לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 5
איזברבאש, דגסטאן, המחוז הפדרלי של צפון קווקז, רוסיה, 06:05
"אז מה יש לנו כאן?" שאל גרג רומונוב את הגנרל שפניו הביטו בו מתוך אייפד, גרג ישב במטוס אנטונוב 158 שהסיע אותו וכמה מחברי המסדר לדגסטאן "אני לא כלכך יודע אבל נאט"ו כרגע שוקלת התערבות צבאית במזרח אירופה, הנשיא לא מרוצה ומ.צ.ע רוצים שאני אתן להם אינפורמציה גבוהה יותר."
"שכחתי להגיד לך משהו." אמר רומונוב "מה?" שאל הגנרל "זוכר את הרופא שהרגתי?"
"איך אפשר לשכוח." אמר הגנרל "אז המטופל שלו היה חי." אמר רומונוב "מה זאת אומרת?" שאל הגנרל בחשד "אני לא בדיוק בטוח אבל הבנתי שכלי הדם בעצם חיים, הוא קם וניסה להתנפל עלינו."
"ומאיפה הוא הגיע?" שאל הגנרל "מדרום אמריקה." ענה גרג "יכול להיות שהקואליציה פיתחה נשק חדש." לחש הגנרל "אבל אני קודם כל רוצה ליצור קשר עם בוגוטה."
"הם יתנו מידע בכלל?" שאל גרג "לא יודע, אבל אני חייב לנסות."
"אני אהיה איתך בקשר נחתנו." אמר רומונוב וניתק את השיחה, הוא פנה אל חברו בָק ושאל "יש בלאגן בחוץ?"
"לא." ענה בָק "אבל קיבלנו דיווח שמעבדה בגבול צ'צ'ניה-סטברופול הותקפה, הם מבקשים שתבוא לשם מיידית, יש לנו לוחמי אופל הרוגים."
"מיד כשנגמור." אמר גרג "אני חייב לסיים פה כמה דברים." דלת המטוס נפתחה על ידי חיילת פשוטה ובָק מלמל "שמתה לב לעיניים שלה?"
"בטח שכן בָק,." ענה גרג "היא רומזת לך משהו." הוא אמר "לא היא סוכנת שינאבו בטח שהיא תשים עלי עיניים." בָק נראה נבוך "טוב די עם זה." אמר גרג "איפה התובע הכללי?"
"הוא מחכה לך בתוך השדה תעופה." ענה בָק "יופי." מלמל גרג ולוחמיו ליוו אותו אל תוך הבניין "גרג!" קרא קולו של התובע הכללי, גבר כבן שלושים עם שיער זהוב-כתום, שמו היה לואי לקסברג, הוא היה לוחם אופל שמונה לתובע הכללי של מחוז דגסטאן "מה קרה?" שאל גרג מיד "תקפו פה מספר גדול של לוחמים צ'צ'נים אני לא יודע מי הפלג שהוביל את המכה הזו אבל המצב בשליטה רציתי נציג של מסדר האופל שיראה את זה." הוא הוביל את גרג אל חדרי החקירה של רשות שדות התעופה "השגתי בחור נוצרי בשם ארמן צ'רנייב. הוא גילה לי על תוכנית לפוצץ את בניין הממשלה בבירה למזלנו הצלחנו לנטרל את הפצצה להכניס למעצר את האחראים."
"מצויין." ענה גרג "הם במעצר?" הוא שאל "כן, אני מחכה לשופטים." ענה לואי ושניהם נכנסו אל החדר שם ישב בחןר צעיר לבוש בג'ינס וחולצה דהויים, "צ'צ'ני." אישר בָק "תודה." אמר רומונוב "מה שימך?" הוא שאל הבחור היה שקט נורא כשענה קולו בקושי נשמע "ארמן צ'רנייב."
"מה גרם לך לעזור לכבוד התובע?" שאל גרג "הם אמרו שלא יהיה לאן לברוח." לחש הבחור "מי?" שאל גרג "אדם לבוש בשחורים הופיע שלשום ליד הבית שלי הוא ועוד עשרה אנשים הם ירו לעבר הכפר ושם הוא תפס אותי, ואמר זה הסוף של עידן לוחמי האופל ושזה כעת תורם של הדור החדש."
"מי זה היה?" שאל גרג והתיישב מול הבחור, "אני לא יודע הוא היה לבוש שחור וגם מסיכה שחורה הייתה לו על הפנים." גרג עבר לצ'צ'נית ושאל "אנשים מתים הוקמו לתחיה שם?"
