צוחק מי שצוחק אחרון 8

"בוקר טוב" ליאם מלמל בעייפות כאשר ירד במדרגות "בוקר אור" מייק שכב על הספה והחזיק בראשו בכאב "מה קרה לך?" ליאם ישב בעייפות על הספה הסמוכה למייק והניח את ראשו לאחור "לא הצלחתי לישון.." מייק הרים את פניו והסתכל על ליאם "מה?" ליאם הרים את מבטו אל מייק "הוא עקב גם אחריך?" מייק שאל בחשדנות "מי?" ליאם גיחך והסתכל על מייק "זה מוזר..ראיתי אותו אתמול מול החלון של שיין..נו טוב,כנראה דמיינתי.." מייק הניח את ראשו בחזרה אל הכרית "מה? הוא עקב אחרי שיין? איך לא אמרת לי? זה יכול להיות פדופיל מסוכן!" ליאם קם בכעס מן הספה והסתכל על מייק שקם בלחץ גם "אתה צודק!" הוא אמר וליאם החל ללכת לכיוון המדרגות "תמיד ידעתי שלחיבוקי יש נטייה קלה לשיתופית!" מייק החל לצחוק בקולניות כשלפתע כרית גדולה נזרקה עליו "אידיוט!" מייק אמר "נקבה!" ליאם החזיר לו והלך להביא את המפתחות של המכונית שלו "רגע,לאן?" מייק הניח את הכרית ורץ בקלות אחרי ליאם "למוסך.." ליאם פתח את הדלת והתקדם אל עבר החנייה "איפה 'בייבי' ?" ליאם התחיל להילחץ "אממ..בחנייה מאחור" מייק אמר כמובן מאליו "ידעתי את זה.." ליאם נכנס שוב אל הבית והתקדם אל עבר דלת היציאה מאחור "רגע!" שניהם הסתובבו וראו את שיין במעלה המדרגות "אני רוצה לבוא איתכם!" היא הייתה נלהבת וירדה במהירות במדרגות,מייק וליאם החליפו מבטים בניהם ולבסוף אמרו ביחד "אין-מצב!" ליאם יצא מהדלת ואחריו מייק "בבקשה! זה או זה או לעשות ע-ו-ד קניות עם אמא שלי והצ'יוואווה שלה!" היא נעמדה מולם מתנשפת מעט מהריצה וחיכתה לתשובתם "צ'יוואווה?" ליאם הסתובב אליה והסתכל עליה בחיוך "שלי.." שיין אמרה להם ולבסוף המשיכה "בבקשה! אני אהיה בשקט!" שיין התחננה אליהם ביבבות "ליאם.." מייק קרא לליאם ושניהם הלכו הצידה "אתה יודע שהיא ל-א אמורה לדעת מכל הקטע של המרוץ,נכון?" הוא הסתכל על ליאם והגניב חיוך קטן "מייק.." ליאם הרים את מבטו ואמר "אני לא ילד בן חמש,אתה יודע.." ליאם טפח על שכמו של מייק ולאחר מכן הסתובבו אל שיין "אתם יודעים..זה רק כמה שעות,זה לא שאני אדליף סודות מדינה" שיין אמרה להם וליאם ענה לה בחיוך "כל דקה שעוברת הרצון שלי להשאיר אותך פה גובר וגובר.." ליאם נכנס למכונית ושם חגורה "אוו.." שיין פתחה במהירות את דלת המכונית ונכנסה אליה "תודה.." היא חייכה "אין בעיה.." ליאם כיוון את המראה ומבטו הצטלב בשל שיין "היי.." שיין חייכה וגרמה לליאם מין תחושה חמימה בתוך הלב "היי" הוא התעשת על עצמו וכיוון את המראה לכיוון אחר..
