המשחק השחור פרק 12- המלחמה עם הבלונים הצבעוניים נגד הערפדים ומותו של פיליפ

"תן לי את היד שלך!" צרחה רדגה.
המכשף התגלגל והתהפך ולבסוף צלל לתוך המים. "לא!" צרחה רדגה בצער והתחילה לבכות, "אני לא מאמינה שאכזבתי את זופ, למה זה קורה?"
רדגה רצתה לראות מה קורה עם זופ, היא ניסתה לעלות ולטפס על המדרון, אבל היא לא הצליחה, לפתע היא ראתה שולחן שחור עם מפה שחורה ועליו ספרים עם דפים עבים וכריכות קשות, הכריכות היו מעוטרות באיורים מרהיבים, רדגה התקרבה אל השולחן הזה ודיפדפה בספרים, לפתע היא שמעה קולות, היא ראתה שיש ליד הספר בקבוק שקוף עם נוזל אדום מבעבע. "הלו? יש כאן מישהו?" שאלה רדגה. הקול של הבעבוע הלך וגבר. "זה עומד להתפוצץ!" צרחה רדגה, "אני יודע!" אמר זופ, הוא חייך והחליק עד שהגיע אל רדגה, היא חיבקה אותו חיבוק גדול. "אתה בסדר!" אמרה רדגה וחייכה.
"כן" אמר זופ, הוריד את כובעו והחליק את שערו. "זה מיץ שהכנתי במיוחד בשבילך!" אמר זופ. "מתי הספקת?" שאלה רדגה במבט שואל. "הספקתי, הכנתי את זה בדרך לקבר" אמר זופ, שניהם צחקו. "זה נראה לי כמו רעל!" אמרה רדגה. "תסמכי עליי, תשתי את המיץ הזה, זה מיץ טעים מאוד!" אמר זופ.
"מממ… איפה פיליפ?" שאלה רדגה, זופ התעלם ממנה, לחץ על טייפ שהיה מתחת לשולחן ורדגה שמעה מוסיקה איטלקית קלאסית. "זאת מוסיקה של מסעדה" אמרה רדגה. "נו?" שאל זופ. "אתה הולך לתת לי אוכל? לא תודה אני לא רעבה!" אמרה רדגה. "איזה אוכל? באתי לרקוד איתך!" אמר זופ והרים את רדגה עם ידיו השמנות והחלקלקות. "זופ, תוריד אותי! מה אתה עושה?!" צרחה רדגה. "תזרמי!" צרח זופ. לפתע רדגה ראתה גל גדול ואת המכשף נסחף. זופ התחיל לשיר: "הגלים הסוחפים…" אבל רדגה התעלמה ממנו והתחילה לשחות, היא רצתה להציל את המכשף, שום דבר לא יעצור את אהבתנו, האהבה תמיד מנצחת' חשבה לעצמה. המכשף חייך אל רדגה בקרירות, "לא! לא! אל תטבע!" צרחה רדגה. המכשף שקע במים, הוא לא ניסה להתנגד והוא נעץ את עיניו בפרצוף המוזר של רדגה. "אני מצטער רדגה" ניסה המכשף לומר, אבל יצאו מפיו רק בועות. "לא!" צרחה רדגה, היא ניסתה למשוך את המכשף, אבל המכשף הסתובב ואז הוא הוציא את ראשו מהמים ונשם בכבדות. רדגה חיבקה אותו. "התגעגעתי אליך!" אמרה רדגה. "כל כך מהר?" שאל המכשף, "ומה עם זופ?" "הוא החזיק מעמד והוא אמר לי להציל אותך" אמרה רדגה וחייכה אל המכשף, לפתע, פניה של רדגה קיבלו את צבע הים. "אוי ואבוי רדגה, את הופכת למפלצת ים" אמר המכשף. אבל אז רדגה עשתה גילגול במים ואמרה: "תרגע, זה רק אפקט." "אה" אמר המכשף וחייך. לפתע, רדגה והמכשף ראו את הערפדים עפים לכיוון שלהם. "כדאי שנברח מכאן!" אמר המכשף. "או שנילחם בהם" אמרה רדגה. "זאת גם אפשרות, אבל עם מה?" שאל המכשף. רדגה הצביע על זופ ואמרה: "הוא היה האיש היחיד בצבא הערפדים של מלך הערפדים הקודם, אבל הוא השתנה וזה נותן לנו יתרון, אולי הוא יודע איך אנחנו יכולים לנצח את הערפדים." רדגה והמכשף יצאו מהמים ושאלו את זופ אם אולי הוא יודע איך לנצח את הערפדים אז הוא אמר: "יש רק דרך אחת לנצח את הערפדים והיא בעזרת בלונים צבעוניים, הערפדים מפחדים