לא התכוונתי

בס\\\"ד

היא לא התכוונה להרוג אותו, פשוט הוא התקרב יותר מידי, הוא רצה בה יותר מידי, היא פחדה, היא לבד בדירתה והוא פתאום נכנס, הוא חייך אליה ואמר שהיא נראית יפה עם השמלה הלבנה, הוא השומר בבניין שלה, היא השאירה את דלתה פתוחה כי חיכתה לחבר שלה, והוא פתאום נכנס, \\\"שנים אני חולם עלייך, מאז שהגעת לפה בפעם הראשונה..\\\" אמר וחייך, \\\"תתרחק..\\\" אמרה והלכה לאחור.

\\\"למה?, אני לא טוב מספיק בשבילך?, החבר שלך יותר טוב?\\\" שאל, \\\"אתה מבין שאתה טועה פה?, יש לי חבר ולך אישה וילד\\\" אמרה והלכה לאחור, \\\"איני אוהב את אישתי מהרגע שראיתיך, והחבר שלך, בואי פשוט נגיד שהוא יכול להעלם..\\\" אמר, \\\"אתה משוגע!\\\" צעקה וכבר הגיעה למזנון שבסלון, היא מיששה בידה והחזיקה את הגביע שקיבלה באולמיפידת השחייה, \\\"משוגע עלייך\\\" אמר והתקרב, הוא הוריד את חולצתו, \\\"תתרחק!\\\" צעקה, הוא התקרב יותר ויותר, \\\"לאא!\\\" צעקה ונתנה לו מכה עם הגביע בראש, הוא נפל לאחור וראשו נחבט במזנון, הייתה שלולית דם ליד ראשו, \\\"מ-מה עשיתי?\\\" שאלה והחלה לבכות, היא רצה, הרחק ככל היותר, היא יודעת שזו הגנה עצמית, אך היא פחדה יותר מידי, היא הגיעה לבית החבר שלה, רק כדי לגלות אותו עם בחורה אחרת, היא נעמדה שם,גופה קפא, לא הייתה תחושה בשום איבר בגופה, היא לא יכלה לזוז, עולמה חרב עליה.
\\\"ג\\\'ני?\\\" הוא שאל והרחיק את פיו מפי חברתו, \\\"מ-מה את עושה פה?, סיכמנו שאני אבוא אלייך בעוד שעה..\\\" אמר והסתכל עליה, \\\"א-אתה?, ממתי?\\\" שאלה והחלה לבכות, \\\"לפני חודשיים, אני מצטער, אני באמת לא התכוונתי לפגוע בך פשוט..\\\", \\\"ששש, אל תאמר דבר, זה נגמר.\\\" אמרה, \\\"ג\\\'ני!, למה יש לך כתם על השמלה, ז-זה ד-דם?!\\\" שאל והחל להיבהל, \\\"אל תדאג, אתה כבר לא קשור אליי.\\\" אמרה והחלה ללכת.
השוטרים הגיעו לביתה לאחר חצי שעה, אחד השכנים שמע צעקה וראה את הדלת פתוחה אז הוא נכנס וראה אותו.
כשג\\\'ני הגיעה לדירתה בחזרה השוטרים חיכו לה, \\\"את בעלת המקום?\\\" שאלו, \\\"כן,\\\" אמרה והושיטה ידיה.
\\\"ספרי לנו מה עשית?\\\" שאלו השוטרים בחקירה, היא נמצאת בתחנת המשטרה כבר שעה, אך המילים אינן יוצאות מפיה, \\\"בלש, קיבלנו את תצלומי האבטחה מדירתה..\\\" אמר אחד השוטרים ומסר לידו דיסק, \\\"בואי נראה בדיוק מה קרה..\\\" אמרו והכניסו את הדיסק לDVD.
\\\"תתרחק\\\", \\\"לאאא!\\\" נשמע בהקלטה, אך לג\\\'ני זה נשמע כאילו הסיוט חוזר על עצמו שנית.
הם הסתכלו עליה, מבטיהם התרככו, \\\"אנחנו מצטערים מאוד, זו הייתה הגנה עצמית, חתמי על מסמכי שחרור ותוכלי לשוב הביתה, אנחנו נדבר עם משפחת הנפטר.\\\" אמרו, היא קמה, \\\"תודה רבה..\\\" אמרה ויצאה משם.
\\\"בחורה מסכנה..\\\" אמר הבלש לחברו.
\\\"אני אומר לך שלא עשיתי את זה!, אתה לא מבין מה אני אומר?!\\\" שמעה ג\\\'ני צעקה מאחד העמדות בתחנת המשטרה, היא הסתובבה, היה שם נער בערך בגילה, היא הסתכלה עליו, הוא לא נראה אדם רע, אבל כנראה שלא כל מה שרואים הוא נכון.
היא הלכה לכיוון ביתה, כל עולמה חרב עליה בחמש דקות.
היא הרגישה שמישהו מאחוריה, היא הלכה מהר יותר, הוא לא הלך יותר מהר אז היא נרגעה, היא נכנסה לבניין שלה אבל גם הוא נכנס אחריה, היא כבר החלה לרוץ למעלית, היא לחצה על הכפתור מספר פעמים, הוא התקרב יותר ויותר, היא הסתובבה מהר ושלפה אגרוף, היא הרגישה את ידה פוגעת במשהו מוצק, היא פקחה את עיניה לאט לאט, וראתה את ידה מונחת על חזה של נער, ההוא מהתחנת משטרה, \\\"א-אתה\\\" אמרה והסתכלה עליו, \\\"סליחה גברתי, מה את עושה?\\\" שאל והסתכל על ידה, \\\"א-אני מצטערת, חשבתי שאתה מישהו אחר..\\\" אמרה, \\\"לא היית בתחנת משטרה לפני כמה דקות?\\\" שאל, היא הרגישה כיצד ליבה פועם יותר מהר, \\\"אני..\\\" , \\\"שמעתי, הגנה עצמית..זו לא אשמתך..\\\" אמר, היא לא רצתה לדבר על זה, היא הרגישה כמו רוצחת, היא הסתובבה מהר ועלתה על המעלית, הוא נכנס אחריה, היא נעמדה לידו, היא נשמה עמוק, היא יודעת שזו לא אשמתה, אך האשמה מכרסמת בה.
הם הגיעו לקומה 17, שניהם ירדו, היא הסתכלה עליו, \\\"אני לא עוקב אחריך, אני גר פה ליד..\\\" אמר, היא ניגשה לדלתה, דירה מספר 120, והוא לדירתו, דירה 121, הוא הסתכל עליה, \\\"לילה..\\\" אמר ונכנס, \\\"לילה..\\\" אמרה ונכנסה לדירתה.
היא הסתכלה על הרצפה, היו שם עדיין כתמים של דם, היא לקחה מגב ושטפה את הסלון .