סיפור ערסים ממבט אחד

כולנו מכירים את אותם סיפורי ערסים, עם הילדה הטובה, הילד הרע, והקשיים בקשר שלהם.
כולנו מכירים את החברה הטובה של הדמות הראשית, שעוזרת לה בהכל (וברוב הסיפורים, גם יוצאת עם אח של הדמות הראשית).
כולנו מכירים את הערס, זה שכל הבנות נמרחות עליו וכל הנים רוצים להיות כמוהו, את הזונות שהוא מביא כל לילה ולילה.
אותה נערה שלרוב משמשת לכיף, אותה נערה שאף בת לא סובלת, אותה בת שכל ערב וערב הולכת למועדון, והולכת עם הערס הביתה.
תמיד שמענו את הסיפורים על הילדה הטובה, שבסוף הערס עוזב את הזונה והולך אליה.

אז החלטתי לעשות סיפור על הזונה, מה היא מרגישה, מה נקודת המבט שלה, מה היא עושה בחיה בכלל.

אז רשמתי את ההקדמה לסיפור:

"שלום לך" בחור גבוה ונאה תפס את ידי בתמימות, "שלום גם לך" נצמדתי אליו קרוב יותר והרחבתי את חיוכו על פניו. רצפת הרחבה השחורה תאמה לחולצת הטרידקו היקרה שלו, ובקבוק בירה הקר כקרח נצמד לפיו, הוא תפס במחשוף חולצתי ומשך אותי אליו.
התיישבתי על הכיסא לידו ושלחתי עיניים לארון המשקאות, "רוצה לשתות משהו?" הוא שאל בעודו שולף את ארנקו מכיסו האחורי. "לא תודה, אני לא שותה" ליטפתי את רגלו בעדינות, "אל תצחיקי" הוא אמר בזלזול, הוא כבר ראה אותי בתור זונה. "טוב עם אתה מתעקש, אני אקח בקבוק בירה" והצבעתי לברמן על הבקבוק הרצוי, הברמן הגיש לי את הבקבוק ולגמתי ממנו.
לא עבר זמן, רב ומצאתי את עצמי יושבת מעליו ומנשקת אותו כשחולצתי על הרצפה, והוא לא מרפה ממני.
"חכה רגע מאמי" התקדמתי לצידו השני של הספה, והוא התקדם אלי בחזרה "מה קרה, אף בת לא אומרת לא לאביאל" הוא אמר בשחצנות. "אני יודעת אבל…" הוא קטע את דברי בנשיקה ועלה עלי. צלצול טלפון קטע הכל, ואביאל הוציא מכיסו את האייפון וענה
"למה התקשרת?"
"אעם איפה אני? אני בבית פה רואה סרט"
"לא אל תדאגי אני לא עם אחת מהזונות האלו"
הוא סימן לי לשתוק
"עם את רוצה פה אני ארוץ אלייך גם מקצה העולם"
"מה? את מחוץ לבית שלי? אעם כן את יכולה לבוא רק חצי שניה אני אתלבש שניה"
הוא ניתק ותפס בידי, "לא אמרת לי שיש לך חברה" אמרתי בעודי מנסה לפלס את רועי מפרק כף ידו, "אין לי חברה, נפרדנו ואני אוהב אותה והיא רוצה לחזור, אז עכשיו תשתקי ותתחבאי מאחורי הספה" פניו האדימו והוא החזיר את חולצתו. "ולמה שאני אעשה את זה?!" שילבתי את ידי והתיישבתי על הספה בנוחות, "אני אשלם לך מאה שקל" הוא כבר היה אובד עצות ונקישות אחדות נשמעו מעבר הדלת "מה אני נראת לך זונה? אני לא צריכה שום כסף" וזחלתי למתחת הספה.
"היי אהבה שלי" אביאל פתח את הדלת והכניס בכבוד את הנערה, בהשוואה שאותי הוא גרר לספה שיכורה לגמרי ונעץ עיניים בחזה שלי.
"אביאל אני אוהבת אותך" היא התיישבה בחינניות בספה וסימנה לו להתיישב, הוא היה כלכך מאוהב בה שזה כאב לי, הוא הסיט את שיערה מפניה והרים את סנטרה בעדינות. היא הצמידה את שפתיה לשפתיו והם שקעו בנשיקה עמוקה, כאילו לא הייתי שם.
"למה יש לך על הספה גופית מיני?" היא הרימה את חולצתי שלא הספקתי לשים בחזרה, ודרשה מאביאל הסבר. "טוב תקשיבי מותק…" "הוא לא חייב לך שום הסברים" התפרצתי החוצה וחטפתי ממנה את חולצתי, לבשתי אותה בחזרה והוספתי. "אתם נפרדתם, מותר לו לעשות מה שבא לו, בואו נתערב שגם את התנשקת עם לא מעט בנים השבוע?!" הרמתי את התיק שלי ממתחת לספה, התקרבתי לאביאל ונישקתי אותו מולה. "אל תדאג אני אסתדר" יצאתי בטריקת דלת והשארתי את שנהם עם הדרמה שלהם.
תפסתי מונית ונסעתי בה בחזרה הביתה, אוף נומאס לי כבר עם החיים האלה, אבל אין לי מה לעשות עוד בחיים המחורבנים שלי.
הגעתי הביתה וזרקתי את תיקי על השולחן, אחותי ישבה בסלון וצפתה בטלויזיה עם מבט נדוש. "שוב פעם הלכת למועדון? בסוף עוד יקרה לך משהו, אבל זאת לא בעיה שלי"
היא אפילו לא הביטה בי מבט חטוף וזיפזפה בין הערוצים בחוסר עיניין.
"אמא ואבא לא כאן, ואת לא אמא או אבא שלי, את לא יכולה להחליט עלי אז די"
הלכתי לכיוון חדרי ונחנקתי מריח הסיגריות היוצא ממנו, "את יודעת, יש סיכוי שאמא ואבא לא יחזרו לעולם, אז את צריכה להתרגל לחיות איתי" והוציאה ענן עשן מהסיגריה בפיה