מלאך המוות חלק 2-חשכה
אז… החלטתי לא לחכות לשבוע הבא כי כאילו, מה עוצר אותי נכון? אז אני פשוט ארשום את החלק השני עכשיו ואם יהיה לי כוח לסיים אותו אתם תראו אותו היום ואם לא אז אף אחד לא יקרא את המודעה הזאת אז זה לא משנה.
אחרי נסיעה של כרבע שעה הם הגיעו לתחנה, רונלד במושב הקדמי וג'ון במושב האחורי, מושב הבושה, מושב הפושעים.
זה מה שהם רואים בו עכשיו? פושע? למה סאם חושד בו בכלל זה לא ברור לו ואיך, לכול הרוחות, העניינים הידרדרו למצב הזה?!
רונלד לקח אותו אל המשרד של סאם, שלא היה בו, ואמר לו לשבת שם ולחכות עד שהמפקח יגיע. אחרי כמה דקות סאם נכנס, וסגר מאחוריו את הדלת.
"שלום ג'ון, טוב לראות שחזרת, איך היה עם מולי? הצלחת לסדר קצת את הדברים?"
"תגיע לנקודה סאם, למה אני פה? לא ראיתי שום דבר, לא עשיתי שום דבר ולא הייתי באזור בחצי השנה האחרונה, כמו שבטח שמת לב."
סאם התיישב והביט עליו במבט רציני.
"טוב למען האמת ג'ון, זה לא כל כך נכון."
"למה אתה מתכוון?"
"כשאמרו לי שהכדור שהרג את בלש בראון, סירבתי להאמין. אמרתי להם שאתה לא נמצא כאן כבר חצי שנה, אבל מסתבר שטעיתי. בדקנו את הטיסות שלך ג'ון, וראינו שלפני כמה ימים, ג'ון מילר, מוושינגטון, ארה"ב לסנט ג'ורג', יוטה, ובחזרה, בדיוק באותו היום שבו בלש ראשי אדמונד בראון מסולט לייק סיטי נמצא כאן, מול הבית שלך, עם כדור מהאקדח שלך בראש שלו.
"אבל האקדח שלי נמצא אצלי בבית עכשיו."
"הרזרבי ג'ון, אני מכיר את מקומות המחבוא שלך. נמצא דבוק מאחורי השידה שלך, עם שאריות אבק שריפה עליו. שאריות שגם נמצאו על הבגדים שלך, שנמצאו בפח שליד הבית שלך."
ג'ון דפק על השולחן בכוח. "מה לעזאזל בראון עושה בסנט ג'ורג'? ועוד מול הבית שלי, כשכל הראיות שמוכיחות שאני אשם נמצאות לידו? זאת ההפללה הכי שקופה שראיתי סאם, לא יכול להיות שאתה קונה את זה!"
"סאם רכן לכיוונו תוך כדי שהוא מביט מצד לצד לראות שאף אחד לא רואה.
"אני מצטער ג'ון, אבל אין שום דבר שאני יכול לעשות. זה הרצח הראשון כאן מזה שנים, והתושבים לחוצים. ראש העיר לוחץ עליי, והבלשים מלייק סיטי מאיימים לגנוב את התיק הזה מאתנו, והם יהיו הרבה יותר קשוחים ממני. אני מצטער ג'ון, אבל כבר אין לי שום ברירו…!"
לפתע גבותיו הזדקפו ועיניו נפקחו לרווחה.
"מה קרה?" שאל ג'ון.
סאם החזיר אל פניו את המבט הרציני. "אני מצטער ג'ון, אבל אין לי בררה. קדימה, אני אתן לך טרמפ לתחנת סולט לייק."
"סולט לייק? אבל אמרת…"
"קדימה מילר אין לי הרבה זמן, ראש העיר מחכה."
הם נכנסו לניידת והתחילו לנסוע.
במרחק משהו כמו עשרים דקות מלייק סיטי סאם עצר את המכונית.
הוא הסתכל אל ג'ון דרך המראה.
"אני באמת מצטער ג'ון, אין שום דבר שאני יכול לעשות."
"יכולת לחקור יותר לעומק, לנסות טיפה יותר! בבקשה תמשיך לעבוד על התיק אחרי שיעצרו אותי, אוקיי? קבעתי פגישה עם מולי לעוד חודש ואני לא אדבר אתה על לחזור להיות ביחד עם שומרים באותו המקום."
"אל תדאג, אני כבר אעבוד על זה" אמר סאם, "אבל כמובן, שאם קרתה טעות, והצלחת לפתוח את הדלת האחורית, לקפוץ החוצה ולהיעלם עד שהסתובבתי כדי לחפש אחריך, זה יכל להיות חבל. ואם לפני שברחת, גנבת את האקדח שלי ולקחת כסף מהארנק שלי בלי ששמתי לב, זה יכל להיות ממש חבל. רק אתה, מסתובב עם נשק וקצת כסף, מחפש אחרי אנשים שלכאורה הפלילו אותך, כשיש בידיך גם ראיות משטרתיות מסווגות שלקחתי איתי בתיק כאן. אם דבר כזה היה קורה, בהחלט לא הייתי ממליץ לך להישאר בסביבות סנט ג'ורג', כי אני אדאג אישית שהחיפושים אחריך יתחלו ללא עיכובים מיותרים!" הוא אמר, וקרץ לג'ון דרך המראה.
"טוב" הוא אמר "אני חושב שזה זמן טוב לעצור לשירותים. תישאר כאן אוקיי?"
"אוקיי. וסאם? תודה, באמת חבר, אני לא אשכח לך את זה."
"רק תטפל בזה עד שתגיע תגבורת מלייק סיטי." אמר, יצא מהמכונית, ואמד, מסתכל לכיוון ההפוך מהמכונית, והביט על הנוף מולו.
ג'ון לא חשב פעמיים. הוא לקח את האקדח והכסף שסאם השאיר במושב הקדמי, לקח את התיק השחור ממושב הנוסע, ורץ כאילו השטן רץ בעקבותיו.
הוא לא הסתכל לאחור.
תגובות (2)
אני לא משוחדת אני זוקפת אותך ואת נעמה לזכותי. ואתה כותב יפה ואתה לא יושב לידי אז בחיים לא ראיתי את זה, אני לא צריכה כסף כדי להגיד את זה. 0אבל אני אשמח לכמה ג'ובות…)
אהבתי מאוד תמשיך