"דמיטרי!" ליאם צעק מהחלון כשהגיעו אל המוסך "מי-לעזאזל-שם-את-המכונית שלו פה?" ליאם צעק שוב ולבסוף יצא מהמכונית,דמיטרי הגיע מתוך המשרד שלו כשהבעה ירודה על פניו "ליאם" שיין שמעה קול רך בוקע מין המשרד ומשם יצאה אישה גבוהה,בלונדינית,שזופה עם חיוך לבן כסיד "היי.." היא הלכה בהליכה מפתה וחיבקה את ליאם "התגעגעתי.." היא לחשה לליאם באוזן וחייכה "מרי..מה את עושה פה?" ליאם שם את ידיו בהיסוס על מותניה ושאל "הייתי במינסוטה,נזכרתי בך,והנה אני פה.." היא צחקה וסקרה את ליאם בכף ועד ראש "וואו.." היא חייכה וליאם העביר את מבטו אל הצד השני "את לא אמורה להיות פה" הוא אמר לה בתקיפות "אני אמורה להיות איפה שאני צריכה להיות.." היא התקרבה אליו והמשיכה "ועם מי שאני צריכה.." היא החזיקה בחולצתו של ליאם והייתה קרובה אליו נורא…
שיין הסתכלה עליהם וציפתה לנשיקה חושנית של שניהם אך משהו הפריע להם,או יותר נכון מישהו
שיין בהתה בהם ולבסוף התעוררה ממחשבותיה "שיין,את בסדר?" זה היה מייק שהעיר אותה "כן,כן" היא חייכה ומייק פתח לה את הדלת,היא הייתה נבוכה מכל הפרצופים שהופנו אליה "זה בסדר..הם לא רגילים למישהי ש.." מייק אמר וסגר את הדלת "לבושה ככה? אתה רוצה לומר לי משהו? כי הרמיזות שלך לא לעניין!" שיין צעקה על מייק "מה אתה צוחק?" שיין שאלה כשהיא משלבת את ידיה "לפני רגע זה היה כמה פרצופים עכשיו כ-ו-ל-ם מסתכלים עלייך.." הוא אמר ושיין סובבה את מבטה וראתה את כל הפרצופים מסתכלים עליה ומחייכים "היי?" שיין שאלה בהיסוס..
"מי זאת?" מרי שאלה את ליאם בזלזול "זאת…אף אחת" ליאם אמר בהיסוס קל ולבסוף הסתכל על מרי המופתעת " אף אחת…התגברת עליי כבר ליאם?" מרי התקרבה אליו יותר ושאלה "לא היה לי על מה להתגבר.." ליאם אמר לה והסתובב ללכת לכיוון שיין "אז את רוצה סיור?" מייק שאל "כן..היא רוצה.." ליאם הסתכל על מייק ובידו הייתה גופייה לבנה "אני צריך לעבוד על המכונית" הוא אמר והוריד את חולצתו "ולי אין צד פה?" שיין שאלה ובטעות נתקלה בגופו של מייק,שיין החלה להסמיק קלות והתכוונה ללכת מהמקום "היי,חכי רצית יעשה לך סיור במקום,לא?" מיק קרץ לליאם ושניהם כבר הבינו מה לעשות..
ליאם ומייק לא מיהרו ללבוש את חולצותיהם ועמדו משתי צידי שיין "אין-לכם-תאי-הלבשה?" שיין סיננה משיניה בכעס "למה? זה מפריע לך?" ליאם שאל בציניות,שיין הסתכלה על כל הפרצופים שבהו בה וצחקו וזה החזיר אותה לעבר..
