איך זה קרה פרק 1
איך כל זה קרה פה ,קשה להסביר זה היה עוד יום אחד בבית ספר ,בהפסקה ניגשתי לשחר חברה שלי.
"למה אין מפורסמות שהן גם ילדות?" אמרתי לה
"למה? את חולמת להיות מפורסמת תצאי מספורי הפנטזיה שלך" היא ענתה לי
"לא , החלום שלי הוא להיות בסרטי קולנוע" ניסיתי להסביר לה
"כן, תמשיכי לחלום" היא אמרה לי בזלזול .
".נו באמת הכל אצלך שחור אני אלך למור והיא תסכים איתי" אמרתי לה
"מה שתגידי " היא אמרה לי שוב בזלזול
"מור! מור! בואי מור אפשר לדבר איתך?" צעקתי לעברה
"כן רגע" מור ענתה לי בזמן שצילצלו לה בטלפון והיא ענתה לשיחה אז אמרתי לעצמי שאלך. בדרך הביתה פגשתי את שני הבריונים המציקים מהשכבה שלי הם הציקו לי .
"אז מה , את רוצה להיות מפורסמת? שמעת רועי? עוד ילדונת שרוצה להיות מפורסמת" הוא צחק ואמר בזלזול לבריון השני , רועי .
התעצבנתי נורא הרגשתי כעוסה אבל נרגעתי והלכתי.
יום למחרת הלכתי לקולנוע ופתאום בא אליי איש אחד ואמר: "אף פעם אל תוותרי על החלומות שלך".
זה קצת צמרר אותי אבל הבנתי שזה נכון אז הלכתי למנהל של הקולנוע שבמקרה היה גם במאי מפורסם ואמרתי לו שאני רוצה להשתתף בסרט ואז הוא צחק בקול רם ואחרי שנרגע פתחנו בשיחה .
"נדמה לך שאני אעסיק לסרט שעולה הון תועפות כסף ילדה קטנה שלא יודעת לשחק ?ועוד בתפקיד הכוכב".
"למה לא? תחשוב על זה ברצינות ,כולם יבואו לצפות בסרט , תכתוב על הפוסטרים , ילדה ביסודי שמשתתפת בסרט , כולם יבואו לראות "
ואז ראיתי אותו מסתכל למעלה לא הבנתי למה ואז הוא חזר ואמר:
"עשינו עסקה רק בתנאי שאת לא תיהיה הכוכבת הראשית היחידה".
"אוקיי "אמרתי לו בחזרה ורצתי בהתרגשות לספר להורים.
כשהתחלנו לצלם את הסרט פגשתי את "הכוכבת השנייה" והיא נראתה מאוד נחמדה ניגשתי לדבר איתה .
"אל תדברי איתי ,אל תסתכלי לי בעיניים ,והכי חשוב אל תגעי בי" היא אמרה לי בסנוביות. אמרתי לעצמי נתקעתי עם עוד סנובית שחושבת שהיא מלכת העולם, טוב לא נורא המוטו שלי הוא: לא משנה כמה המצב גרוע, לזכור תמיד שהוא היה יכול להיות יותר גרוע.
אחר כך בחדר ההלבשה היא לא התייחסה עליי וניסיתי קצת לחמם את העניינים .
"מה נשמע?" אמרתי לה
"מה אמרתי לך לפני רגע?". היא שאלה אותי בכעס.
"מצטערת" אמרתי לה למרות שהרגשתי עצבנית.
כשצילמנו את הסצנה הראשונה מאוד התרגשתי ופתאום בום , זה קרה .
תגובות (3)
יפהיפה תמשיכי <3
סיפור ממש יפה [אני אחמיא בהמשך] אבל יש כמה הערות קטנטנות –
1. כאשר רוצים לומר דבר מה, צריך לכתוב נקודותיים ומרכאות. רשמת נקודותיים, אבל לא מרכאות. למשל;
ניגשתי לחברה שלי שחר ואמרתי לה:"למה אין מפורסמות שהן גם ילדות"
2. חסר נקודות ופסיקים, יותר קל לקרוא כאשר מוסיפים נקודה בסוף משפט ופסיקים כאשר צריך. יש פה הרבה כותבות שיכולות ללמד מתי אפשר להוסיף נקודות ופסיקים, את יכולה לשאול אותן.
3. לפעמים את כתבת סימן שאלה ולפעמים לא. למשל השאלה שהיא שואלת את שחר בהתחלה, חסר סימן שאלה ובעוד מקומות.
4. למוחרת – למחרת
5. עון – הון
6.להצמיא – לעצמי
7. אני מרגישה שהסיפור רץ יותר מדי. אין תיאורים, אין רגשות והוא נשמע מאוד מעניין, אני אשמח לקרוא מה היא מרגישה כשהבריונות מציקים לה, או שהסנובית מתייחסת אליה לא יפה ועוד.
אני ממליצה לך לקרוא עוד סיפורים של בנות אחרות.
סליחה עם העלבתי אותך, הכול בשביל לשפר, לא התכוונתי להעליב :)
חוץ מזה, אני ממש אהבתי את הנושא, אני ממש אוהבת לקרוא על מפורסמים ואיך הם התקדמו אז אני בטוחה שהסיפור יעניין אותי. תמשיכי!
תודה אני אשתדל לעשות את זה לא העלבת אותי בכלל