מלאך אפל-34
יום חדש הגיע.
אנדי וטרי חברתה הלכו להן בקמפוס.
לא היה להן מושג,שמישהו בעיקבותיהן.מישהו משגיח עליהן.
ג'ורדן שמר עליהן מרחוק.מבלי שאפילו יבחינו בו.
הוא הבחין בעצב על פניה של אנדי.זה שבר לו את הלב.
לא.הוא לא היה מסוגל להתקרב כרגע.
כשאנדי שבה הבייתה היא מצאה פתק קטן עם ורד אדום כדם,על המיטה שלה.
לורד הזה,לא היו קוצים כלל.מישהו דאג להוריד אותם בכדי שלא תפצע.
כשבפתק היה כתוב:"לפרח שלי."
"אני מיצטער…"
אך,איש לא חתם על הפתק.והותיר אותו מיסתורי.
אנדי הרימה את הפתק בידיה,היה עליו את הרייח של הבושם של ג'ורדן.הנשימה שלו.
נראה כי גם אם הוא לא היה איתה פיזית,מבחינה רוחנית הוא עדיין שם.
אנדי הייתה לצידו גם כשהוא נאבק בשדים שלו,לאורך כל הדרך.
היא הייתה לבדה בחדר.טרי,יצאה עם החבר שלה.
נשמעה דפיקה קלה בדלת.
"ג'ורדן,"הבחינה בו עומד,כלא מאמינה.
"נוכל לדבר?"הוא שאל.
"כן.."אמרה,"היכנס."
"תראי,את בטח כועסת עליי על שהרחקתי אותך ממני בזמן האחרון.זו זכותך."החל לומר.
"ג'ורדן,"ענתה,"זה נגמר."
"באתי רק כדי לדבר.."אמר,מביט עמוק אל תוך עינייה.
"מה אתה רוצה?"שאלה.
"שתביטי לי בעיניים,עם יד על הלב ותגידי לי שאת לא רוצה אותי.אני אלך."אמר שוב,במבט עצוב.ג'ורדן לקח נשימה עמוקה,כאילו מתאפק שלא לבכות בפנייה.הוא עמד בכך בגבורה.אך,כשראה אותה כל כך עצובה,ליבו נשבר בקרבו.עיניו ברקו.
"מה אתה רוצה? שאני אומר לך שהכל בסדר?"שאלה.
"זה כואב,"נאנח,"את חושבת שקל לי לבוא לכאן ולראות אותך מתפרקת ובוכה? כשאני בעצמי מתפרק ומדמם בפנים?"
כשהוא תופס את כף ידה ומניח אותה על קו אמצע החזה שלו.עיניו ברקו.הלב שלו הלם חזק.
"את מרגישה את הלב שלי?"שאל,מביט בה במבט מיוסר,"הוא הולם בפראות,בכל פעם שאני כל כך קרוב אלייך.זה כל כך כואב,אנדי.אני לא יישן בלילות,אין לי תאבון.אני לא מפסיק לחשוב עלייך.אני לא מצליח לנשום כשאת כל כך קרובה אליי.יש לי תחושה כאילו,נגמר לי כל האויר בריאות.אין לי חיים בלעדייך."
"ג'ורדן.."אמרה,כשדמעות זולגות מעינייה.
"אל תיבכי.."אמר,כשהיא פוצעת את ליבו בדמעותיה,והוא מוחה אותן בכף ידו.
כשברגע לאחר מיכן,הניח את ראשה על כתפו,מנסה להרגיע אותה.
"אני אוהב אותך.."אמר בחיבוקו.
כשהחיבוק החם הזה הופך אט אט לנשיקה לוהטת.נשיקה רבת עוצמה.
כשפתיהם התנתקו סוף סוף זו מיזו,הם הביטו זה בזו ולא אמרו מילה נוספת.
המומים מהנשיקה הסוחפת שזה עתה חלקו.
כשג'ורדן אוחז בידה וכורע על ברכיו.
"מה אתה עושה?"התפלאה.
"…התינשאי לי?"שאל אותה בקול רועד מהתרגשות,אוחז בידו קופסא עם טבעת יהלום מדהימה.
אנדי ההמומה,הביטה בו.היא לא ידעה מה לומר.
שכן נדמה היה כי הטבעת המדהימה והיפייפיה הזו חושלה מרסיסי דמעותיו וליבו השבור של ג'ורדן.
תגובות (1)
תסכימי אם לא אני יסכים והיה גיברת גורדון חחח