– הקדמה –

אני יושבת וכותבת. הדיו נמרח על הדף ממש כפי שהמסקרה נמרחת על פני.
בעודי מחפשת את המשך המשפט אתה נכנס לחדר. אני מוחה את הדמעות מפני ומחייכת לעברך.
אתה מנשק אותי נשיקה קלילה על שפתי. נראה שאתה לא חש בשינוי האנרגיה בחדר.
אני מסתירה את הדף בידי ושולחת אותך למטבח. כשאני בטוחה שאתה לא בסביבה אני חורטת את
המילה האחרונה בכאב.
"להתראות"
אני אומרת לך שאני אוהבת אותך ומנשקת אותך, נשיקה אחרונה.
אני מחליקה לך את המכתב לכיס בלי שאתה מרגיש ויוצאת מהבית.
אני נכנסת למכונית. המזוודות כבר בבגאז'.
אני מתניעה ונוסעת.
אני יודעת שבטח כבר גילית את המכתב בכיס.
בדקות הראשונות אני מתחבטת עם עצמי. אני עוד יכולה להתחרט ולחזור, ליפול לזרועותיך ולבקש
סליחה.
אבל לא. אסור לי להיות אנוכית. הבטחתי שאציל אותך וזה מה שאעשה.
גם אם זה יביא למותי שלי.