מלאך ושטן- פרק 19-

פרק 19-
מנקודת המבט של אלינור-
״אלינור״ שמעתי קול שהעיר אותי. פתחתי את עיניי, וראיתי את איתי נכנס לחדרי וסוגר את החלון.
״מה אתה עושה כאן?!״ שאלתי בלחץ וכיסיתי את גופי עד לפניי.
״אני הייתי חייב לראות אותך יפה שלי״ הוא מלמל והתיישב על המיטה שלי. הבטתי בו.
״זה מסוכן לך פה..״
״לא אכפת לי״ הוא לחש ונישק אותי.

״אוי ואבוי״ מלמלתי כשפקחתי את עיניי. בבקשה אלוהים, בבקשה תגיד לי שלא חלמתי על איתי בלילה. בבקשה.
טוב הוא לא הספיק לנשק אותי. בחלום, כאילו. וגם במציאות. עמדת על שלך אלינור, התאפקת והלכת, כמו שצריך!
מאיפה זה בא בכלל?! הוא ניסה לנשק אותי! איתי פלח ניסה לנשק אותי! בחור דפוק, פשוט דפוק. הוא גם מצא אחלה של טיימינג.. כמה זמן עבר מאז שכמה מאפיונרים ישבו בחדר לידי כשאני מנסה לא לדרוך על חזיות? אה כן, שלוש דקות!
״אוף. אוף. אוף!״ מלמלתי בחוסר אונים והדבקתי את הכרית לפניי.

״אלינור״
״אלינור״
״אלי!״ דנה העירה אותי בדרך לפיזיקה.
״מה?״ שאלתי בשקט. היא הסתכלה עליי.
״מה עובר עלייך?!״ היא לחשה בעצבנות.
״אני משתגעת דנה..״
״אני רואה!״ היא קטעה אותי.
״זה קשור לשיחה שלך עם איתי שבוע שעבר, נכון? דביר אמר לי שנתקעת אצלו בבית כמה שעות והיה איזה משהו..״
״היה כמה משהוים. הוא ניסה לנשק אותי דנה״ מלמלתי בחוסר אונים, נזכרת שהוא שיחק עם השיער שלי בזמן שדיברנו.
״אומייגאד! והצליח?״ היא שאלה בחיוך.
״ברור שלא!״ עניתי בעצבנות. ממתי היא בעד איתי בדיוק?!
״את מפגרת?!״ היא שאלה. נאנחתי.
״יש לי חבר, להזכירך״ אמרתי לה.
״ואת מתגנבת לדירת מסתור של מאפיונר כדי לפגוש את איתי, להזכירך״ היא לחשה.
״אז מה אני אמורה לעשות בדיוק? הוא.. הוא פושע, והוא עבריין, ויש לו בעיות עצבים רציניות..״
״ואת חושבת עליו כל היום. באמת אלי, אל תהיי מגעילה ותחשיבי את עצמך ליותר ממנו. הוא בן אדם טוב, הוא לא רואה בעיניים בשביל חברים שלו, הוא..״
״על מה לעזאזל את מדברת?״ עצרתי אותה. הרגשתי את הגוף שלי מצטמק כשהיא אומרת לי את כל הדברים האלה. זה שאני חושבת עליו כל היום אומר שיש לי אליו משהו?
אוף אני כזאת מטומטמת.
״על כלום, אוקיי? יש לי שיעור״ היא מלמלה והלכה, והשאירה אותי היחידה במסדרון.

מנקודת המבט של איתי-
חזרתי לדירה שלי, הרוג. כמעט מתתי היום. ירייה עברה לי מעל הכתף, מתחת לאוזן, צמוד לצוואר. ואני חי. אני פה. רטוב לאללה מהגשם, אבל פה.
אם הייתי נמצא סנטימטר הצידה לא הייתי פה היום. איזה חרא של מצב אני נמצא בו יא אללה
הורדתי את החולצה והלכתי למקלחת, רוצה להעיף ממני את כל הג׳יפה מהחיים. אין לי אפילו כוח ללכת למועדון, אין לי כוח לשום דבר, אני רק רוצה לישון איזה יום ולשכוח מהחרא חיים האלה.
ההורים שלי חושבים שאני עובד רחוק, מבינים שמה שאני עושה עוזר לפרנס אותם ולהכניס כסף אז לא שואלים שאלות. אמא מנדנדת, אבא כועס, עומר רוצה לגרור אותי חזרה ללימודים כי הוא רוצה שמישהו מהמשפחה הזאת יצליח. אני לא רוצה כלום, בחיי. אני רק רוצה שהמשפחה שלי תחיה כמו שצריך לחיות, כי מגיע להם.
שמעתי דפיקות בדלת כשהייתי באמצע המקלחת. זין.
״שילכו להזדיין, לא יוצא״ מלמלתי. דפקו שוב. מי זה כוסאמק, סיימתי את העבודה להיום, מגיע לי קצת שקט קיבינימט!
״עופוו נגמר היום!״ צעקתי מהמקלחת.
״איתי״ שמעתי את הקול של אלינור.
״מה..״ מלמלתי לעצמי וסגרתי את המים.
״איפה המגבת כוסאמק״ מלמלתי בלחץ ולקחתי מגבת, ועטפתי את הלמטה שלי. פתחתי את הדלת של המקלחת בזריז והלכתי לפתוח לה.
״אהלן״ אמרתי כשפתחתי לה את הדלת. היא הייתה רטובה לאללה וניסיתי להחזיק את עצמי ולא לחשוב על כמה שזה מחרמן אותי. היא שתקה והסתכלה בעיניי. שתפסיק לעשות את זה
״חשבתי שאת מפחדת״ אמרתי בשקט והשענתי את הידיים שלי על הפתח, מנסה לקלוט על מה היא חושבת.
״חשבת נכון״ היא אמרה.
״אז מה יש לך לחפש כאן?״ שאלתי.
״אני רוצה הסבר״ היא אמרה בשקט. הסתכלתי על השפתיים שלה, והערתי את עצמי.
״הסבר למה?״ שאלתי.
״תסביר לי למה אכפת לי ממך״ היא אמרה, העיניים שלה היו רטובות. לא הייתי בטוח אם זה מהגשם או מבכי.
״אכפת לך ממני?״ שאלתי בשקט. אכפת לה ממני? אכפת לה ממני.
״כן, ואני מרגישה ממש דפוקה עכשיו כי אני לא מבינה מה אני רוצה, וכולם מתחילים לכעוס עליי ואני מבינה אותם, אני באמת מבינה אותם, גם אני כועסת על עצמי..״
״אני לא מבין״ עצרתי אותה. ראיתי דמעה שיצאה מאחת מעיניה, והרגשתי איך הלב שלי מצטמק.
״יותם אמר לי לפני כמה זמן שאני החמצן שלו״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״ואני יודעת שאם זה היה קורה לפני חצי שנה הייתי עונה לו שזה הדדי״ היא המשיכה. ראיתי לאן זה הולך, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
״אז למה..״ היא התחילה, אבל לא יכולתי יותר לעמוד מולה בלי לגעת בה. תפסתי בפנים שלה ונישקתי אותה.