בין הגלים- פרק שישי: התנצלות

בין הגלים- פרק שישי: התנצלות
״אוקיי,״ נופר מלמלה בעייפות וסובב את הבקבוק. זה יצא עליי. לא אין סיכוי. הבטתי בשי, והוא הביט בי וסימן לי לזרום.
״אמת, חובה או סולם אהבה?״ היא שאלה אותי בהתחכמות, מה שגרם לי לגלגל את זוג עיניי.
״חובה,״ פלטתי במקום אמת. לא יכולתי להגיד אמת, הם ישאלו אותי שאלות שאני לא אוכל לענות עליהן. וסולם אהבה? אני בכלל לא זוכרת אם היה לי קראש או משהו דומה.
״חובה עלייך…״ נופר מלמלה והביטה לתקרה, ניסתה לחשוב איזה חובה לתת לי. נאנחתי ביאוש, והבטתי בה בשאלה.
״חובה עלייך לספר לנו על הזוג הכי גדול שלך,״ אמרה בהתחממות ובמבט מגרה.
״גטו, אללה עבור.״ מלמלתי באדישות ובאתי לסובב את הבקבוק.
״איי איי איי,״ נופר עצרה ולקחה את הבקבוק. ״אי אפשר להגיד גטו. את יכולה רק במקום חובה לבחור באמת או סולם אהבה״ 
״אמת,״ אמרתי בקרירות. אין הילדה הזו מעצבנת יותר ויותר.
״אמת שאת לא סובלת כלום מהעבר שלך.״ היא שאלה בגירוי. 
״כלבה,״ סיננתי מבין שפתי וקמתי ממקומי. רצתי לחדרי ופתחתי את דלת החדר ונשכבתי במיטה. הפנימייה הזו הולכת להיות הדבר הכי גרוע שהיה לי בחיים. לפחות הדבר הראשון הכי גרוע. מי זוכר מה קרה לי בעבר?
״זה מה זה לא יפה איך שהתנהגת אליה.״ שמעתי את צעקתה של תום מחוץ לחדרי. ובכלל, בקומה התחתונה. 
״שיהיה,״ שמעתי את קולה של נופר ממלמלת. יש לה מזל שאני חדשה פה. אחרת הדבר הראשון שהייתי עושה זה שוברת לה את הפרצוף. קמתי ממיטתי ופסעתי לעבר הארון. פתחתי את שני הדלתות החומות, והוצאתי לי חולצה רופפת בצבע כחול עם סמל של סופרמן, ושורט קצרצר. הנחתי את הבגדים במיטתי ולקחתי איתי לבוש תחתון. הנחתי מגבת על כתפי ונכנסתי לתוך האמבטיה. סגרתי את דלת האמבטיה והתחלתי להפשיט את בגדי מגופי. נכנסתי לתוך האמבטיה והתזתי עליי מים חמים קרים. גם במצבים שחם לי אני מתקלחת עם מים חמים. חפפתי את שיערי ביסודיות, ולאחר מכן יצאתי מהאמבטיה. ליפפתי את המגבת סביב גופי, ועוד מגבת על שיערי ויצאתי מהמקלחת.
״פאק,״ צרחה נפלטה מפי כאשר ראיתי את שי בתוך חדרי. הוא צחקק והניח את זוג ידיו בצדדי פנים, כך שלא יראה אותי חצי ערומה. מזל שיש לי את שי. הוא לא מסוג הבנים האלה שלא נותנים כבוד. הוא נותן כבוד. 
״תרגעי,״ הוא צחקק והושיט לי את בגדי. לקחתי את בגדי מידיו בחוצפנות, ונכנסתי למקלחת שוב. סגרתי את הדלת מאחורי ונעלתי. התחלתי ללבוש את החולצה ולאחר מכן את המכנס ויצאתי לחדר שוב. 
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בכיווץ גבות ונעמדתי מול המראה. ייבשתי את שיערי בעזרת המגבת והתחלתי לסרק אותו.
״אני רואה שאני לא רצוי פה,״ הוא גיחך והבטתי בו דרך המראה.
״שתוק,״ סיננתי בצחוק וציחקקתי, והוא איתי.
״למה לא נכנסת בה ממקודם?״ שי שאל אחרי שתיקה של כמה דקות. שתקתי, לא יכולתי לענות. אני לא אחת שאוהבת לענות ולפתח מריבה. אני אחת שבוכה אחרי כל ריב. וזה מה שמעצבן אצלי. אני רגישה סאמק. אני לא יכולה להגיד את הכל מול הפרצוף, לא יכולה לענות שיורדים עליי. החיוך שלי מסתיר את הכאב והצחוק עוצר את הבכי.
״הכל בסדר?״ שי שאל במוזרות והחל להתקרב אליי.
״מה?״ שאלתי במוזרות. ״אה, כןכן.״ עניתי במהירות. כנראה שכחתי מהשיחה שלנו עם כל המחשבות.
״טוב אני אצא,״ הוא צחקק וגילגל את עיניו בו זמנית. ״אם את צריכה אותי אני בחדר.״ 
״קייקיי״ מלמלתי ופסעתי לעברו ונתתי לו חיבוק קצרצר. ״ביי״
״ביי,״ הוא מלמל וחיבק אותי חזרה ויצא מהחדר.  לאחר כמה שניות ששי יצא, נשמעה דפיקה על הדלת.
״מה שכחת, שי.״ מלמלתי בעייפות ופתחתי שוב את דרך החדר. בפני היו הבעה מופתעת כאשר ראיתי את קרולוס ואת נופר.
״אתם רוצים משהו?״ שאלתי באדישות ונשענתי על הדלת.
״קודם כל התנצלות.״ נופר אמרה בגלגול עיניים. רואים שהכריחו אותה להתנצל. 
״יופי, ביי.״ מלמלתי באדישות ובאתי לסגור את הדלת.
״באים לבקש סליחה וככה את מתנהגת?״ נופר הפצירה בי ופתחה את דלת החדר.
״פעם הבאה שאת מבקשת סליחה, תנסי לפחות לשחק אותה כאילו את באמת אומרת.״ אמרתי בהתגרות. ״צ׳או בייבי,״ סגרתי את דלת החדר ונעלתי. וואי אני הולכת לסבול פה. 

-מנק׳ המבט של נופר
״היא חצופה,״ אמרתי לקרולוס בעצבנות ונכנסתי לתוך חדרי.
״תול זמן קצר היא תעוף מיפה. אל תדאגי לה.״ הוא ענה ונישק בקטנה את הכתף שלי.
״היא מעצבנת באלי לחנוק אותה.״ אמרתי יותר ברוגע והנחתי את זוג ידי סביב צווארו.
״אף אחד לא עוצר אותך,״ קרולוס צחקק ונשק את שפתי.