המשחק השחור 2 אפלה- פרק 8- צלצול של פעמונים וקול עמוק- פרק אחרון

רדגה צרחה, הכל קרה כל כך מהר ושוב פעם חריקות של גלגלים, צפירות, צעקות, היא ידעה שהיא עומדת למות בעוד כמה שניות, היא ניסתה לזחול על הכביש הכי מהר שיכלה ואז היא הצליחה, היא עמדה על הדשא וחייכה, אבל אז היא הורידה את חיוכה מפרצופה ואמרה: "אבל… המכשף, החבר הכי יקר שלי, חווינו ביחד המון חוויות ועכשיו זה נגמר, אני תקועה בין אור לאפלה" לפתע, הכל נהיה חשוך, ואז היא המשיכה "ששולט עליהם מלך האופל וזהו, הכל אבוד." לפתע, היא שמעה צלצול של פעמונים ואז קול עמוק:"את באמת רוצה לראות את המכשף?" "כן" אמרה רדגה, "אני רוצה לראות אותו!" "אבל הוא מת, אי אפשר" אמר הקול העמוק. "אני יודעת, אני חיה בעולם של אפלה וחושך, אני במונסטרלנד ואני רוצה לצאת מפה, אולי אתה יודע איך יוצאים מפה, קול עמוק?" "אני לא יודע" אמר הקול העמוק, "אבל יש שתי אפשרויות- מה את רוצה לעשות? להישאר כאן ולבכות על המכשף או לצאת מהעולם הזה ושוב יהיה לך אור." "אני לא יודעת" אמרה רדגה, "אני לא יכולה להמשיך בלי המכשף." "את יכולה" אמר הקול העמוק, "אם את רוצה, ברור שאת יכולה. די תתנתקי ממנו, זהו, הוא נתן לך כלי עזר, עכשיו גם זופ נעלם, אני יכול להוציא אותך מהעולם הזה, אבל תוותרי על המכשף, לא צריך אותו. בואי, נחיה בעולם מסודר, נקי, בלי מפלצות ודברים שיפריעו לך." "אני יכולה להביא את זופ?" שאלה רדגה. "לא," אמר הקול העמוק, "את צריכה לבחור רק באפשרות אחת, אני ממליצה לך, לעזוב את העולם הזה, ממילא את יכולה לחזור למונסטרלנד, יהיו לך עוד הזדמנויות, נו מה את בוחרת?" "אני לא יודעת, אני צריכה לחשוב על זה" אמרה רדגה, נשמעו צלצולים של פעמונים ואז הפעמון הפסיק לצלצל והקול העמוק לא דיבר עם רדגה, היא לא ידעה במה לבחור, היא כל כך אהבה את המכשף, היא העדיפה למות, להתנתק מהעולם ולקבל דקה של שקט, אבל היא לא יכלה, היא הייתה צריכה לבחור אם להישאר עם עם המכשף בעולם שלפעמים יש בו חושך ולפעמים יש בו אור, או להמשיך לטייל בעולמות פנטזיה אחרים, שם השמש זורחת עשרים וארבע שעות, בחלק מהעולמות, היא רצתה לצאת מהעולם הזה, אבל אז ליבה דפק, קול הידהד בתוך הראש שלה: "איך את יכולה להשאיר ככה את המכשף?" היא לא ידעה מה להחליט ואז שוב היא שמעה צלצול של פעמונים.