אריאלה

כולם אומרים על אריאלה שהיא כמו בובת ראווה,
והיא מושלמת. ככה.
רק שלא תגיד שום דבר.

–
אריאלה אוהבת להקשיב לרדיו,
אוהבת שיש מי שיבחר במקומה.
היא לא צריכה משהו מיוחד באוזן,
רק אוסף של צלילים רגילים, גלגל"צים,
שיעבירו לה את הזמן.

אריאלה הוציאה רישיון על אוטומט,
אוהבת שיש מי שיעביר בשבילה את ההילוכים.
היא שונאת לנהוג,
גם ככה קשה לה להכתיב את הקצב,
להחליט מתי לעצור ולאן נוסעים.

–
תמיד באים לאריאלה ותמיד אריאלה שיכורה.
היא מרוחה על הספה בסלון,
מנפנפת בידיים למעלה לפי הקצב,
כאילו מישהו מחזיק אותה בחוטים מהשמיים.

אריאלה אוהבת לשתוק,
אוהבת לשכב בלי לזוז.
היא מתנתקת מהעולם ומהחברה ומהגברים סביבה,
גם כשהם איתה באותה המיטה.
היא שוכבת שם, מחכה שיסיימו,
מחייכת בשתיקה אל מאוורר התקרה.

–
אריאלה מקיאה כדי להרגיש נקייה מבפנים,
לא אוכלת כדי לטהר את המערכות.
היא לובשת קצר, בדיוק כמו כולן,
ותמיד מרגישה קצת לא בנוח לצאת מהבית.

היא אוהבת סיפורים עצובים,
כאלה שמזכירים לה שהיא עדיין יכולה להרגיש.
מדי פעם, כשהיא רוקמת על איזו מפית,
היא דוקרת את עצמה, בקצה של האצבע,
רק כדי להיזכר איך מרגיש כאב.