סרטן- פרק 2

טוב אז… למרות שלא הגבתם אני ימשיך…
אבל אני מאוד מקווה שתגיבו בפרקים הבאים :)

נקודת מבט גילה:
התעוררתי ליום חדש, להגיע לבית הספר ולספר את הבשורה המרה..
ניכנסתי לכיתה וישר שלושת החברות הכי טובות שלי- דנה, נועה והגר רצו אליי וחיבקו אותי ישר.
אני כל הזמן הייתי במחשבות מה אני יעשה … איך אני יספר?
ישבתי ליד הגר והמורה נכנסה לכיתה. ביקשתי מהמורה רינה להגיד משהו לכיתה והיא הסכימה לי. עמדתי כמו פסל מול כל הכיתה כל העיניים היו נעוצות בי בסקרנות.
התחלתי לספר את הסיפור מההתחלה ועד הסוף. ראיתי את כל הפרצופים המופתעים וההמומים ואת הפרצופים העצובים של החברות שלי… ישר הגר החברה הכי טובה שלי רצה אליי וחיבקה אותי ואמרה לי: ״לא נורא, הכל יהיה בסדר את חזקה ואני סומכת עלייך״ וככה כל הילדים הגיעו וחיבקו אותי!
רק דנה הסתכלה עליי מאוד מוזר…

נקודת מבט דנה:
אני לא מאמינה על הגילה הזאת! איך היא לא סיפרה לי!! עכשיו כולם התייחסו רק אליה ויהיו רק איתה! ואותי ישאירו לבד! אנחנו עוד נראה…..

נקודת מבט גילה:
כל היום ניסיתי לדבר עם דנה אבל היא כל הזמן התרחקה ממני והתחמקה ממני.
ניסיתי לשאול אותה כל הזמן מה קרה? למה את לא מדברת איתי? אבל היא פשוט התעלמה
אז חזרתי הביתה אחרי הבית ספר וארוחת צהריים האהובה עליי- שניצל וציפס ומכתב חיכה לי על השולחן.
על המכתב היה כתוב ״לגילה״ אז פתחתי וקראתי.
״לגילוש הבת האהובה עליי,
היום יש בדיקות בבית חולים, אגיע בארבע, אז תאכלי צהריים תתארגני ונילך.

אוהבת
אמא״

התחלתי לאכול את ארוחת הצהריים שלי וניצלתי את הזמן כדי להתקלח. ובכלל כל היום הזה שכיתי מהסרטן הנוראי הזה, רק המכתב הזכיר לי שהוא עדיין בראש שלי ואני יכולה למות מזה!