"לא." צילצול טלפון קטע את שאלתו הבאה וגרג קם "דוגמית גם." הוא אמר לבָק והצביע על הצעיר הצ'צ'ני "הלו." הוא אמר כשענה לטלפון, ויצא תוך כדי מחדר החקירות "שלום גרג." אמר קול שעוות על ידי מחשב "כן אני מעדיף גראגורי." ענה גרג בשיעמום "אתה בטח כרגע מראיין איזה צעיר צ'צ'ני אבוד."
"הוא לא בדיוק אבוד." אמר גרג למדבר "ובכן הוא לא כזה אבוד עדיין לא." אמר הקול אבל אתה יודע איך זה כשאוייבים מחפשים אותך בכל מקום יוצרים עליך קושי."
"מכיר תחושה כזו." ענה גרג "אני יכול לעזור לך במשהו?" הוא שאל "כן." ענה הקול המעוות "אני זה שתקפתי את המעבדה בגבול, אני זה שהרגתי לוחמי אופל ומדענים, אני מחכה לך גרג רומונוב, אני צופה בך." גרג שמע את קול הניתוק, "יש לנו בעיה." אמר בָק, גרג הסתובב מיד ושאל "מה קרה?"
"הצעיר משתולל." גרג מיד חזר אל החדר "מה הולך פה?" הוא שאל ולפתע הצעיר קפץ ממקומו בשאגה, הוא קפץ על לואי וכיוון נשיכה אל הגרון שלו, גרג שלף את נשקו ובָק עשה כמוהו, הם ירו במפלץ, בָק רץ אל לואי ששכב בשלולית דם וגרג שלף מזרק, "הוא מת." אמר בָק לאנשיו של לואי, גרג קם ואמר "מה שזה לא יהיה זה מכוון על ידי אוייבים של הקיסרות." הוא פנה אל בָק ואמר "תרים שיחה אל מוסקבא, אנחנו נוסעים אל המעבדה המותקפת."
תגובות (3)
זה סיפור ברמה אחרת, זאת פעם ראשונה שאני קורא סיפורים מהסוג הזה ואני מאוד נהנה, תמשיך!!
אוקיי אז ככה:
יש לך עולם פנימי ע ש י ר, כל כך הרבה פרטים זה כאילו אתה פרקטיקלי חי שם והשקעה ממש גדולה. זה מזכיר לי ספרים אחרים שנחשבים למאוד טובים.
קשה לי קצת לדעת רק מההתחלה הזו אבל הינה מה שאני חשבתי:
קודם כל היה לי קצת קשה לעקוב אבל אולי זו רק אני. אולי הייתי עובדת יותר על פיסוק, אולי על רווחים, אולי על ניסוחים יותר קצרים… כאילו, לא רק שאתה מכניס אותנו לעולם המשוגע הזה עם כל הביטויים החדשים האלה ויש גירויים ופרטים בכל פינה, זה גם טקסט עמוס. אבל שוב, אולי זו רק אני.
דבר שני, לגבי הקול שהתקשר… אני מאוד אוהבת את הקול שהתקשר. זה מסתורי בעיניי. אני הייתי לוקחת את זה (אם הקול הוא לא פרט שולי) למקום יותר פסיכולוגי, יותר מסתורי, ליריבות מטורפת כזו של שני אנשים שקצת דומים אחד לשני אבל פשוט עם נקודות מבט אחרות, הייתי מפתחת אופי עגול ועמוק. לכן גם הייתי עובדת על הדיאלוג שלהם, אבל שוב זה כאילו רק עניין של טעם באמת. הייתי מוסיפה תחכום לדיאלוג שלהם, יותר שנינות, משהו ממש מסקרן, שירגישו יותר את האיום. אם הקטע של גרג זה להיות 'קול' גם כשדברים לא קולים, אז הייתי ממשיכה את זה אבל מרמזת במקומות מסוימים שהוא לא באמת 'מושלם'. שהוא מסתיר ממש טוב את העובדה שדברים כן מדאיגים אותו. בגלל שהוא הדמות הראשית אנחנו מתחברים אליה וחשים מה שהוא חש. אם באמת נשתכנע שזה לא באמת ביג דיל בעיניו אז נרגיש ככה. קונטרסט אחר יכול להיות שאחרים התנהגו כאילו זה כן ביג דיל מטורף והוא לא, ואז יהיה את המיסתורין והתהייה של 'מה הסיפור שלו למה הוא מתנהג כל כך שונה מכולם'…
אבל מה שאתה רוצה, אני באמת משקיעה כאן את רגשותיי האישיים כי אמרת שזה חשוב לך. כעיקרון התוצאה הסופית (חוץ מזה שבאמת באמת צריך רווחים) היא טובה מאוד ברמה גבוהה ואני נהניתי
קודם כל יש לגרג אינטרס כנגד היריב את תראי בהמשך.