מרי עמדה במרכז והזכירה לה את שלי עם החיוך המרושע על פניה,היא עצמה את עיניה בחוזקה ולבסוף פקחה אותן "לא עוד הפעם" היא מלמלה והעבירה את מבטה אל ליאם ואחר כך אל מייק..עיניה התמלאו בדמעות "את בסדר?" ליאם שאל אותה והחזיק לה בכתף אך שיין העיפה את היד שלו ממנה " 'השתנתי'..הצחקת אותי" היא הסתובבה והלכה במהירות מהמקום "רגע שיין! חכי!" ליאם לבש את חולצתו וניסה לעצור את שיין "וואו נהיית מהירה!" ליאם אמר לה מתנשף כאשר הוא עומד מולה ומחזיקה בכתפייה "ליאם..אין לי כוח אלייך" שיין ניסתה לעקוף אותו אך לא הצליחה כי ליאם חסם אותה בדיוק כשבאה ללכת "אני מצטער אם עשיתי משהו..זה מייק הוא.." ליאם ניסה להסביר את עצמו אך לשיין היה נמאס מכל זה והחליטה לגמור עם כל הריב הזה "סתום!" שיין אמרה וליאם הסתכל עליה לא מבין "חמש שנים,חמש שנים לקח לי לשכוח את מה שקרה ואתה החזרת אותי בחמש דקות..חמש הדקות הכי מביכות,משפילות,כואבות אתה הצלחת להביא לי..אבל תודה..אתה לא תשמע ממני" שיין הסתכלה על ליאם המופתע ובאה ללכת "עוד לא!" ליאם החזיק אותה והעמיד אותה למולו "מה עכשיו?" שיין שאלה " את הגעת לפה ר-ק לפני יומיים! אף פעם לא חשבתי שביומים מישהו יכול להעיר אותי מהאשליה שחייתי בה כמעט כל החיים שלי..נכון היו פעמים שחשבתי שאת סתם שוויצרית שלא מבינה מהחיים שלה.." ליאם החל לומר ושיין עשתה לו פרצוף "סליחה!" שיין אמרה לו וליאם חייך והמשיך "אבל אני לעולם,אבל לעולם לא אפגע בך" ליאם התרחק משיין "אני את שלי אמרתי…את יכולה ללכת אם את רוצה" הוא זז מדרכה של שיין וחייך חיוך פיוס קטן "זה רק נראה לך שאני אלך את כל הדרך הזאת" שיין אמרה וליאם חיבק אותה מרוב אושר "אני מבטיח לך שהכול יהיה בסדר..בלי מסעות אל העבר" הוא החזיק בפנייה של שיין ובפעם הראשונה יכל לראות בבירור את עיניה הכתומות-דבש שגרמו לו לאהוב את העובדה שהוא רואה אותה,חי איתה ונמצא איתה כל הזמן,הוא הסתכל על עיניה וחייך "מה?" שיין שאלה וחייכה גם,אך לא מליאם אל ממה שהוא נהפך להיות,הוא באמת השתנה שיין חשבה לעצמה,היא לא יכלה לסלק ממוחה את חיוכו או את המבט הזה שהוא נותן רק לה..לא לאף אחת אחרת אלא רק לה..המבט הזה שאומר 'אני תמיד אהיה כאן' "כלום,את באה?" הוא עזב אותה והתרחק ממנה קצת "תתכונן לחפירות" שיין מלמלה והחלה ללכת "נראה לי שאני אתמודד עם זה.." ליאם אמר והתחיל ללכת לידה..
"אז חזרתם" מייק אמר ובא עם זרועות פרוסות לצדדים "סליחה אם פגעתי.." הוא חיבק את שיין חיבוק דוב וניער אותה מצד לצד "זה בסדר.." שיין אמרה וחיבקה אותו גם "טוב אז.. בא לך לשחרר אותה?" ליאם שאל וחייך "מה אתה מקנא?" מייק שאל ושם את ידו על כתפה של שיין "כן בטח.." שיין מלמלה וליאם הסתכל עליה "את האמת.." הוא התחיל לומר "כן..אני מ-א-ו-ד מקנא!" הוא גיחך קלות והסתכל על שיין שהפנתה את מבטה "אז מייק..סיור?" היא שאלה אותו ומייק צחק ואמר לליאם "היא מעדיפה סיור איתי..כדאי שתוותר!" הוא עשה פרצוף מתנשא ולאחר מכן צחק "בואי.." הוא לקח את שיין בידה והתקדם "אז כאן זה במקום שכל המכוניות נמצאות ופה…" מייק ושיין החלו להתרחק לאט לאט וליאם נשאר במקומו כאשר הוא מסתכל עליהם עם מבט מקנא "דמיטרי!" ליאם צעק והתקדם אל עבר המשרד של דמיטרי…
