לחיות את הטוהר

התעוררתי כשציר חד מזעזע את גופי , התישבתי על המיטה ושמש של זריחה שלחה קרניים אל החדר מביאות עמן אור חדש של שחרית אור גדול שיפציע.
נכנסתי לחדר האמבטיה – אומרים שמיים עוזרים להרגיע את הצירים, לאחר שחלפה חצי שעה, הצירים יתגברו , מיד ארגנו בעלי ואני את הילדים שלחנו אותם לגנים ולבית-הספר, בנשיקות. המבט שליוה אותי בלכתם היה אוהב וכואב כאחד, מילות השלום וה"בהצלחה" נקטעו בצירים דחופים וכואבים,
מיד כשהילדים הלכו, ירדנו במדרגות לכיוון החניה, כשכל כמה מדרגות אני נעצרת להרפיה, בעלי פתח את דלת האוטו ואני נכנסתי , הוא הניח את תיק הלידה במושב האחורי, ופתח בנסיעה מהירה לכיוון בית-החולים, שנינו הבטנו בכביש המתעכל ולשנינו היו את אותם המחשבות..
הגענו למיון בבית-החולים והכאבים קשים ואינם מרפים, בעלי הלך למשרד לסדר את הניירת ולהנפיק מדבקות לחדר מיון, בינתיים אני נכנסתי לחדר המיון אחת המילדות ששמעה את כאבי נכנסה לחדרי, ומבט בעייני הבהיר לה שהיא צריכה להזדרז, בדיקה קטנה, וקולה הכריז חדר לידה, חדר לידה, המילים חדר לידה עטפו אותי בהתרגשות עצומה זהו,, הריון של תשעה חודשים עומד להסתיים בחיים אמיתיים, בעלי שהגיע עם המדבקות נשלח שינית לקבלה לסדר מדבקות של חדר לידה, מיד הוא חזר, נרגש ביותר צעדנו מדודות לכיוון חדר הלידה, שם שכבתי על מיטה רחבה חברו אותי למוניטור כדי שנוכל לשמוע את פעימות ליבו הרציפות של העובר, בעלי עמד לידי עם הפנים אלי, מחייך מעודד ומדבר איתי, הכאבים הציפו אותי והשתלטו על כל האיברים, בקשתי בדמעות אפדורל, מיילדת מתוקה וחמה נכנסה שלבה את כפות ידיה בידיי והרגיעה אותי הרגעה פנימית נפשית, עיניה הגדולות הביטו אלי היא התכופפה ודברה מילים טובות שהרפו כל כאב, ורפאו כל דאגה, האפדורל נעשה על-ידי מומחה- מרדים, ולאט לאט החומר המרדים התפשט בגופי, ההרדמה הביאה לגופי רגיעה ומנוחה נפשית, שכבתי במיטה ובעלי מלווה מרגיע, ומדבר איתי, הרגשתי קרובה ל-ה' יותר מתמיד, לא סתם כתוב שהמילה לידה זה מלשון ליד-ה', הרגשתי אהובה וטובה לפני ה' אני עומדת להביא נשמה טהורה לעולם, התרגשתי מאוד ודמעות של ציפיה והתרגשות זרמו מעייני התפללתי ביחד עם בעלי בקול, ללא בושה, על כל מה שחסר לנו, ועל העתיד, על כל ילד שלנו, ועל חיי הזוגיות שלנו, על ההורים, האחים, והאחיות, על הסבא והסבתא, ועל התינוק שעומד לצאת על הכל התפללנו מעומק הלב, הרגשנו שהשעה היא שעת רצון, שעה שנשמה יורדת לעולם השמיים נפתחים.
ולפתע המילדת הודיעה באופן חגיגי – הגיעה השעה קצת תתאמצי ונשמע כאן את העולל, בעלי חייך אלי ולחש: "את גיבורה, את יכולה, אני איתך"
מילותיו נסכו בי שלוה פנימית טהורה 1,2,3 והופ, מזל-טוב, הכריזה המיילדת ומייד הניחה את התינוקת הרכה והחמה עלי, היא מצמצה בעיניה ,חיוכי התפשט מתוך האהבה הכי גדולה שיש לי בלב, התמלאתי ברגשות של אם ליטפתי בעדינות את גופה הקטן נשמתי אל ליבי את ריחה העדין, בכיה הקט פסק, היא התמסרה למגע גופי והרגישה בטוחה, לאט לאט היא נצמדה למזון הטבעי החמים והמזין וינקה בשתיקה, בחלל החדר התפשטה שלוה ואושר בעלי הביט בי , מבטו היה יותר מכל מילה, כי המילים אבדו באותו המעמד, היתה שם אהבה גדולה מכל דבר אחר.
תודה ענקית לאלוקים שנתן לי היכולת להביא נשמה לעולם.