"רק תבואי, בואי חזרי אליי" – פרק שלישי
פרק 3 – יש שחושבים
נשכתי את שפתי התחתונה בכאב.
אני לא אחת שבוכה. אני שונאת לבכות.
לבכות זו חולשה.
"את בסדר?" אוראל הניח את ידו על ירכי.
"בסדר גמור…" מלמלתי.
"שמעתי שאתה ואורנה הולכים לחגוג את יום הנישואים העשירי שלכם בצימר, ואתם מביאים בייביסיטר שיעזור לי לשמור עליהן." נשכתי את שפתי התחתונה. זה צבט בליבי. שניהם בצימר אחד. מיטה אחת.
"כנראה." הוא אמר בשקט. ידעתי שעמוק בליבו הוא אוהב אותה. תמיד הוא יעדיף אותה על פניי. אבל זה בסדר, הרי הסכמתי להיות האישה השניה. האישה לזיונים סוערים.
"נחמד." חייכתי חיוך קטן.
"זה הולך לכאוב." המקעקע הודיע לי.
"אוקיי." אישרתי.
הקעקוע שבחרתי לעשות היה מיוחד לטעמי. הוא אפיין אותי. הוא נתן לי את הכוח להמשיך להיות חזקה, אף פעם לא להכנע ולא להפגע מאנשים.
החלטתי לקעקע על עורפי את המילה hope, באותיות מסולסלות ויפייפיות.
אולי לטעם אנשים אחרים זה נדוש, או חרוש, אך לא היה לי אכפת. המילה הזאת נתנה לי כוח.
"אני מצטער." הוא לחש באוזני, נושק לה.
"תפסיק." הרחקתי אותו ממני בעזרת ידי. הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה שהקשר שלי ושלו יתפוס תאוצה ואני אתאהב בו. הדלקות זה מספיק ואפילו יותר מדי. הוא נאנח והתחיל להתהלך בחדר. ידעתי שהוא עצבני.
"סיימנו." המקעקע הצמיד לקעקוע אשר התנוסס על עורפי תחבושת וחייך.
תודה לאל.
~
"תכנסי לחדר שלך." אמר אוראל איך שכף רגלי נכנסה אל תוך הבית.
"אז עכשיו אתה אבא שלי?" שאלתי בהתגרות.
"אבא ביום, סרסור בלילה." קולי נטף לעג. שנאתי שהוא התנהג אליי כמו אל ילדה קטנה וטיפשה.
"לחדר שלך, מיד!" צעק והחווה בעזרת ידו על דלת חדרי.
"מה הילדה עשתה לך, אוראל?" אורנה יצאה מהמטבח שבידה כוס קפה שהעלתה אדים.
"הילדה הזו תלמד נימוסים." אמר בשקט. עליתי לחדרי, נסערת.
לפעמים הוא מדהים. כל כך מדהים שאני מרגישה שהוא הדבר היחיד שמחזיק אותי כאן. ולפעמים… טוב, ראיתם בעצמכם.
הוצאתי מארוני חצאית מיני קצרצרה וחולצת בטן, התלבשתי ויצאתי מהחדר. הייתי חייבת משקה.
יש כאלו שיגידו שאני זונה בגלל שאני מתלבשת בצורה חושפנית ומזדיינת עם גברים שאני לא מכירה. אולי זה נכון. אני אישית לא באמת שמה זין על מה שאנשים חושבים. אני מתלבשת ככה כי אני מתגאה במה שיש לי, ואני שוכבת עם בנים כי זה כיף. ואני שותה אלכוהול כי זה משכיח ממני את הכאב.
יצאתי מהחדר וירדתי במדרגות, נעלי העקב שלי נקשו על הרצפה ונשמעו בכל רחבי הבית. אף אחד לא היה בסלון, וגם לא במטבח. ידעתי שאוריאן ואנאל אצל סבתא שלהן, והנחתי שכנראה אוראל ואורנה בחדר שלהם. עכשיו שיש להם שקט מהבנות, הם מנצלים אותו בסקס.
הלכתי לכיוון הסלון ולקחתי מהקופה המשפחתית מאתיים שקלים, בכדי לבזבז אותם על שתיה חריפה. ואז כמובן אני אמצא את עצמי בבוקר במיטתו של גבר שאיני מכירה.
אבל זה בסדר, ככה אני מתנהלת במגיל חמש עשרה. זה לא בדיוק חדש לי.