מבלונים, אז אם ננפח המון בלונים ונעיף אותם באוויר או נפוצץ אותם, אז הם יעופו, אבל הם יודעים גם לתקוף, יש להם את נשק הדם הסודי שאני עדיין לא יודע מהו, אבל תיזהרו יכול להיות שתהיו ארוחת הערב של הערפדים האלו." "אבל איפה נמצא בלונים?" שאלה רדגה. "יש בכיס שלי שקית בלונים קטנה!" אמר זופ והוציא מכיסו שקית בלונים, הם התחילו לנפח את הבלונים. "מהר, עוד מעט הם מגיעים!" למזלם של זופ, רדגה והמכשף הם הספיקו לנפח את הבלונים ולשחרר אותם, הבלונים עפו, אבל אז הערפדים ירו עליהם חצי דם, פוצצו אותם וצחקו צחוק ערפדי. "זה נשק הדם הסודי שלהם" אמר זופ. "ויש לנו עוד הפתעה בשבילכם!" אמר מלך הערפדים, לפתע, מפלץ ענקי בגובה של שלוש מאות שמונים מטרים התקדם בצעדים גדולים בתוך הים והתקרב אל החבורה. "והפתעה קטנה ואחרונה שסוגרת את המסיבה, פיליפ איתנו והוא רוצה להרוג אתכם, הוא נגדכם, נגד כולכם, אז תתכוננו, המלחמה הגדולה מתחילה עכשיו ואנחנו הולכים לנצח בה!" אמר מלך הערפדים וצחק צחוק מרושע, "אנחנו לא נפיל את המשחק השחור, אנחנו רק נקדם אותו!" "יש לך משהו שיכול לעזור?" שאלה רדגה את זופ. "אני חושב שכן" אמר זופ , הוא שלף אקדח והתחיל לירות בערפדים, הערפדים נפלו למים ומתו, רק המפלץ הענק ומלך הערפדים נשארו בחיים. לפתע, מלך הערפדים, פיזר מעל המפלץ הענק קצת אבקת גדילה והענק הפך להיות עוד יותר גדול והוא היה יותר מהיר, הוא כמעט דרך על רדגה, אבל אז ברגע האחרון המכשף הציל את רדגה, אבל אז מלך הערפדים דחף אותו והמכשף נפל על החול, אבל אז הוא קם וראה את פיליפ עומד מולו ומסתכל עליו במבט מוזר. "אנחנו ננצח במלחמה הזאת, אתם עוד תראו" אמר המכשף ולחש: "הוקה פלדרה!" ויצאו מתוך ידיו חוטים שבקצה שלהם היו סכינים ומלך הערפדים נפצע בכנף, מלך הערפדים עף אחרי המכשף וניסה לנשוך אותו, אבל הוא לא הצליח כי זופ הגן עליו. "פיליפ, תעשה משהו" אמר מלך הערפדים. "אבל אמרתי לך שאין לי כוחות קסם." אמר פיליפ. "אז מה באת לאיים?" אמר מלך הערפדים, "עכשיו אני נגדך!" מלך הערפדים שפך על פיליפ צנצנת של דם, באותו רגע פיליפ לא יכל לראות וזופ זינק עליו ותקע לו סכין חדה בבטן, פיליפ צרח מרוב כאב ושלושים שניות אחרי זה הוא מת. "כמה חבל שפיליפ מת" ליגלג המפלץ הענקי. "ממתי אתה מדבר על פיליפ?" שאל מלך הערפדים, לפתע זופ זינק על מלך הערפדים השכיב אותו על החול, אבל מלך הערפדים נופף בכנפיים שלו ואיים לנשוך אותו. "אוי ואבוי!" אמר זופ, אבל אז הוא תקע במלך הערפדים סכין חדה ומלך הערפדים מת. "נשאר לנו רק להילחם נגד המפלץ הענקי" אמר המכשף. "ואנחנו נעשה את זה בעזרת אקדח!" אמר זופ. "אה… אני לא יודע, אני לא ממליץ לך לעשות את זה." אמר המכשף, אבל זופ לא הקשיב לו וירה במפלץ הענקי, המפלץ התרסק ומת, אבל אז הערפדים יצאו מהמים, כאילו הים ירק אותם החוצה והם התעופפו אחרי החבורה. "בגלל זה" אמר המכשף, "יש לי קצת ידע בערפדים ובמפלצות." "אתה יודע מה? יש לי רעיון!" אמר זופ ולחש כמה מילות קסם והערפדים התפוצצו ומה שנשאר מהם זה היה דם ערפדים. "וואו, עשינו את זה ובגדול!" אמר זופ ונתן כיף לרדגה ולמכשף.