לא להסתכל על העבר- פרק 19

פרק 19-

-מנק' המבט של הייס-
ישבתי בסלון, על הספה, כשרגליי על השולחן ובידי נמצאת כוס קפה חמה ואני לוגם ממנה מידי פעם. הבטתי בטלוויזיה, היה סרט שלא בדיוק ידעתי את שמו, הסתכלתי מסביב וראיתי שהבית מבולגן, כשסול וליבי יחזרו נעשה ניקיון בכל הבית. לפתע קיבלתי שיחת טלפון, הוצאתי את האייפון מהכיס שלי, מניח את הכוס קפה על השולחן במהירות, עונה לשיחה ומצמיד את האייפון קרוב לאוזני.
"הלו?" מילמלתי.
"היי, זה הדוקטור." אמר הדוקטור. בתוך גופי, הלב של דפק… ידעתי שהוא יגיד לי על התוצאות. או שלא?
"היי." לחשתי מבולבל.
"אתה בטח שואל למה התקשרתי." קרא את מחשבותיי.
"נכון." אמרתי.
"אוקיי, אז הגיעו התוצאות של הבדיקה." מילמל.
"והם?" שאלתי. מה לעזאזל התוצאות?!
"האמ.." מילמל מחפש בדפים. "אה. מצאתי." המשיך את דבריו.
"נו?" אמרתי מזרז אותו.
"התוצאות יצאו חיוביות." הוא אמר. אני יודע שאני עושה ביג דיל אבל למה אף אחד לא סיפר לי?!?!
"אוקיי. תודה." אמרתי במהירות, מנתק את השיחה, עולה לחדר שלי.
התקשרתי לבוס שלי.
"הלו?" אמר בקול הסמכותי שלו.
"היי, אני לא אוכל לבוא היום לעבודה." מילמלתי באי נוחות.
"אוקיי, אבל זה חד פעמי." ציחקק הבוס שלי.
"וואו, תודה." אמרתי במהירות וניתקתי את השיחה, סוגר את האייפון, נכנס מתחת למיטה ותוך שניות נרדם. בראש שלי הייתה מחשבה אחת. למה אף אחד לא אמר לי שסול וליבי אחיות שלי?! שאנחנו פאקינג אחים!?

-מנק' המבט של סול-
הגעתי לפנימייה, הבאתי איתי גם את ליבי, אין לנו ממש מה לעשות. אז חשבנו לקפוץ לבקר.
"חיים שלי." מילמלתי וקפצתי בחיבוק על צ'ייס.
"יפה שלי." אמר וליטף את שערי, התנתקתי מהחיבוק והבטתי בעייניו הירוקות.
"תאומי!!" אמרתי וחיבקתי את אנה.
"תאומה שלי." ציחקקה בחיוך ענק.
הלכתי גם לתומס, בכל זאת הוא ידיד טוב שלי.. ראיתי מהצד שצ'ייס טיפה מתעצבן, אבל יעבור לו. זה לא שאני מתנשקת עם תומס, אני בסך הכל מחבקת אותו..
"היי." מילמלתי באי נוחות.
"היי.." אמר גם הוא.
"מה קורה?" אמרתי בלחש.
"סבבה ואיתך?" שאל אותי.
"בסדר." עניתי בחיוך קטנטן, מביטה לרצפה.
"אני חייב." אמר וחיבק אותי תוך שנייה, לפני שהספקתי להגיד משהו. חיבקתי אותו בחזרה, התנתקתי מהחיבוק. הבטתי בעינייו
"התגעגעתי.." אמרתי משפילה את מבטי בחזרה לרצפה.
"גם אני. מאוד." אמר, לא דיברנו כבר כמה ימים..

-כעבור יומיים מנק' המבט של סול-
מחר מתחילים הלימודים המייגעים, כל כך אין לי חשק לזה. אבל אני אהיה בבצפר ביחד עם כל התלמידים בפנימייה, ואני ממש מאושרת, שלפחות אני אלמד איתם.
~
"אומייגאד!! תודה!!" צעקתי, כשהייס אמר לי שאני לומדת עם כולם מהפנימייה.
"בכיף נסיכה שלי." מילמל במוזרות ונשק ללחי שלי. משהו עובר עליו ביומיים האחרונים, כאילו הוא מסתיר משהו, אבל לא רוצה לספר.. לא משנה, אני אפסיק לחשוב על זה. אני פאקינג הולכת ללמוד סוף סוף עם אנשים שאני מכירה, ואני לא אהיה לבד בהפסקות! זה הולכת להיות שנה מדהימה, אז בהצלחה לי..