני אתן לך רק להציץ" המכשף הוציא מהתיק שלו מפה גדולה ומגולגלת, הוא זרק את הסרט הורוד ופתח אותה. "בסדר, מה אתה רוצה לראות במפה הזאת?" שאל המכשף.
"תקשיב, מפת השעון הזאת יכולה לעזור לנו ולענות לנו על השאלה: 'כמה זמן לוקח להגיע לכל מקום' " אמר שפוליק, "בדרך המחשבות עד למלון ולמקום שבו רדגה נמצאת עכשיו הזמן שיקח לנו להגיע אליה הוא עשרים וארבע שעות סביב כדור הארץ."
"מה? זה יום שלם? אולי רדגה רוצה לעזוב את המלון מכל מיני סיבות?" שאל המכשף.
"נו תגיד לי אתה רוצה להגיע אל רדגה או לא? אתה רוצה להתנצל בפניה ולהגיד לה שזאת הייתה סתם טעות לבוא לפה? או שאתה מעדיף שזה ילחץ לך על המצפון?!" צרח שפוליק. שפוליק היה החבר הטוב ביותר של המכשף, גם הוא היה מכשף והם במקרה נפגשו, לשפוליק יש עיניים תכולות, צבעם של שמי הבוקר ושפתיים ורדרדות ודקיקות, קול קטן אבל מצמרר, חולצה עם כיסים ותיק ענק ששוקל שישים קילו. "נו טוב, תיקח אותי לרדגה" אמר המכשף. "זה יקח לנו עשרים וארבע שעות, אבל כדאי שנתחיל אנחנו רק צריכים לחשוב על המלון ועל רדגה, אם אנחנו רוצים שזה יהיה יותר מהר, אנחנו צריכים לחשוב על זה חזק חזק" אמר שפוליק. "רגע, אתה בא איתי?" שאל המכשף. "כן, " אמר שפוליק, "אמרת שאם אני עוזר לך אז אני גם הולך איתך. "טוב בסדר," אמר המכשף, הוא ושפוליק חשבו חזק חזק על רדגה ועל מלון בכדור הארץ שהם אפילו לא ידעו איך הוא נראה, זה התחיל, מעגל קסום של הרגשה אפלה ומסתורית התגלגל סביבם ועטף אותם, הם הרגישו שהם בעננים, שהם יכולים להגיע לכל המקומות שהם רק ירצו, שהם המלכים, שיש להם כתר מזהב על ראשם, עם יהלום אדום זוהר, הם התחילו לעוף. "וואו, אנחנו עפים" אמר המכשף. "אמרתי לך שזה יעבוד" אמר שפוליק, "טוב, מצפה לנו דרך ארוכה, תמשיך לחשוב על רדגה" הם חשבו על רדגה ועל מבנה צהוב גדול שכתוב עליו: "בית מלון- כדור הארץ" הם עפו מעל עצים ירוקים, מעל שיחים עם ירקות גדולים, מעל עצי פרי ומעל הפרדסים. עשרים וארבע שעות סביב כדור הארץ. "תודה שאתה עוזר לי" אמר המכשף. "בשמחה" אמר שפוליק. "אבל אנחנו עפים כבר חמש שעות, בלי הפסקה וכבר התעייפתי, אני זקוק לשעות שינה." אמר המכשף. "אתה תישן" אמר שפוליק, "בבית המלון, לא עכשיו, קדימה, תמשיך לחשוב על רדגה או שתיפול." "רגע, אני חושב שאני נופל, אני חושב על אוכל ועל שינה" אמר המכשף. "אל תחשוב על זה, אל תיפול, בבקשה, אתה החבר היחידי שלי, אל תהרוס לי את החיים" אמר שפוליק, אבל המכשף המשיך לרדת למעלה, שפוליק ניסה לעשות איזה קסם אבל הוא לא הצליח, הוא רק התגלגל בשמיים. "אז תקפוץ ותנחת על ענן!" צרח שפוליק, המכשף ניסה לנחות על ענן, הוא ישב ונח שתי דקות, שפוליק ירד למטה וגם הוא ישב על הענן, לידו. "אני יודע שזה קשה, אבל אנחנו עושים את זה בשביל רדגה, אתה דואג לה נכון?" שאל שפוליק. "כן" אמר המכשף ודמעה אחת זלגה על לחיו. "אז קדימה, תמשיך לחשוב על רדגה ועל המבנה הזה שקוראים לו בית מלון ונגיע לשם כמה שיותר מהר" אמר שפוליק. "יש עוד שמונה עשרה שעות וזה מלא זמן, לא יהיה לי כוח ואמרת שאפשר לעשות רק הפסקה אחת של חמש דקות" אמר המכשף. "נו נכון, אם אתה תמשיך ככה לשבת על הענן, אתה תיפול בסוף" אמר שפוליק. "ו… זופ, איפה הוא, שמעתי שהוא עדיין בחיים, שמעת עליו?" שאל המכשף. "כן הוא חי, אבל אני אסביר לך כשנהיה בבית מלון. נו בוא!" אמר שפוליק. המכשף ושפוליק המשיכו לעוף, הם עפו בשמיים הקסומים עד שהגיעו למחרת בצהריים, לבית המלון בכדור הארץ, הם כבר מצאו את רדגה וחיבקו אותה. "נו, תבקש סליחה" אמר שפוליק. "לא צריך!" אמר המכשף. "בטח שצריך, נו" אמר שפוליק. "סליחה שלא המשכתי איתך במסע… רגע, זאת לא רדגה, זו בובה שלה, אנחנו מחבקים בובה בדמותה של רדגה!" צרח המכשף, גם שפוליק צרח ואז הם הפסיקו כי הם שמעו צרחה. "זה הקול של רדגה, עשו לה משהו!" אמר המכשף. "מה עשו לה?" שאל שפוליק, הם ראו את האיש שרצח את רדגה, הוא עבר שם ואמר: "אם אתם מחפשים אישה או נערה בשם רדגה, אני פשוט הרגתי אותה, היא חצי אישה חצי נערה אבל עכשיו היא מתה, להתראות." האיש המשיך ללכת. "מה? רצחו את רדגה?" צרח המכשף. "זה איום ונורא!" צרח שפוליק.