"למדתי לחיות עם עצמי וזה הדבר הכי קשה בעולם" פרק 1

לא היה לי מושג מה הולך לקרות מעכשיו,אבל באותו רגע זה בכלל לא עניין אותי רציתי קודם כל לדאוג למקום טוב חם ואוהב בשביל אחיינים שלי, לא יכולתי לחשוב על עצמי,לא עכשיו.
ההורים שלי נטשו אותי שהייתי בת 4 ומיד דודה שלי, אחותו של אבא לקחה אותי אליה שמרה עליי וגידלה אותי כאילו הייתי שלה,לא הפסקתי להעריך אותה ולאהוב אותה אף פעם בגלל זה היא הייתה הכל בשבילי,הכל. ממש לפני כשבוע, היא נהרגה בפיגוע בבנק היא ובעלה ביחד ומאז אני בורחת עם אחיינים שלי , מחפשת להם מקום טוב וחם בשבילם עד שאני יגיע לגיל המתאים ואני יקח אותם אליי.
"תומר ומאיה בואו יפים שלי בואו נבקר חברה של אימא?"
דפקתי בדלת ואישה יפת תואר פתחה לי את הדלת , היא הסתכלה עליי ובחנה כל חלק בגוף שלי ואז הסתכלה על הילדים מאחוריי היא חייכה לי בלי בכלל שנאמר מילים והכניסה אותנו בפנים.
"אני צ'לסי , ואלה האחיינים שלי תומר ומאיה"
"האחיינים שלך?איפה אימא שלהם?"
"תומר קח את מאיה לשחק שם , יש שם פזלים אתם אוהבים את זה נכון?"
הם רצו למשחקים ואני ובעלת הבית נשארנו לבד.
"הם יתומים כרגע, המשפחה היחידה שיש להם זה אני,ואותו הדבר אליי. זה בית אומנה נכון?"
"כן כן, אני עוזרת פה לילדים ומגדלת אותם עד גיל 18 ומפה היא מתבגרים ועושים מה שהם רוצים "
"את יכולה לקחת אותם אליך? את נראית לי אישיות מאוד חמה ואוהבת,ועברתי כבר אולי עשרים בתים כאלה ואף אחד מהם לא היה נראה לי מספיק טוב, לעומתם את נראית מעולה בשביל זה."
היא הסתכלה עליהם משחקים , שניהם רבו על החלק האחרון של הפזל תומר רצה להרכיב אותו ואילו מאיה גם,היא הסתכלה עליי שוב ולאחר מכן חייכה.
"זה זמני אני מבטיחה,בסך הכל שנתיים עד שאני יגיע לגיל המתאים לגדל אותם,בבקשה תעזרי לי אני צריכה אותך"
"זה בסדר,אני יקח אותם אליי. "