דלת חדרם של אורנה ואוראל נפתחה, ואוראל יצא מהחדר, לבוש בבוקסר שחור וצמוד אשר הבליט את הזקפה שלו. הבנתי שכנראה הוא עזב אותה באמצע או משהו.
הרמתי גבה וצחקקתי, מנידה בראשי ומתחילה להתקדם לכיוון דלת הכניסה.
"לאן, גברתי הצעירה?" הוא נעמד מולי, ידיו משולבות ופניו רציניות.
"לשתות ולהזדיין." חייכתי חיוך מתגרה ושילבתי את ידיי גם.
"את לא הולכת לשום מקום. מה זה הלבוש הזה? תחליפי בגדים מיד." אמר והתקרב אליי, מניח את ידו על ישבני.
"שהאישה שלך לא תצא פתאום." לחשתי באוזנו, מחייכת בהתגרות.
"את האישה שלי." הוא אמר בשקט, מקרב אותי אליו.
"זה לא הזמן ולא המקום. אני אשמח אם תתן לי לצאת מהבית עכשיו." התרחקתי ממנו.
"תפסיקי להיות ילדה קטנה!" נאנח.
לפתע אורנה יצאה מהחדר, לבושה בבייבידול אדום כששיערה פרוע.
"בייבי, אתה בא למיטה?" חייכה אליו.
"עוד מעט מאמי. הילדה החליטה להיות מרדנית." אמר, מביט בי בכעס.
"מה יש?" היא הביטה בי בכעס.
"הוא לא נותן לי לצאת מהבית!" רטנתי.
"ובצדק, את לבושה כמו זונה!" צעקה.
"אני לא זאתי שעכשיו הזדיינה בחדר שלי." אמרתי, קולי נוטף ארס.
אין מה לעשות. אני לא אחת ששותקת.
"אבל את הולכת לקחת כסף מאיזה אחד ברחוב ולפתוח לו רגליים." שילבה את ידיה, פניה כועסות.
"תודה." אמרתי בכעס והפנתי את גבי אליה, מביטה באוראל שהביט בי בעיניים כהות.
"תן לי ללכת, בבקשה." אמרתי בשקט.
הוא הביט בי במבט מאוכזב.
"לכי." אמר וזז ממקומו.
יצאתי מהבית במהירות, לפני שיתחרט.
~
ישבתי על הבר, בידי כוסית וודקה ששתיתי בשלוק אחד.
"עוד." אמרתי לברמן והנחתי את הכוסית על הבר.
"אני חושב ששתית מספיק." הביט בי. הייתי בעיניו דאגה. הנחתי שהוא אבא או משהו, ומרחם על ההורים שלי.
כמה חבל שאין לי בדיוק הורים.
"לא שתיתי מספיק. אני אפילו לא מצליחה לשכוח!" צעקתי ופצחתי בשאגת צחוק אדירה.
"מה שאת מחליטה…" מלמל לעצמו ומילא לי את הכוסית.
אני לא זוכרת כמה שתיתי, אבל הדבר היחידי שאני זוכרת זה שהלכתי עם גבר, נכנסתי איתו למכונית שלו, ונסענו לבית שלו.
תגובות (8)
פרסמת את זה יותר מדי פעמים.
חחחחחח עפתי לקרוא.
הו כן, וקראתי את כל הפרקים עד פרק תשע, אבל אני אמשיך לעקוב. טיפה שכחתי מזה חחחח
אהבתי מאוד את הסיפור ואלו שלא קוראות מפספסות.
תחכי עד מחר, אולי התגובות יעלו.
תמשיכייייייייייי
אממ בגדול אני אוהבת את הכתיבה שלך..אז לא נראלי שצריך לשפר..אבל פלייזוושש תעשיי פרקייםם יותר ארוכייםם :-! אגב , פרק מהמם המשך בדחוופפ !!
קראתי כבר עד פרק תשע אז לא רואה טעם להגיב..
רוניל׳ה, שוב יש לך טעויות הווה.
אין לי בעיה שתשלחי לי ואני אכתוב לך איפה לתקן.
ולתגובה מעליי, אם תשימי לב זה יותר טוב מהראשון. זה ערוך, אם אני זוכרת נכון.
יש טעם להגיב.
תמשיכי:>
אני מאוהבת בסיפורים שלך, בכתיבה שלך, ובך!! תמשיכי חיים שלי והתגעגעתי ❤️
מושלםםםם תמשיכייי