"ופה זאת העמדה של הטוב ביותר.." מייק אמר ונשען קלות על המכונית "מי?" שיין שאלה מסתכלת על המכונית המכוסה בבד לבן מלוכלך "ליאם.." מייק אמר כשהוא מסתכל על המכונית "אוי לא.." הוא הסתכל על השעון והרים את מבטו אל שיין "כבר שמונה…אני צריך ללכת" הוא נעמד והתחיל להתקדם אל עבר היציאה "ליאם ייקח אותך הוא גם ככה חולה לך על ה.." מייק צעק "שלא תעז!" שיין קטעה אותו ויכלה לשמוע את הגיחוך שלו מתרחק "ליאם מקינטייר…" שיין מלמלה את שמו "כן?" ליאם יצא מתחת למכונית והקפיץ את שיין "הבהלתי אותך?" הוא קם וצחק עם ניצוץ של שובבות בעיניו "לא…" שיין אמרה מנסה להסדיר את נשימתה "אוקיי" הוא חייך והלך אל מאחורי שיין "לאן אתה הולך?" שיין שאלה והסתובבה אליו "אל האוטו שלי.." הוא אמר מגחך "למה?" שיין שאלה וליאם נעצר "כדי לקחת את הפרינססה הביתה,אלא מה?" הוא אמר בציניות והסתכל על שיין "אין לי בעיה להישאר.." שיין העבירה את ידיה בליטוף על המכונית וחייכה חיוך תחמני "אוקיי,מה שתגידי.."ליאם התקדם חזרה אל שיין ונעצר כאשר ראשיהם היו קרובים כל כך שהם הרגישו את נשימותיהם אחד של השנייה "אה…" שיין החלה לגמגם והעבירה את מבטה אל המכונית,ליאם החזיר את פניה למולו והתקרב אליה עוד קצת " זה בסדר,אני לא הולך לנשק אותך.." ליאם חייך והתרחק משיין "מה?" שיין שאלה לא מבינה "מה ששמעת.." ליאם החזיר לה באותו טון וצחק "התכוונתי ל..למה המחשבה הזאת עלתה לך לראש?" היא התקרבה אל ליאם ונשענה על המכונית "עזבי.." ליאם ניסה להתחמק מהשאלה שלה "נו.." היא התקרבה אליו קצת וחייכה "אמרתי עזבי.."
הוא התכופף קלות והתעסק באוטו "בסדר.." שיין ישבה על המכונית ושמה את רגליה על השמשה "מה את חושבת שאת עושה?" ליאם שאל בכעס מאופק "יושבת.." שיין אמרה ועשתה את עצמה כלא מבינה "פשוט תרדי…" ליאם אמר לה והתקדם אל עברה "כשאתה תגיד לי למה המחשבה הזאת עלתה לך לראש.." שיין ישבה על האוטו ואמרה בחיוך שובבי "אמרתי שתרדי מהאוטו" ליאם סינן משיניו בכעס "אתה כועס?" שיין שאלה וחייכה לו את החיוך הכי יפה שלה "אמרתי.." ליאם התקדם אל שיין בכעס "שתרדי.." הוא קירב את ראשו אליה "מהאוטו.." הוא תפס בעורפה של שיין וקירב את ראשה אליו "עכשיו.." הוא הסתכל על פרצופה המחייך של שיין "תכריח אותי.." היא לחשה לו וגיחכה קלות "בסדר.." ליאם חייך והרים את שיין ממותניה "זה לא נחשב!" שיין צעקה לליאם וניסתה להתאבק בו "הו באמת?" הוא שאל את שיין כשראשיהם עדיין קרובים "באמת" שיין קירבה את ראשה אליו והסתכלה על פרצופו בהתגרות,שקט מביך היה בין שניהם ולפתע שיין הרגישה את ידו של ליאם עולה במעלה יריכייה לאט לאט "מה אתה עושה?" היא שאלה אותו לא מבינה "אני..אני מצטער.." ליאם התרחק משיין במהירות והתקדם אל עבר המכונית שלו "בואי אני אקח אותך הביתה.."
