את

עוד לילה בלעדיך, דודו טסה מספר על הלילה איתך באוזניות הלבנות שלי, אני הייתי בוכה אבל אני לא מצליח להוציא כלום מהפה, גם לא מילים.
והפנים שלך משתקפות בחלל הריק.
הקול היחיד שאני יכול לשמוע הוא של דודו טסה והגיטרה. אני באמת מתאפק לא להרדם אבל המחשבה עליך גורמת לי לרצות להשאר ער כל הלילה.
אני מכין לעצמי קפה, עם אחד סוכר ושתיים נס, חצי מים חמים וחצי חלב. מדליק עקרות בית נואשות ולא רואה בכלל, זה רק כי זה מזכיר לי אותך. אני שם את התכנית על הכי שקט ומדמיין אותך ליידי, עם הפיג׳מה שקניתי לך בשיקגו, זאת שאפילו לא הוצאת לה את הטיקט מאחורה. אני שם את הכוס על השידה שלך ומחכה לשמוע תודה, אבל את לא עונה לי בכלל. אני מנסה לחבק אותך אבל אני לא מרגיש אותך,
אני מחפש מילים להגיד לך אבל לא מוצא שום דבר שלא אמרתי קודם. נאמר כבר הכל,
אמרתי שאני אוהב ומצטער, ולמרות שאת לא פה יותר אני תמיד אוהב אותך.
ואמרתי לך שתלכי רק בגלל שלא רציתי שתראי אותי במצב כזה.
ואת בטח עם אחד מעשרות ברי המזל שבחיים לא הייתי מהם, שוכבת איתו במיטה שלו, בטח יש לו יותר מידי כסף ופחות נשמה, כמו שאר החברים שלך.
כמו ליאור, זוכרת? שהיה עורך דין אבל היה מכה אותך בלילה? ואז ברחת אליי כי רצית למות.
ועידן? לא היה לו הרבה כסף כמו לליאור אבל הוא היה חתיך מהמם כמו שכולן אמרו אבל הוא בגד בך עם בחורות מאחורי הגב.
והמיליונר שהיה די נחמד, אבל כשהוא שתה הוא היה פחות.
ודני שקשר אותך למיטה.
את תמיד נפלת לכאלה, אמרת שאני הבן אדם היחיד שבאמת לא היה כזה.
מאז שיצאת מגמילה יצאת רק עם כאלה.
חשבת שאת צריכה להיות עם גברים איכותיים.
ובעצם חזרת למקור.
סמים, פשע ואלימות
וכל פעם היית באה אליי ובוכה לי.
ואני תמיד אהבתי אותך, כמו טיפש.
אף פעם לא הודיתי בזה.
את היית שוכבת על הספה שלי ובוכה עד שאני מסתובב להגיש לך את האוכל ומחבק אותך עד שאת נרגעת.
ואת אמרת שאת אוהבת אותי.
ותמיד ניסית לנשק אותי, רצית שניפול אל תוך לילה סוער על הספה הקרועה שלי, שהטלוויזיה השבורה שלי תנגן עקרות בית נואשות.
ואת תשכבי בתוכי ותצחקי בגלל אותה קומדיה.
ואני אחייך כמו אידיוט מאוהב בגלל שאת כל כך שמחה באותו רגע.
אבל בגלל שאני כל כך מטומטם זה אף פעם לא התממש.
ואני?
אני נואש לאהבה שלך.
ולעוד עונה של עקרות בית נואשות, סתם כי זה מזכיר לי אותך.
למרות שלשתיהן לא אזכה.
הסדרה נגמרה ממזמן, וגם את.
הסמים גמרו אותך כבר ממזמן.
ואם את רואה אותי מלמעלה,
בבקשה תחזירי את עקרות בית לטלוויזיה שלי.
וגם אותך, למיטה שלי.
ולא אכפת לי שתבואי עם עיניים אדומות מסמים,
או דומעות.
מצידי תבואי בלי עיניים.
כי כשנתקרבל בספה שלי אהיה עסוק בלשמור אותך לצידי,
ולא לתת לך לברוח.
לא כמו שעשיתי לך.