ולמה לא?
כשהייתי קטנה, חשבתי העולם קטן, ולכל שאלה יש תשובה.
אבל מאז ועד היום כבר השתנה כמעט הכל, תהיה שפשוט לא נפטרה-
ולמה לא לחיות באושר?
ולמה סתם, נגד כולם?
מה ענייני אם המוסד,
והחינוך, והעולם?
ולמה לא פשוט לשמוח,
לשבת תחת עץ,
ולהינות מהחיים,
לפני שכל זה יתפוצץ?
אני יודעת המורים אותך שונאים
אך לא טרחת, להקשיב מה הם אומרים…
ומה אם אמא כן צודקת?
ואתה סתם עושה עניין?
צרות עבר אתה שוטח,
סתם פורס על השולחן
וכן יכולת גם לשכוח
אבל בחרת כן לזכור
אולי היית צריך תירוץ,
כדי לא לראות את האור?
ולמה לדחות אותי מייד,
ולוותר על הגיון?
להתמסר לבעיות,
וסתם לשקוע ביגון?
זה לא בלתי אפשרי, ילד.
אתה יכול תמיד לחזור
לשמוע פופ, שירים שמחים,
ולא לבכות על המחסור..
תגובות (0)