יום למחרת..
"היי" שיין נכנסה אל המטבח ולקחה תפוח ירוק בידה "היי.." ליאם סובב את ראשו אליה במהירות ומיהר לצאת מהמטבח "ליאם.." שיין שמה את ידו על חזהו ולאט לאט הידקה את אחיזתה בחולצתו "תפסיק.." היא מלמלה בעצב "אתה לא צריך להתחמק מימני כל פעם שאני לידך.. " היא עזבה את אחיזתה ממנו והסתובבה ללכת "על מה את מדברת?" ליאם תפס בידה ושאל "מה שקרה אתמול..קרה כבר…ואני כבר שחכתי מזה" היא הסתכלה על אחיזתו שבידה וליאם שיחרר את ידו מידה "שחכת מזה?" ליאם שאל אותה מופתע "כן" שיין חייכה אליו "יפה…" ליאם אמר מתרשם "יפה מאוד!" שיין תיקנה אותו ולאחר מכן צחקה "טוב..אני צריך ללכת..נדבר כבר..ו..גם אני שחכתי מזה..אז אנחנו בסדר?" ליאם שאל שיין "כן.." שיין חייכה וראתה את ליאם ויצא מן המטבח "אוקיי…" שיין מלמלה לעצמה ולאחר מכן הרימה את מבטה אל עבר החלון שבמטבח "איזה יום נפלא לריצה…" היא שמה את ידיה על מותניה והוציאה אנחה עם חיוך מאוזן לאוזן,היא הסתובבה ללכת מן המטבח ועלתה ישירות לחדרה "בוא נראה..טי שירט של סימפל פלאן יחד עם מכנסונים שחורים..שיק.." שיין נעמדה מול ארונה הגדול והוציאה את החולצה ואת המכנסיים שבחרה…
"מרי,את לא אמורה להיות פה…" ליאם הרחיק את מרי כאשר הוא מסתכל לאחור לבדוק שאף אחד לא מגיע "אבל ליאם את אוהב אותי ואני אוהבת אותך אז…למה לא?" מרי שאלה ושמה את ידיה על חזהו של ליאם "כי מרי..את זאת שזרקה אותי בשביל אופנוען משנות השבעים…" ליאם התרחק ממרי ובא ללכת "ליאם.." מרי החזיקה בידו "הוא..הוא הכריח אותי לבוא איתו…אני נשבעת שחשבתי עלייך כל הזמן שהייתי איתו או בלעדיו…" היא התקרבה לאט לאט אל ליאם והפנטה אותו בעיניה החושניות והכחולות "מרי…" ליאם מלמל בשקט "ששש ליאם..אל תהרוס את הרגע…" היא חייכה וקירבה את ראשה אליו,שפתיה נחו על שפתיו וכעבור שניות הפכו לנשיקה סוערת…
"רוזה אני הלכתי ליער קצת.." שיין צעקה כשהיא יורדת בעליזות במדרגות כשהיא מזמזמת שיר של ביונסה "מה לעזא…" היא נעצרה ליד הקיר והוציאה קלות את ראשה בכדי לא להרעיש,היא הסתכלה על הנשיקה הסוערת של ליאם ושל מרי כאילו ראתה את אחת מהחניכות שלה מתנשקת עם איש בן 25 "שיין מה…" רוזה באה מאחוריי שיין וצעקה מבעד לאוזניות שלבשה על אוזנייה "ששש" שיין שמה את ידה על פיה כך שרוזה תבין "מה?" רוזה צעקה בשנית "שיין.." אך זה היה מאוחר מידי,ליאם עמד למולה לא מבין ועליו נמרחה מרי עם חיוך תחמני על פניה "הייי…" שיין מרחה את המילה כשהיא מתרחקת לאט לאט מהם "ביי.." שיין אמרה וברחה מן המקום "שין.." ליאם צעק אחריה אך שיין שמה את האוזניות ויצאה מן הדלת האחורית