לא להסתכל על העבר- פרק 20 מוקדש לחיים שלי אליסי♥
פרק 20-
-מנק' המבט של תומס-
אז כן, יום ראשון ללימודים. אני בבית הספר עם צ'ייס, סול, קמרון, אנה ואני.
"היוש." אמרתי בקול של פאקצה והנחתי את ידי על כתפו של קמרון.
"היי." צחק.
"אז.. התגעגעת לבצפר?" שאלתי אותו פולט אנחה קטנטנה.
"האמ…" עשה את עצמו חושב. "מה זה לא." אמר וצחק אחרי שנייה.
"ת'אמת? גם אני לא." אמרתי. ומדי פעם נפלטו ציחקוקים מפי.
"משעמם." מילמלתי.
"אני.. יש לי משהו להגיד לך." אמר קמרון.
"לך על זה." אמרתי.
"אני חושבת שאנה בוגדת בי." אמר משפיל את מבטו לרצפה.
"אין סיכוי." ביטלתי את דבריי במהירות. "אנה אוהבת אותך. היא לא תבגוד בך." המשכתי לומר.
אנה לא יכולה לבגוד בו, היא אוהבת אותו. אני חייב לדבר איתה, לבדוק שהוא טועה, ואין סיכוי שהיא בוגדת בו, אני אבדוק את זה.
"היי." שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי במהירות לאחור. וראיתי את הנסיכה שלי, שכל כך התגעגעתי אליה. ראיתי את סול. אתמול כבר השלמנו, הרבה זמן לא דיברתי איתה.
"היי נסיכה שלי." מילמלתי. רוכן את ראשי לרצפה.
"מה קורה?" אמרה בחיוך צדדי.
"מצוין. ואיתך?" אמרתי בלחש.
"בסדר." מילמלה.
"האמ.. אני אלך לי לכיתה, נדבר אחר כך." אמרה כשראתה שהטלפון שלה מצלצל. היא הלכה לעבר הספסל המרוחק ממני, וענתה במהירות לשיחה.
-מנק' המבט של סול-
"הלו?" עניתי לשיחה.
"היי סולי." זה היה הייס.
"היי הייסי." ציחקקתי. הוא היה נשמע קצת מוזר כזה, אין לי איך להסביר את זה. כאילו הוא מסתיר משהו.
"מה קורה?" מילמל בלחש.
"בסדר, ואיתך?" שאלתי אותו.
"בסדר גמור." ענה.
"אז למה התקשרת?" הסתקרנתי.
"האמ.. רק רציתי להגיד לך שכשתחזרי הביתה, אני צריך לספר לך ולליבי משהו חשוב מאוד." אמר מהסס, כאילו הוא פוחד ממשהו.
"אוקיי.." מילמלתי.
"טוב, אז נדבר אחר כך." אמר במהירות, וניתק את השיחה.
"אוקיי…" מילמלתי לעצמי במוזרות.
למה הוא ניתק כל כך מהר? למה הוא נשמע כאילו הוא מפחד ממשהו? טוב, את זה נגלה היום בצהריים. הלכתי לעבר כולם, הם ישבו ליד המחששה. כן, צ'ייס מעשן.. ואני פשוט שונאת את זה, אבל הפעם הוא לא עישן. הוא מתחיל לעשן פחות.
"היי." אמרתי והתיישבתי על בירכיו של צ'ייס.
"היי יפה שלי." אמר, מזיז את שיערי לצד ומנשק לעורפי.
צמרמורת עברה בגופי, בשנייה לחיי התחילו להאדים, חייכתי לעברו חיוך גדול.
"או.. את מסמיקה." מילמל פולט ציחקוקים.
"דיי." צחקתי והסתרתי את פניי בעזרת ידי, התביישתי… אני מאוד ביישנית.
"אני אוהב אותך." הוא אמר והזיז את ידי מפניי. הוא נשק לשפתיי, נשיקה קטנה ועדינה.
"גם אני אותך." מילמלתי לעברו בחיוך.
"אני רוצה לעשות לך היום הפתעה." התלהב.
"יאללה." חייכתי חיוך גדול.
"אה רגע." אמרתי עוצרת. "היום בצהריים הייס רוצה להגיד לנו משהו. אז אולי אני נצא היום יותר מאוחר. אני אדבר איתך כשהייס ייסים להגיד לנו את הבשורה שלו." ציחקקתי.
"אוקיי. מעולה." חייך.
"אני הולכת לכיתה. נדבר אחר כך." אמרתי בחיוך, קמה מברכיו, נושקת לשפתיו נשיקה ענקית וצועדת לעבר הכיתה עם חיוך אידיוטי שמרוח לי על השפתיים.
תגובות (5)
יאיי איזה חמודים סול וצ'ייס.
תמשיכי דחוףדחוףדחוף!
אוהבת המון<3
תומס כזהההה חמוודדדדדדד פאקקקקק
דיייי הם פאקינגגגג ברדרססססס
היהייהיהייייייי מה איתי לא מגיע לי הקדשה ?! נפגעתי:(
סתםסתםםםם בוכיייהההההה תמשיכיייייי תאומיייי
אעעעעעעעעעעעעעעעעעע הפרק מוקדש לייייי נה נה בננההההה
ואני חוזרת בייי אני רוצה את סול ותומס ביחדדדד לא צייס וסוללל
תמשיכיייי
תמשיכי חמודה והעלתי פרק משעמם רצח אבל פסדר
וואי ממש אהבתי!